פעמים רבות עולות שאלות בקרב הציבור בנוגע לחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV). ההידבקות בנגיף עלולה להשפיע על החיים האינטימיים והמיניים ואף לגרום לרגשי בושה ואשמה בקרב חלק מהאנשים. כדאי לזכור שההידבקות בנגיף הפפילומה שכיחה מאוד, ואינה מעידה על דבר שאינו בגדר הנורמה, ואין סיבה להרגיש אשמה.
דף מידע זה ינסה לענות על השאלות השכיחות כדי להבהיר את העובדות בנוגע לחיסון, והוא מיועד לנשים ולגברים, ללא תלות בנוכחות של קשר זוגי ונטייה המינית.
שאלות כלליות על נגיף הפפילומה ועל החיסון
1. מהו נגיף הפפילומה?
נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא מהנגיפים הנפוצים ביותר אליהם חשופים בני האדם. כיום ידועים מעל 200 זנים שונים שלו, וכל זן מזוהה במספר. כ-14 זנים נחשבים בעלי סיכון מוגבר לחולל מחלות טרום סרטניות וגידולים סרטניים בבני אדם. ה"אלימים" ביותר הם זן 18 וזן 16, האחראים ישירות לתחלואה בסרטן. ידועים עוד כ-20 זנים שנחשבים בעלי סיכון נמוך יותר לחולל מחלות בבני אדם. הם אחראים לתחלואה ברוב המצבים שאינם גידולים סרטניים. בקבוצה זו הידועים ביותר הם זנים 6 ו-11 שאחראים על רוב היבלות החרוטיות (קונדילומות) הנגרמות באיברים שונים. רוב האנשים הפעילים מינית נחשפו לנגיף הפפילומה והם אינם יודעים זאת. החיסון מונע בשיעור גבוה מאוד את ההדבקה ואת התחלואה העלולה להיגרם בעקבות החשיפה לנגיף, ולא את החשיפה עצמה.
2. אילו מחלות עלולות להיגרם כתוצאה מהדבקה של HPV?
הנגיף עלול לגרום למצבים שאינם גידולים סרטניים, אך יוצרים תחלואה טורדנית, הפוגעת באופן משמעותי באיכות החיים, ובעיקר ליבלות חרוטיות (המכונות קונדילומות) באיברי המין, במקומות שונים על העור, בפי הטבעת, בלוע ועל מיתרי הקול.
נגיף הפפילומה האנושי עלול לגרום גם לנגעים טרום סרטניים באיברים בהם הוא גורם סרטן ולמחלות סרטן שונות: סרטן צוואר הרחם, סרטן הפות, סרטן הנרתיק, סרטן פי הטבעת (אנוס), סרטן הפין, סרטן חלל הפה והלוע.
3. איך נדבקים בנגיף הפפילומה?
ההדבקה בנגיף הפפילומה מתרחשת בעת מגע ישיר. אפשר להידבק בנגיף או להדביק מישהו כאשר נמצאים במגע פיזי ישיר, ברוב המקרים במהלך קיום יחסי מין. המגע הישיר יכול להיות להתרחש במגע גניטלי (איברי המין), מין אוראלי, מין אנאלי וכן דרך מגע של הידיים באזורים נגועים בנגיף והעברתו לאזורים אחרים.
4. האם ניתן לדעת מתי התרחשה ההדבקה בנגיף?
לא ניתן לדעת מתי נדבקת בנגיף. ההדבקה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, והאדם כלל אינו יודע שהוא נדבק. בנוסף לכך, אם הנגיף גרם למצב טרום סרטני או סרטני, התקופה מרגע החשיפה ועד התחלואה בסרטן יכולה להימשך שנים רבות ואפילו עשרות שנים. לכן, אי אפשר לדעת מתי חלה ההדבקה, איפה ועל ידי מי. נדגיש כי תחלואה יכולה להופיע גם שנים רבות לאחר ההדבקה, כך שתחלואה תיתכן גם בנשים וגם בגברים למרות שאינם פעילים מינית זמן רב. בין בני זוג, לא ניתן לדעת מי הדביק את מי. ההדבקה יכולה להתרחש כבר בעת המגע המיני הראשון, מכאן החשיבות למניעה ראשונית, כלומר חיסון בטרם החשיפה במגע המיני הראשון.
5. באיזה גיל מומלץ להתחסן?
יש אפשרות להתחסן מגיל 9, אך מקובל לחסן מגיל 11 או 12. בארץ מקובל לקבל את החיסון בכיתה ח' בבית הספר במסגרת סל הבריאות. החיסון יעיל יותר בגיל צעיר, טרם התחלת הפעילות המינית והחשיפה לנגיף. זאת משום שבגיל צעיר ההשפעה האימונית (חיסונית) היא במיטבה, כלומר הגוף מסוגל לייצר רמת נוגדנים גבוהה יותר בהשוואה לגיל מבוגר יותר. זו גם הסיבה שבגללה ניתן להסתפק בשתי מנות של חיסון בגיל צעיר במקום בשלוש מנות, הניתנות בגיל מבוגר יותר. המנה השנייה ניתנת בטווח של 12-6 חודשים מהראשונה. כפי שצוין, בגיל מוקדם מספיק, טרם קיום יחסי מין, השילוב של מערכת חיסון טובה יותר וטרום חשיפה – יוצרים את השילוב המיטבי להשגת הגנה מקסימלית על ידי החיסון.
6. עד איזה גיל ניתן להתחסן?
ניתן להתחסן עד גיל 45. בארץ החיסון נמצא בסל הבריאות עד גיל 18 (לנערות ונערים), ועד גיל 26 לגברים בסיכון מוגבר, ובסבסוד הקופות עד גיל 26 לשאר הגברים והנשים. הדגש הוא על גיל 26 משום שעד גיל זה רוב האנשים נמצאים בסיכון גבוה להיחשף ולהידבק בזנים השונים של נגיף הפפילומה בעקבות יחסי מין. החיסון יעיל יותר טרם החשיפה לזנים השונים של הנגיף. מרבית התוכניות לביטוחי בריאות משלימים, מסבסדות את החיסונים עבור מי שאינם זכאים לחיסון כחלק מתוכנית החיסונים של בית הספר, כולל גברים ונשים מעל גיל 26.
מגיל 27 ועד 45 ניתן להתייעץ עם רופא מומחה בנוגע לצורך בקבלת החיסון. מעל גיל 45 ניתן לקבל את החיסון בקופה.
7. באילו מצבים מומלץ להתחסן מעל לגיל המאושר בארץ (מעל גיל 26) וכיצד ניתן לקבל את החיסון במקרה כזה?
לכל אדם מגיל 27 ועד 45 כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לקבלת החיסון. ההמלצה הרפואית תינתן בהתאם לנתוניו האישיים של כל אדם. באופן כללי, לאנשים שאינם נמצאים בזוגיות קבועה (בהנחה שהם חשופים יותר לזנים של הנגיף), לאנשים שנמצאים בקשר פוליגמי, למי שכבר ידוע שהם נשאים של זנים מסוימים או למי שהדגימו תחלואה כלשהי בשל הדבקה (כגון CIN) ולמי שאינם מקפידים על בדיקה ומעקב שגרתיים אצל גינקולוג - לכל אלה ככל הנראה יומלץ להתחסן. במקרים כאלה (מגיל 27 ועד 45), הרופא ירשום את המלצתו וייתן מרשם לחיסון. יש להגיע עם המרשם לקופת החולים. כדאי לקבל את החיסון במסגרת קופת החולים כדי שמתן שלוש מנות החיסון יתועד במערכת הממוחשבת.
נדגיש שהחיסון אינו מפחית מהצורך במעקב סדיר של רופא נשים, ובדגש גם על בדיקת סריקה כל שלוש שנים במסגרת רופא נשים מגיל 25 עד גיל 65, ובהתאם להמלצות האיגודים הרפואיים המקצועיים.
8. לכמה שנים תקף החיסון?
החיסון יעיל לפחות ל-20 שנים, שזה משך הזמן מאז החל השימוש בו. בנשים שחוסנו בשנת 2000 נמצא שעדיין יש להן רמת נוגדנים מגינה נגד הנגיף. המומחים בתחום צופים שהחיסון יהיה יעיל לעוד שנים רבות ואף לכל החיים. הנתונים מתעדכנים מעת לעת, וטרם ניתן לדעת זאת בוודאות.
9. למי אסור להתחסן?
למי שיש תגובה אלרגית קשה לאחד ממרכיבי החיסון או למי שהייתה לו תגובה קשה לאחת המנות שקיבל.
למי שיש רגישות אנפילקטית (אלרגיה מסכנת חיים) ללטקס (Latex), כיוון שכיפת הגומי של המזרק עלולה להכיל את החומר הזה.
לאנשים שרגישים לשמרים, כיוון שהחיסון מיוצר על מצע של שמרים.
יש לדחות את החיסון במקרה של מחלה חריפה כלשהי, עד שיפור בתסמינים. במקרה של מחלה עם תסמינים קלים, כגון שלשול קל או דלקת בדרכי הנשימה העליונות עם או בלי חום, אין הכרח לדחות את החיסון.
לא מומלץ להתחסן בזמן היריון. אם אישה הרתה לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון, עליה לדחות את שתי המנות הבאות לאחר הלידה. אם אישה גילתה שהיא קיבלה חיסון בהיותה בהיריון אין מקום לדאגה, שכן אין עדות לפגיעה בהמשך ההיריון.
10. כיצד ניתן לדעת אם אישה היא נשאית של הנגיף ואיזה זן היא נושאת ואם כבר התרחשו שינויים בצוואר הרחם?
כיום מתבצעות בדיקות סריקה על ידי משטח מצוואר הרחם כדי לבדוק קיום תחלואה ואם האישה נושאת זני נגיף שלעיתים נבדקים כחלק מבדיקות הסריקה.
בדיקה ציטולוגית ממשטח צוואר הרחם – בדיקה הידועה גם בשם "בדיקת פאפ", היא הליך אשר בו הגינקולוג נוטל בעזרת מכשיר ייעודי תאים מצוואר הרחם במהלך בדיקה גינקולוגית. המשטח מועבר לזכוכית נושאת או לבקבוקון. צביעה מיוחדת מסייעת בזיהוי תאים שחשודים כנגועים בנגיף ושעברו שינויים בשל הדבקה או מצב טרום סרטני.
בדיקת זני HPV ממשטח צוואר הרחם – בדיקה שבה נלקחים תאים מצוואר הרחם כמו בבדיקת פאפ. הם נאספים לבקבוקון מיוחד עם נוזל, ומשם מועברים למכשיר מיוחד המסוגל לזהות את המרכיב הגנטי של הזנים השונים (ניתן לזהות כל זן, אך מתמקדים בזנים שלהם משמעות קלינית). בדיקה זו מצביעה על הדבקה בנגיף, אך לא על דרגת התחלואה (אם כבר התרחשו שינויים ברקמת צוואר הרחם).
שילוב של שתי הבדיקות הללו בצורות שונות.
קולפוסקופיה - נשים שנמצאו חיוביות בבדיקות הסריקה הללו, תישלחנה להמשך בירור בבדיקת קולפוסקופיה, שמטרתה הסתכלות במיקרוסקופ באזור הפות-נרתיק-צוואר הרחם, כדי לזהות נגעים וליטול מהם דגימה (ביופסיה) במידת הצורך. בהתאם לממצאים יוחלט על המשך מעקב או טיפול.
יש לברר בקופת החולים בה את מבוטחת אילו בדיקות כלולות בסל הבריאות עבורך.
11. כיצד ניתן לדעת אם גבר הוא נשא של הנגיף ושל איזה זן?
לא נמצאת כיום בדיקת סריקה להימצאות נגיף הפפילומה בגברים. יש מחקרים בהם מבוצע בפי הטבעת משטח דומה לזה שמבוצע בנשים, אולם רק בגברים בקבוצת סיכון (גברים המקיימים יחסים עם גברים). זאת בנבדל מבדיקת הסריקה הקיימת עבור נשים, הנלקחת מצוואר הרחם לאיתור מוקדם של הדבקה וסרטן צוואר הרחם. אם לגבר יש נגע חשוד, או אם הוא חלה בסרטן, דוגמת סרטן בחלל הפה והלוע או סרטן בפי הטבעת או באיבר המין, יש אפשרות לקחת בדיקה מהנגע, מרקמת הגידול או מהיבלת, ובהתאם להחליט על מעקב/טיפול.
12. מלבד חיסון, האם יש דרך יעילה להימנע מחשיפה (הידבקות) לנגיף?
בדרך כלל אי אפשר למנוע באופן מלא חשיפה לנגיף הפפילומה. רוב האוכלוסייה הבוגרת נחשפה לפחות לאחד מזני הנגיף האלימים במהלך החיים (בעיקר בעת קיום יחסי מין, בדגש על יחסים שאינם מוגנים). עם זאת, ניתן להפחית את הסיכון להדבקה בזני הנגיף שהאדם טרם נחשף אליהם על ידי קבלת חיסון ושימוש בקונדומים, בפרט כאשר אין בן/בת זוג קבוע/ה. כמו כן, ניתן להפחית את הסיכון לתחלואה על ידי הפחתת גורמי סיכון מקבילים, ובעיקרם הפסקת עישון. יש להבהיר שהשימוש בקונדומים אמנם מפחית את הסיכון להדבקה, אולם לא מונע אותה באופן מוחלט. זאת משום שההידבקות יכולה להתרחש בעקבות מגע גופני עם איברים שהקונדום אינו מגן עליהם, דוגמת פי הטבעת, שק האשכים, קרבת הנרתיק וכו'.
