איך לשמור על תזונה בריאה (והגיונית) בימי הקורונה?
ד"ר שירלי הרשקו, מנהלת מרכז דיקנט הסטודנטים לאבחון ותמיכה בסטודנטים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה שבאוניברסיטה העברית, מתארת את כללי הברזל שלה לשמירה על תזונה בריאה בזמן הבידוד הביתי, ועל הדרך לשמור על השפיות
ראיתם את הסטיקר: 'אחרי הקורונה הכל יהיה קטן עלינו! המכנסיים, החולצה, ואפילו התחתונים?' את חלקנו זה הצחיק ויש כאלה שהדאיג. בתקופה זו כשכולנו בבית לבד, עם המשפחה או עם הילדים, אנחנו אוכלים (ומאכילים) יותר, ומצד שני, זזים פחות. אנשים מוצאים את עצמם פותחים יותר ויותר את המקרר ולא רק כדי להציץ בתוכו. המזון הופך להיות הנחמה הגדולה ביותר עבורנו, המבודדים. הכי כיף לראות סרט במחשב או בטלוויזיה עם נשנוש ביד, דוגמת פופקורן, חטיפים מלוחים ומזון מתועש עשיר בסוכרים. ההרגלים שמשתנים פוגעים בסדר היום שלנו, גורמים לנו לעשות פחות או יותר מדי פעילות גופנית (טרנד חדש ששטף את הרשתות החברתיות). ויטמינים רבים לא מגיעים אל גופנו, בניגוד לשומני טראנס, נתרן וסוכרים שמאלצים את מערכות ההגנה שלנו להתמקד בהם במקום בוירוסים בעייתיים שתוקפים את הגוף.
אמנם כרגע הקורונה היא זו שמפחידה אותנו, אבל חשוב להבין שלהשמנה ולאכילה לא בריאה יש השלכות חמורות לא פחות. יש לנו הזדמנות לשלוט על כך ואולי אף לעשות את השינוי שתמיד רצינו דווקא עכשיו. איך עושים את זה? פשוט מאוד! מתכננים בתחילת השבוע את הארוחות והבישולים, מתכננים זמנים קבועים לצריכת המזון, ושומרים על אטרקטיביות ונוחות של האוכל הבריא. זמן הוא המצרך החשוב ביותר בימים אלו, אל תוותרו עליו. וכך, אם תעקבו אחר שלושת כללי הברזל אלו תרגישו יותר טוב מבחינה פיזית ונפשית.
מדוע חשוב כל כך לארגן את הזמן (וכך לשמור על השפיות) בימי הקורונה? בראש ובראשונה כדי לשמור על השקט הנפשי, השלווה והרוגע - יותר שגרה ועוגן לחזור אליו, פחות תסכול ודיכאון. בנוסף, במקום למרוח את הזמן נצליח להשיג מטרות קטנות וגדולות שתמיד רצינו כמו קריאת ספר, לקיים פעילות ספורטיבית והתעמלות (במרחק שהוקצב לנו מהבית על פי הנחיות משרד הבריאות, כן?), מעקב אחרי שיעורים מקוונים ואף חינוך ילדינו. כל זה רק דורש החלטה ומעקב אחר 3 שלבים - כתיבת משימות/מטלות והערכת זמנים מדי יום, בניית לו"ז שבועי ויומי מוקפד, הצבת הלו"ז במקום בולט ומעקב אחריו 3 פעמים ביום (מומלץ לנצל עזרים חיצוניים מחייבים)".
במחקר האחרון שערכתי, ובוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת סאות'המפטו, נמצא כי פרסום נכון לקהל סטודנטים בעלי הפרעת קשב וריכוז עשוי לשנות את הרגלי צריכת המזון שלהם, בכלל זה העדפתם לרכוש מזון לא בריא. במשך שמונה ימים פורסם כריך בריא (ביצה) ובמשך שמונה ימים נוספים פורסם כריך שאינו בריא (גבינת שמנת) בקפיטריה סטודנטיאלית, כשהפרסום נעשה באמצעות שלט שהוצב במקום נוח לקריאה בקפיטריה ובגובה העיניים,
שהבליט את האטרקטיביות של הכריכים. הסטודנטים שנבדקו היו צריכים להשיב איזה מזון הם קנו מהקפיטריה והאם הם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. תוצאות המחקר חשפו כי בעלי הפרעת קשב וריכוז הושפעו בצורה משמעותית מהפרסום ורכשו את הכריכים הבריאים, לעומת הסטודנטים שלא סבלו מהפרעת קשב וריכוז. למעשה, אחוז המזונות הבריאים שאותם צרכו בעלי הפרעת קשב וריכוז עלה פי 2 בימים שבהם פורסם הכריך הבריא (בהשוואה לימים שבהם לא פורסם).
פרסום מאכלים בריאים, לפיכך, הגביר אצל אוכלוסייה זו את הרצון לצרוך אותם. אם נחזור לתקופתנו, בתקופה לחוצה, לא שגרתית ולא ברורה שבה אנו נמצאים, הצבת לו"ז במקום נגיש לעיין ובולט תגביר את הסיכוי לעמוד בלו"ז שהצבנו לעצמנו מראש ובכך לצרוך מזון בריא יותר שישפיע לטובה על חיינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה