חודש המודעות הבין לאומי לסרטן השד 2026 בעיצומו: מאת שרית יוכפז

 

4.       תמונת אילוסטרציה של חדר ניתוח - ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל.

 

חודש המודעות הבין לאומי לסרטן השד 2026 בעיצומו:

 

דוח חדש מצביע על זינוק של 10% בניתוחי שיחזור שד בארצות הברית, גם מומחים בישראל מדווחים על מגמת צמיחה ומסבירים: "מדובר בהליך משנה חיים, אשר נמצא בסל הבריאות ומתבצע על ידי טובי הפלסטיקאים בארץ" במקביל מעדכנים על טרנד חדש של קעקוע עטרה בצורת לב. כל הפרטים

 

על לפי נתוני האגודה האמריקאית לכירורגיה פלסטית (ASPS) במהלך שנת 2025 בוצעו בארצות הברית כ - 159,140 הליכי שחזור שד, המבטאים עלייה של כ־10% לעומת שנת 2024. חשוב להדגיש שמדובר במספר הליכים ולא במספר נשים, משום ששחזור שד עשוי להתבצע במספר שלבים.

על פי נתוני ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל המתפרסמים לרגל חודש המודעות הבין לאומי לסרטן השד, גם בארץ קיימת מגמת צמיחה בשנים האחרונות. הגידול נובע ממודעות גוברת לחשיבות דימוי הגוף אצל המתמודדות עם המחלה, משילוב גישות רב-תחומיות בבתי החולים לצד עליה במספר המקרים החדשים של סרטן השד. ניתוחי השיחזור נמצאים בסל שירותי הבריאות הציבורי ועל פי הערכת ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל עד סוף שנת 2026 יתבצעו בישראל כ- 1,947 הליכי שחזור שד. כאשר גם כאן כמו בארצות הברית מדובר בכמות ההליכים ולא במספר הנשים, היות ושחזור שד עשוי להתבצע בשלבים.

ד"ר מאיר כהן, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית ויו"ר ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל הסביר כי: "שחזור שד הוא הליך משנה חיים, המאפשר לנשים להחזיר לעצמן את תחושת השלמות, הביטחון העצמי והנשיות לאחר כריתת שד מלאה או חלקית. מדינת ישראל מכירה בחשיבותו העצומה של הניתוח הפלסטי ולכן שחזור שד כלול בסל הבריאות הממלכתי בבתי החולים הציבוריים עבור נשים שחלו בסרטן השד או כהליך מניעתי. הזכאות כוללת את כל סוגי השחזורים, בין אם מדובר בשחזור מיידי במהלך ניתוח הכריתה עצמו ובין אם בשחזור מאוחר המתקיים בשלב שני. הניתוחים מבוצעים על ידי מומחים לכירורגיה פלסטית מהטובים בישראל, המשתמשים בשיטות המתקדמות ביותר בעולם. אדגיש כי כל הפלסטיקאים הכי טובים בארץ, כולל בעלי הקליניקות הפרטיות כיום ביצעו בעבר ניתוחים רבים לשיחזור השד ברפואה הציבורית וחלקם עדיין מבצעים".

יצוין כי בחלק מהמקרים קיים הצורך לשחזר את הפטמה והעטרה בהליך נפרד. בהקשר זה מסבירה אינה בן נון, יו"ר חטיבת המיקרופיגמנטציה והמיקרונידלינג בארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים כי: "שחזור עטרה ופטמה הוא הרבה מעבר לאסתטיקה, הוא מעניק פתרון לא פולשני שמחזיר לנשים את תחושת הנשיות והנורמליות, ומאפשר להן לסגור מעגל של החלמה. באמצעות עבודה מדויקת בטכניקת תלת ממד ניתן ליצור אשליה ריאליסטית של פטמה ועטרה, תוך התאמה אישית של הגוון, הצורה, המיקום והסימטריה למאפייני העור הייחודיים של המטופלת".

בן נון מוסיפה כי: "חלק מהנשים בוחרות  לשנות את הנרטיב. במקום לנסות לחקות במדויק את המראה המקורי שהיה להן, הן בוחרות

בטרנד של קעקוע לשיחזור העטרה בצורת לב (heart-shaped areolae) כסמל לעוצמה, אומץ וחגיגה של החיים וההחלמה. זו עבורן דרך יצירתית לקחת שליטה מחדש על הגוף ועל הצלקות".