נדגיש כי ברוב המקרים, מערכת החיסון היא זו שאחראית על סילוקו של הנגיף באמצעות סילוק התאים המכילים אותו. אולם כ-10% מהאוכלוסייה שנחשפה לנגיף במהלך החיים יהפכו לנשאים כרוניים שלו, וחלקם יפתחו תחלואה נלווית.
כמו כן, יש עדויות שבגברים לרוב יש נשאות מצטברת של זני הפפילומה במשך החיים, כאשר לרוב אין לכך עדות בבדיקה של איברי המין (בניגוד למצב בנשים).
13. מאיזה גיל רצוי לבצע בדיקת פאפ?
על פי ההמלצות של האגודה למלחמה בסרטן והחברה הישראלית לגינקולוגיה ומיילדות, יש לבצע את בדיקת הפאפ מדי שלוש שנים מגיל 25 עד גיל 65. מי שהיו לה שלוש בדיקות רציפות (כל שלוש שנים) תקינות בסמוך לגיל 65, אינה צריכה לבצע בדיקה זו לאחר גיל 65. מדובר בבדיקת סריקה (כלומר נשים בריאות ללא כל תסמין או ממצא חריג). בדיקת הפאפ נמצאת כיום בסל הבריאות לנשים מגיל 25 ועד גיל 54, ומומלץ לבצעה אחת לשלוש שנים, אלא אם כן התגלו ממצאים המחייבים מעקב בתדירות גבוהה יותר. מכאן, שיש להתחיל את הבדיקה בגיל 25.
ישנן קופות חולים המממנות את הבדיקה (לעיתים עם השתתפות עצמית) לנשים שאינן בטווח הגילים המזכה בבדיקה תקופתית לפי סל הבריאות, אם לאדם המבוטח יש כרטיס קופת חולים מורחב.
אם קיימת אינדיקציה (סיבה) לבצע בדיקת פאפ, יש לבצעה ללא קשר לגיל האישה ובהתאם להמלצת רופא נשים.
14. האם אנשים הנמצאים בקשר חד-מיני חשופים לנגיף? האם החיסון יכול להועיל להם?
כן, כל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית, חשוף לנגיף הפפילומה, ובדומה לכל אדם, קבלת החיסון יכולה להועיל לו עבור הזנים שטרם נדבק בהם. יש להדגיש שההדבקה יכולה להתרחש גם ביחסי מין לא מלאים (ללא חדירה).
בקרב אנשים עם נטייה מינית הומוסקסואלית נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים יותר של סרטן החלחולת (רקטום), פי הטבעת והלוע, הנגרמים על ידי הנגיף בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. קבלת החיסון עשויה לתרום להפחתה בסיכון לחלות בסרטן על רקע הדבקה בנגיף הפפילומה.
15. אובחנתי כחולה ב-HIV (איידס). האם אוכל לקבל חיסון גם כשמערכת החיסון שלי ירודה?
בהחלט כן. לאנשים עם מחלות שונות שגורמות למצב בו המערכת החיסונית פחות פעילה, אין מניעה לתת את החיסון ועל פי אותן ההמלצות, כלומר בשלוש מנות. רצוי לקבל את החיסון, אך לא לוותר על בדיקה גינקולוגית שגרתית, כולל בדיקת פאפ. החברה הישראלית לקולפוסקופיה עמלה לאחרונה על נייר עמדה בנושא, וגיבשה המלצות ממספר דיסציפלינות רפואיות כדי להדגיש את חשיבות החיסון בקרב אוכלוסייה מדוכאת חיסון, לרבות חולים/נשאים של HIV, לאור הסיכון המוגבר להתפתחות תחלואה משמעותית בקבוצת אוכלוסייה זו. נציין כי יעילות החיסון בקבוצה זו פחותה מהיעילות באוכלוסייה הבריאה, אך בשל הסיכון המוגבר לתחלואה גם היעילות הקיימת חשובה בהשוואה למצב שבו אין כל הגנה.
16. אני מרגישה בושה שאני נשאית נגיף הפפילומה. האם זו אשמתי שהדבקתי את בן זוגי?
תחושות של בושה ומבוכה ואף רגשי אשמה נחוות לעיתים על ידי גברים ונשים לנוכח הידיעה על הידבקות בפפילומה. חשוב לדעת שרוב האנשים הפעילים מינית נחשפו לנגיף, ורבים אף אינם יודעים זאת. זו אינה תופעה נדירה והיא אינה מצביעה על אורח החיים המיני של האדם ולא על מידת הנאמנות לבן הזוג. בין בני זוג לא ניתן לדעת מתי חלה ההדבקה, איפה ועל ידי מי. ייתכן שבן הזוג הדביק אותך או שאת הדבקת אותו. אם עדיין את חשה בושה ואשמה, מומלץ לשוחח עם איש מקצוע כדי להקל עלייך.
