Translate

יום שני, 30 בנובמבר 2020

לרגל היום הבינלאומי לשוויון לאנשים עם מוגבלות 3.12 מאת: שרית יוכפז


לרגל היום הבינלאומי לשוויון לאנשים עם מוגבלות 3.12 מאת: שרית יוכפז

 

ממתורגמן צמוד לשפת הסימנים, כניסת חיות שירות וכלב נחייה לשטחי המרכזים הרפואיים ועד שימוש במנופים בבדיקות ובחדרי ניתוח - כל הדרכים באסותא להתאמת השירות לאנשים עם מוגבלויות

 

כיום, כ 20% אחוז מכלל האוכלוסייה בישראל, הם אנשים עם מוגבלות. חלקם נמנעים או נרתעים מקבלת שירות או טיפול רפואי בשל החשש שאין עבורם מענה הולם בבית החולים או במרפאה, חלקם אינם מודעים לאפשרויות העומדות לרשותם מכוח חוק, או שאינם חשים בנוח לבקש סיוע .

הבעיה מחמירה בתקופת הקורונה לאור ההנחיות המחייבות עטית מסיכות ושמירת מרחק, שניהם מקשים מאד על קריאת השפתיים ויכולת השמיעה.

באסותא, רואים חשיבות רבה במתן שירות מכבד, שוויוני עצמאי ובטיחותי  לכלל באי המרכזים הרפואיים ולשם  כך נעשים מאמצים באופן מתמיד להתאמת השירות לכלל האוכלוסייה לרבות אוכלוסיות מיוחדות ואנשים עם מוגבלות.

באסותא מציינים כי הצוותים הרפואיים והאדמיניסטרטיביים עוברים באופן שוטף הדרכות והכשרות בנושא, הכוללות בין היתר הסברה והגברת מודעות,  לצד  פיתוח שירותים באמצעותם ניתן לסייע ולהקל על אנשים  עם מוגבלות. אלי מימרן, רכז הנגישות באסותא   :"יש רצון גדול לסייע למטופלים בסוגיות הנגישות , אך לא תמיד המטופלים יודעים שהם יכולים להיעזר בנו, ולא בהכרח הם מוכנים  לחשוף את מוגבלותם. חלק מתפקידנו הוא לזהות ובמידת הצורך לתשאל ברגישות את המטופלים הפונים אלינו אודות ההתאמות על מנת להיערך לקראת בואם בצורה המיטבית.

יותר ויותר מטופלים פונים בבקשות לסיוע ולהתאמות ואנו נערכים מראש לליווי של מטופלים, למתן מידע נגיש בפורמטים שונים כמו כתב מוגדל, ברייל, קובץ קולי , הקצאת מנופים וכח אדם תומך שיסייע למטופלים במכונים ובמרפאות ועוד."

בשנת 2017 זכתה אסותא בפרס נגישות ישראל על הנגשת ארגון מורכב בסטנדרטים גבוהים ומעבר לחובות הקבועות בחוק. מאז, ממשיכה אסותא בפעולה מתמדת להרחבה וגיוון ההתאמות והשירותים לאוכלוסייה זו, והכל על מנת  לאפשר שירות שוויוני ומכבד למעגלי אוכלוסייה נרחבים ככל שניתן. 

יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל: " נושא נגישות לאנשים עם מוגבלות קשישים ומתקשים הינו נושא חברתי ועסקי שיש לו השפעה ישירה על קהל מטרה  עצום של כשני מיליון איש בישראל. פעילות אסותא מרכזים רפואיים לקידום הנגשת השירותים הרפואיים מעורר השראה.

אסותא קידמו נושא חשוב זה מתוך שאיפה למצוינות ובמצב שבו אין חובה רגולטורית. אסותא ראויים להערכה יוצאת דופן לפועלם להנגשת השירותים הרפואיים ברמה גבוהה.