בן נון מסכמת: "זה אולי נראה כמו פרט קטן בסופו של מסע רפואי גדול, אבל עבור מטופלות רבות הוא בעל משמעות עמוקה ומסייע להשיב למראה השד טבעיות ושלמות, ולעיתים גם לתחושת הגוף והנשיות שנפגעה בדרך. כי שיקום אינו מסתיים כשהמחלה מאחורינו הוא מסתיים כשהאישה יכולה להסתכל במראה ולהרגיש שוב שלמה".

סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2026 יאובחנו בישראל כ-5,870 נשים עם סרטן השד, שהן כ-113 מאובחנות חדשות שמתגלות מדי שבוע וכ-1,100 ככל הנראה ימותו מהמחלה במהלך השנה.

על פי נתוני הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות בשנת 2023 אובחנו 5,565 מקרים חדשים של סרטן השד 4,858 (87%) מהם חודרניים, ו-707 נוספים ממוקדים. מאז 2013 חלה ירידה מובהקת של 1.6% בממוצע לשנה בסיכון לסרטן שד חודרני בקרב נשים יהודיות ואחרות, ובקרב נשים ערביות התייצבו השיעורים מאז 2015. בהשוואה ל-186 מדינות בארגון הבריאות העולמי, ישראל ניצבת במקום ה-33 בהיארעות אך במקום ה-125 בלבד בתמותה, פער המעיד על שיעורי הישרדות גבוהים בזכות אבחון מוקדם וטיפול מתקדם. בשנת 2023 נפטרו 999 נשים נפטרו מהמחלה (כ-18% מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים בישראל). משנת 1996 נרשמה ירידה מובהקת בתמותה בקרב נשים יהודיות ואחרות, בעוד שבקרב נשים ערביות השיעורים נותרו יציבים.

האיגוד האמריקאי לכירורגים פלסטיים (ASPS) הוא הארגון הגדול בעולם של כירורגים פלסטיים מוסמכים. הארגון, המייצג יותר מ-11,000 רופאים חברים ברחבי העולם, מוכר כסמכות מובילה וכמקור מידע בנושא כירורגיה פלסטית אסתטית ומשחזרת. הארגון, שנוסד בשנת 1931, מייצג רופאים שהוסמכו על ידי המועצה האמריקאית לכירורגיה פלסטית (American Board of Plastic Surgery) או על ידי הקולג' המלכותי לרופאים וכירורגים של קנדה (Royal College of Physicians and Surgeons of Canada).

ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל הוא הגדול ביותר בארץ בתחומו ומאגד משנת 2009 את העוסקים בתחום הכירורגיה הפלסטית, הרפואה האסתטית, הקוסמטיקה, המיקרופיגמנטציה והמיקרונידלינג בחטיבות שונות ומקצועות משלימים זה לזה במסגרת עמותה. מטרת הארגון לקדם שיתופי פעולה בין העוסקים בתחום ולשפר את איכות ובטיחות הטיפול בישראל, כמו גם לספק תוכניות לימוד ברמת אקדמיה, הדרכה לניהול סיכונים וייעוץ משפטי שוטף. הארגון חבר באיגוד האירופאי לכירורגיה פלסטית אסתטית המאגד 45 מדינות באירופה ובאיים הבריטיים. להצטרפות לחברות באחת החטיבות בארגון לחצו כאן: https://israelsurgeon.com/

===
הדוח המלא בקישור הבא:

https://www.plasticsurgery.org/plastic-surgery-statistics

שגריר צרפת כריסטוף פריזו המיועד בישראל ערך סיור מיוחד בקרית מד״א ברמלה. מאת שרית יוכפז

 

שגריר צרפת המיועד בישראל ערך סיור מיוחד בקרית מד״א ברמלה 

שגריר צרפת המיועד בישראל, כריסטוף פריזו, הגיע השבוע (ב') לקריית מגן דוד אדום ברמלה לסיור הכרות מיוחד וסקירה מקיפה על פעילות הארגון.

 

במהלך הסיור ביקר השגריר המיועד במוקד הלאומי של מד״א וסייר במרכז הסימולציה הארצי ובבנק הדם הלאומי והממוגן - הראשון מסוגו בעולם. בנוסף לביקורו של שגריר צרפת המיועד, נערך בקריית מד"א ברמלה כנס מיוחד לכ-150 ראשי קהילות יהודיות וחברי פרלמנט בצרפת. במהלך הכנס נערך טקס חנוכת אמבולנס ו-2 אופנועי מד"א, ונערכו סיורים בבנק הדם הלאומי של מד"א.