 

יעל נאמן, ראש אגף שירות, שיווק ולקוחות באסותא : " מעבר לגיבוש מדיניות תומכת והבטחת ההתאמות הנדרשות למתן שירות נגיש, אנו משקיעים רבות בהדרכות והכשרות של הצוותים ונמצאים בקשר עם הקהילה היות ואנחנו מבינים שבסופו של דבר, ברגעי האמת, לגורם האנושי יש את התרומה המשמעותית ביותר בהבטחתו של שירות נגיש שוויוני ומכבד בסטנדרט אסותא"
מאת שרית יוכפז

יום שני, 23 בנובמבר 2020

חיסון על גלגלים: מד"א חנך שלושה רכבים מיוחדים המיועדים לחיסוני הקורונה /מאת שרית יוכפז

  

חיסון על גלגלים:

מד"א חנך שלושה רכבים מיוחדים המיועדים לחיסוני הקורונה



ארגון מגן דוד אדום נערך לחורף ולחיסוני הקורונה שבדרך לישראל - וחנך במוקד הלאומי של מד"א בקרית אונו שלושה רכבי קרוואן מיוחדים אשר יכולים להגיע לנקודות שונות ברחבי הארץ על מנת לחסן את האוכלוסייה כנגד נגיף הקורונה.

 

כלי הרכבים הייחודיים יוצרו ע"י חברת קרווילה הישראלית ובהם שתי כניסות נפרדות, מקרר מיוחד, עמדת רישום, שתי עמדות דגימה/חיסון וציוד רפואי נוסף. הרכב ממוזג, אינו תלוי במקור חשמל ופועל בכל מזג אוויר, באמצעות פאנל סולארי ייחודי.

 

בקרוואן הוצבו מקררים מיוחדים שיכולים להכיל אלפי חיסונים, אחד פועל במינוס 23 מעלות, כדרוש לשימור מנות החיסון של חברת מודרנה והשני במינוס 80 מעלות, עבור חיסונים של חברת פייזר.

 

עד להגעת החיסונים לישראל יוכל לשמש לחיסון לשפעת וישמש לדגימות קורונה באמצעות שיטת Walk-In - כאשר הנבדק נכנס מדלת אחת ולאחר הדגימה יוצא מדלת נפרדת. אורכו של הרכב הנו שישה מטרים, רוחבו 2.2 מטרים ומשקלו כשני טונות.

 

מגן דוד אדום מד"א מתמחה בשינוע ושימור ציוד רפואי בהקפאה - הן בנוגע למנות פלסמה, אשר נשמרות בקירור כחלק מפעילות מד"א בשגרה וישנה גם יכולת לאחסן כחצי מיליון חיסוני קורונה בתנאים הנדרשים. מראשית משבר הקורונה, מפעיל הארגון רכבים מיוחדים ומקוררים על מנת לנייד את מבחנות דגימות הקורונה בין מתחמי הבדיקה למעבדות.

 

סמנכ"ל מבצעים במד"א, גיל מושקוביץ: "הקרוואנים החדשים הנם דינאמיים וניתן להשתמש בהם במספר אופנים, בהתאם לצורך המתגבש בשטח - חיסוני קורונה, דגימות קורונה ועוד. בימים אלו ממשיך הארגון לעמוד בחזית המאבק ונערך לגל השלישי, באמצעות עזרים טכנולוגיים, מכולות דגימה ועוד. אני מודה ליוסי הלל מחברת קרווילה על ההירתמות והסיוע המהיר ולעינת סגל, מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה ולצוות המהנדסים במשרד על הסיוע להצלחת הפרויקט המיוחד."

 



מנכ"ל מד"א, אלי בין: "אנו ממשיכים להתפתח ולהתקדם טכנולוגית ומבצעית, בהתאם לצורך בשטח, במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה ולדאוג לבריאות הציבור. במידה ומשרד הבריאות וקופות החולים יבקשו את הסיוע של מגן דוד אדום בחיסון האוכלוסייה, הקרוואנים החדשים יכולים לספק מענה נרחב ולהביא את חיסוני הקורונה למקומות רבים ברחבי הארץ – במטרה לנצח את הנגיף בדרכים היעילות, המהירות והמקצועיות ביותר."

יום רביעי, 18 בנובמבר 2020

בדיקות סופיה לקורונה מהירות באמצאות צוותי שיבא בכניסה לאילת. מאת : שרית יוכפז

 בדיקות סופיה מהירות באמצאות צוותי שיבא בכניסה לאילת.

 

בדקות אלו ממש, הסתיימה הדרכת צוותי הרפואה של שיבא לצורך הפעלת מערך הבדיקות המיידיות באמצעות מכשירי סופיה הניידים בכניסה לאיי התיירות הירוקים הכוללים את אילת וים המלח. המערך יפתח באופן מדורג החל ממחר בשעות הבוקר המוקדמות.

 


תחנות הבדיקה הוקמו על ידי מפקדת אלון של פיקוד העורף, מנהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, בשיתוף עיריית אילת והמועצה האזורית תמר. בתחנות יפעלו עמדות דיגום המאוישות על ידי צוותי שיבא באמצעות הטכנולוגיה הניידת של סופיה אשר אושרה על ידי ה - FDA ומשרד הבריאות.

 

לצורך ההפעלה הקימו בשיבא משלחת של כ-30 אנשי צוות אשר יצאה כבר הערב לאילת מיד בתום ההדרכה, את ימי הפעילות הראשונים בתפעול מכשירי הבדיקה הניידים ילוו מהנדסי חברת סופיה ישראל.

 

מתוכננות לפעול באופן מדורג, ארבע עמדות בידוק מיידיות בהן יערכו בדיקות קורונה מהירות, באמצעות צוות דוגמים והטכנולוגיה הניידת של סופיה. בקיבוץ יטבתה, בקיבוץ נאות סמדר (שיזפון), בנמל התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף רמון באילת וכן בים המלח באזור המלונות.

 

בכל אחת מתחנות הבידוק המהירות יופעלו בין 2-5 מכשירי סופיה ניידים בעזרתן יערכו בדיקות קורונה מיידיות תוך 15 דקות עם מתן תוצאה לנבדקים במקום, ללא צורך במעבדה או שינוע הדגימות. בשלב הראשון מתוכננות כ - 150 אלף בדיקות מהירות, אשר יבוצעו באמצעות המכשיר המאפשר לבצע כ- 40 בדיקות קורונה בשעה, אשר פותח על ידי קווידל (Quidel) אחת מחברות הציוד הרפואי הגדולות בעולם הפועלת מסן דייגו, קליפורניה.

 

משלחת שיבא יוצאת לאילת בראשות ד"ר ענת פלס בורץ ועמית גוטקינד אשר הסביר הערב כי: "המשלחת שלנו מורכבת מאנשי צוות רפואי שמכירים את המשימה, הם יודעים לדגום ועושים את זה כבר חודשים רבים בבית החולים. היום עשינו את ההשלמות האחרונות של העבודה עם הטכנולוגיה הניידת של סופיה, כך שהאנשים המיומנים שלנו ביחד עם הטכנולוגיה, יתחילו כבר מחר בבוקר כבר את משימתם הלאומית"

 

את תחום הבדיקות המהירות בישראל ואת מערך הבדיקות לקראת פתיחת התיירות באילת, מוביל סגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש.

 

* * * מצורפות תמונות וסרטונים מההדרכה באדיבות סופיה ישראל והמרכז הרפואי שיבא. לתשומת לבכם לא מדובר על בדיקה אמיתית בתנאים סטריליים אלא בתרגול של אנשי הצוות הרפואי ומהנדסי סופיה ישראל על השימוש בטכנולוגיה שנערך היום (רביעי 18.11.2020) בבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

מאת:מגזין הבריאות של  שרית יוכפז 

יום ראשון, 8 בנובמבר 2020

לקראת המבצע ה-60 של "הקש בדלת"® - שיתקיים השנה אונליין, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את נתוני סרטן הלבלב מאת שרית יוכפז

  •  לראשונה משרד הבריאות מדווח כי בשנים האחרונות עלה מספר מקרי סרטן הלבלב בקרב יהודים 
  • מתחת לגיל 65. מאת שרית יוכפז
  • לקראת המבצע ה-60 של "הקש בדלת"® - שיתקיים השנה אונליין, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את נתוני סרטן הלבלב בישראל.
  • סרטן הלבלב הוא הסרטן החודרני השביעי בשכיחותו מבחינת המקרים החדשים שאובחנו בישראל בשנת 2017, ומדורג גבוה ברשימת הגידולים הגורמים לתמותה (סרטן הלבלב גרם, לפני חודש ימים, לפטירתה של מירית הררי ז"ל וגם של סטיב ג'ובס ב- 2011). שיעור ההישרדות היחסית מסרטן הלבלב נמוך ביחס לסוגי הסרטן השכיחים ביותר. יחד עם זאת בשנים האחרונות שוקדים על פיתוח וחקר אמצעים שיבטיחו יעילות טיפול טובה יותר
  • בשני מחקרים מעניינים חדשים נמצא:
  •  שיעור גבוה של חולי סרטן סובלים ממתח נפשי על רקע הקורונה, עם סבירות גבוהה להפרעת דחק פוסט-טראומטית
  • צעידה מרובה עשויה להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן ומחלות נוספות

 

  • ביום שני, 9 בנובמבר 2020, יתקיים זו הפעם ה-60 מבצע ההתרמה השנתי של
  • האגודה למלחמה בסרטן - 'הקש בדלת'® אונליין - שיתנהל השנה במתכונת שונה משנים עברו.
  • מבצע 'הקש בדלת' מוכר בכל בית בישראל כסמל של נתינה וערבות הדדית, והוא חלק בלתי נפרד ממהותה של האגודה למלחמה בסרטן.
  • השנה, בשל מגפת הקורונה, יתקיים המבצע במתכונת דיגיטלית -  'הקש בדלת'® אונליין: תלמידי בתי הספר לא יעברו מדלת לדלת אלא ישתמשו בקישור לשליחת הודעה לתרומה דיגיטלית, וכך גם השנה יהיה ניתן לפתוח את הלב ולהושיט יד לחולי הסרטן על אף שהמתרימים לא יקישו בדלתות.

 

  • משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "מדי שנה, במהלך שנת הלימודים, אנחנו מגיעים למאות אלפי תלמידי בתי ספר ומעבירים להם הרצאות על אימוץ אורח חיים בריא המפחית סיכון לסרטן. בתוך כך הם נחשפים לערכי נתינה ודאגה לזולת באמצעות מבצע 'הקש בדל'. גם השנה, למרות הקורונה, לא נוותר על החינוך לבריאות בשכבה זו של בני הנוער


יום ראשון, 1 בנובמבר 2020

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר ישראלי דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר. מאת: שרית יוכפז

  

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר ישראלי דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

 

דיווחים רבים מצביעים על כך שחלק מחולי קורונה ממצב קל עד קשה ממשיכים לסבול מתסמינים שונים גם לאחר החלמתם. התסמינים עשויים להשתפר אצל חלק מהם תוך תקופה קצרה, אך ישנם שאינם מחלימים עד תום וממשיכים לסבול לאורך זמן מתופעות לוואי, שגוררות נזקים רפואיים. כיום נהוג לתאר תופעה זו כ-Long COVID, ולהתייחס אליה כחלק בלתי נפרד מהמחלה גם אם החולה כבר לא מדבק. אולם רב הנסתר על הגלוי, וחוקרים עדיין לא מבינים לגמרי את התופעה.

כדי לנסות להסיר את המסתורין סביב תסמיני המחלה המתמשכים לאחר סיום השלב המדבק של המחלה, ביצעה פרופ' מאשה ניב מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וצוותה, בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים מהמרכז הרפואי הדסה בהובלת ד"ר שרה ישראל ופרופ' מרדכי מושקט, שני מחקרים בנוגע לסימפטומים של המחלה - הראשון שפורסם לפני כשלושה חודשים באתר medrxiv, קדם ביקורת עמיתים, התמקד בתסמינים הראשונים שמופיעים אצל חולים שיצאו חיוביים בבדיקת מטוש בהשוואה לתסמינים של חולים שיצאו שליליים בבדיקה זו, ובהשלכות ההבדלים על איתור ואבחון חולי קורונה. המאמר השני שהתפרסם השבוע באותו מאגר מדעי, וצפוי להתפרסם בהמשך בכתב עת מדעי, התמקד בהימשכותם של סימפטומים של חולי קורונה במשך מספר חודשים.

צוות המחקר ביצע ראיונות טלפוניים (48 שאלות, במשך 20-30 דקות כ"א) עם 112 חולים בוגרים שסבלו ממחלה קלה עד בינונית. כל הנבדקים הם ישראלים החיים בישראל, כשהשאלון הטלפוני נערך  בשפה העברית. הגיל הממוצע של הנשאלים היה 35 שנים, כש-72 מהנבדקים היו גברים ו-40 נשים. השאלון הראשון התקיים ימים ספורים לאחר שהחולים נדבקו במחלה, ועברו בדיקת PCR שיצאו חיוביות. משתתפי המחקר שלא התאוששו או שלא יצאו שליליים בבדיקת מטוש, המשיכו לענות על שאלון התסמינים כשלושה שבועות וכשישה שבועות מזמן הידבקותם. השאלון הרביעי בוצע בקרב כל משתתפי הסקר הטלפוני, כחצי שנה לאחר ההידבקות.

המשתתפים נשאלו לגבי כ-30 תסמינים שונים, בהם חום, שיעול יבש, שיעול עם ליחה, קוצר נשימה, לחץ/כאבים בחזה, נזלת, כאב גרון, כאבי שרירים, שלשול, כאב בטן, בחילות/הקאות, חוסר תיאבון, כאב ראש, שינוים בראייה, דמעת מוגברת (דמעות), צריבה או גירוי בעיניים, הפרשה מהעיניים, חיפוי לבן על הלשון (לשון לבנה), שינויים בחוש הריח, שינויים בחוש הטעם, שינויים בשמיעה, שינויים בקול ולחץ באוזניים. בנוסף, יכלו המשתתפים לדווח על תסמינים נוספים לפי בחירתם.

מתוצאות המחקר עולה כי כ-46% מכל החולים סבלו מתסמין כלשהו במהלך חצי השנה שלאחר ההידבקות בקורונה. מתוך כלל החולים, כ-20% ציינו שהם סובלים לאורך זמן מעייפות גם לאחר חצי שנה. התסמין השני הכי שכיח במהלך חצי השנה שלאחר הידבקות בקורונה הוא שינוי בריח ובטעם (שינויים כימוסנסוריים, 14% יחד). לאחר מכן, ציינו הנבדקים את התסמין של קשיי נשימה (9%). תסמינים שכוללים שינויים בתחושות של טעם וריח יחד עם שיעול היו גם נפוצים יחסית במידת התמשכותם, והיו נפוצים גם לאחר בדיקת מטוש שלילית.

החוקרים אף מצאו עדויות בודדות לכך שהנגיף מסוגל לגרום לתסמינים מוכרים או נדירים ומוזרים לאורך זמן, מפגיעה בזיכרון והפרעות בקצב הלב, ועד נימול בידיים ואובדן שיער חמור. "אחת הנחקרות סיפרה על שריפה שכמעט פרצה בביתה מכיוון שלא הצליחה להריח את הריח השרוף שבקע מהתנור, והיה נבדק שציין כי לא הצליח להריח צואה בחיתוליי בנו", סיפרה המאסטרנטית הדר קליין.

מהלך חזרתם של הריח והטעם הייתה מעניינת במיוחד עבור החוקרים. מבין כל המדווחים על תסמינים של אובדן חוש הטעם והריח לאחר ששה שבועות, כ-65% דיווחו על שינויים מתמשכים בחושים גם לאחר חצי שנה. חלקם ציינו שיעול מתמשך כתסמין נלווה. "החושים משתקמים אצל רוב החולים תוך כשלושה שבועות, אולם אם לאחר כשישה שבועות מפרוץ המחלה לא חזר חוש הטעם או הריח, יש סבירות גבוהה שהתסמין עלול להימשך זמן רב נוסף", מציינת פרופ' ניב. במקביל, במעקב של חצי שנה לאחר תחילת המחלה, שבעה חולים דיווחו על עיוות בחוש הריח. "היו דיווחים של נבדקים שמריחים ריחות מוכרים בצורה שונה מכפי שהכירו – כמו הפרשות גוף דוגמת צואה או זיעה. אחת הנבדקות אף הריחה פחמימות בצורה מוזרה. הייתה מישהי שהריחה בננה כדלק, וכאלה שהתלוננו שהריח של הבושם שלהם השתנה", סיפרה קליין.

תוצאות נוספות של המחקר, הראויות לציון, נוגעות לתופעות הלוואי שמתמשכות לזמן קצר. המחקר מצא כי מהיום הראשון למחלה מופיעים לרוב מספר סימפטומים יחד, כשכל חולה סובל משני תסמינים ויותר בתחילת מחלתו. כאבי ראש, חום, שיעול יבש וכאבי שרירים הופיעו כתסמינים הראשוניים שמופיעים אצל למעלה משליש מהחולים לאחר הופעת המחלה. רק אצל כ-15% מהחולים שינויים בריח וטעם צוינו כתסמינים ראשונים, והתרחשו בדרך כלל ביום הרביעי או החמישי להתפרצות המחלה בממוצע (סטיות התקן גבוהות בשל שונות במהלכי המחלה והיות המדגם של החולים קטן יחסית). אצל 14% מהחולים עייפות צוינה כתסמין ראשון, וזאת מבלי שנשאלו על תסמין בשאלון אלא דיווחו על כך עצמאית. "לכן, נראה שבפועל זהו תסמין נפוץ יותר", הבהירה קליין.

החוקרים מדגישים בסיום מאמרם את המגבלות המדגם והצורך במחקר המשך: "המדגם שלנו לא כלל חולים קשים, ולכן הוא רלוונטי עבור חולים קלים עד בינוניים בלבד. כמו כן, המידע דווח על ידי משתתפי המחקר חלקו בצורה רטרוספקטיבית, מה שעלול לגרום להטיות או אי דיוקים", מסבירים החוקרים.  "בשל מופעים מאוד שונים של המחלה, יש צורך במחקרים ארוכים יותר, עם קבוצות מחקר גדולות מאד של חולי COVID-19 כדי להמשיך ולאפיין את ההשפעה ארוכת הטווח של הקורונה. מחקר רב משתתפים שכזה עם אלפי משתתפים מכל העולם, ממשיך בימים אלה דרך המאגד הבינלאומי GCCR, בהובלת פרופ' ניב. כמו כן, בדיקות אובייקטיביות חוזרות ונשנות של חושי הטעם והריח ניתן לבצע עצמאית ותוך השתתפות במחקרים שונים, כולל מחקר שמבוצע על ידי ה-GCCR".

חשוב לציין כי בבתי חולים שונים בארץ, כולל בהדסה, קיימות כיום מרפאות post-COVID, שמרכזות טיפול בחולים שממשיכים לסבול מתופעות קורונה ארוכות טווח.