 

שגריר צרפת המיועד בישראל כריסטוף פריזו: "אני שמח בביקור שערכתי בקריית מגן דוד אדום ברמלה והתרשמתי ממנו מאוד. התרשמתי מהמודרניות ומהיעילות של מד"א בהצלת חיים. התרשמתי מהקשר העמוק של הישראלים לארגון הזה, שהוא מעמודי התווך של ישראל. התרשמתי גם מאומץ ליבם של המתנדבים, שנמצאים תמיד שם, תמיד בקו הראשון. ושמחתי לגלות את הקשרים הרבים עם צרפת, הן באמצעות שיתופים מן הניסיון עם שירותי ההצלה בצרפת והן באמצעות תרומות פרטיות מצרפת, שתומכות בפעילותו של מד"א".

 

מנכ"ל מד"א אלי בין: "אני מבקש להודות לשגריר צרפת המיועד בישראל, כריסטוף פריזו, לראשי הקהילות היהודיות ולחברי הפרלמנט בצרפת, על הגעתם ועל תמיכתם המתמשכת במגן דוד אדום לאורך השנים. מאז ומעולם וביתר שאת מאז אירועי ה-7 באוקטובר, מתמודדים מדינת ישראל ומד״א עם אתגרים מורכבים, והיכולת להציל חיים גם בתנאים הקשים ביותר נשענת על היערכות ממושכת, הצטיידות בטכנולוגיות מתקדמות והכשרת הצוותים. מגן דוד אדום, שאינו גוף ממשלתי ולא נשען על תקציב המדינה, מתבסס בין היתר על תמיכתם של קהילות וידידים בישראל ובעולם. גם לנוכח האיומים הביטחוניים המתמשכים, אנו ממשיכים לחזק את המוכנות המבצעית ולהיערך לכל תרחיש, כדי להבטיח מענה רפואי מהיר ומקצועי ולהציל חיים. תודה לכם על השותפות והתמיכה לאורך השנים״.

צילום שגיב כהן.

מאת שרית יוכפז

המאבק בפוסט־טראומה מתרחב: שיבא ועמל ומעבר מרחיבים את המענה ללוחמים ולמילואימניקים. מאת שרית יוכפז

 המאבק בפוסט־טראומה מתרחב: שיבא ועמל ומעבר מרחיבים את המענה ללוחמים ולמילואימניקים.

על רקע הזינוק במספר הפונים לטיפול נפשי לאחר הלחימה, חוברים המרכז הרפואי שיבא וקבוצת "עמל ומעבר" להרחבת המענה הטיפולי לנפגעי טראומה נפשית. במסגרת היוזמה יורחב מערך המטפלים, תורחב הפריסה הארצית ויפעלו הצדדים לקיצור זמני ההמתנה. מדובר בבשורה ציבורית משמעותית לנושאים בנטל הביטחוני.

המרכז הרפואי שיבא וקבוצת עמל ומעבר, באמצעות עמותת ת.ל.מ, חוברים להרחבת מערך המטפלים ברשת "חוזרים לחיים” של שיבא, המיועדת ללוחמים, ללוחמות ולנשות ולאנשי מילואים המתמודדים עם פוסט טראומה. במסגרת שיתוף הפעולה, קבוצת "עמל ומעבר", באמצעות עמותת ת.ל.מ, תגייס ותעמיד לרשות המערך אנשי מקצוע מתאימים. המטפלים יעברו תהליך מיון ואישור מקצועי, ישתלבו במרפאות הרשת ויפעלו בהתאם לנהלים, לסטנדרטים המקצועיים ולמערך ההדרכה והבקרה של שיבא.

שיתוף הפעולה נועד לתת מענה לפער שנוצר דווקא בתקופה שלאחר הלחימה, כאשר רבים מהלוחמים ומהמשרתים מתמודדים עם השלכותיה הנפשיות עם שובם לשגרת החיים. זאת מאחר שקשיים כמו הפרעות שינה, תחושת דריכות מתמשכת, זיכרונות פולשניים, הימנעות ממצבים או ממקומות מסוימים ושינויים בתפקוד האישי, המשפחתי והתעסוקתי, עלולים להופיע או להתעצם בשלב זה.

במסגרת שיתוף הפעולה, קבוצת עמל ומעבר, באמצעות עמותת ת.ל.מ, ארגון עם 60 שנות ניסיון בעולם הפסיכולוגיה והטיפול, תגייס אנשי מקצוע מתחומי הטיפול הרלוונטיים, ובהם פסיכולוגים קליניים ושיקומיים מומחים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים הנמצאים בתהליך הכשרה בפסיכותרפיה. אנשי המקצוע יעניקו טיפול פנים אל פנים במרפאות רשת ״חוזרים לחיים” של שיבא, בפריסה ארצית, בין היתר בחיפה, נהריה, רמת גן, תל אביב, ירושלים, באר שבע, אשדוד, מודיעין ומבואות החרמון.

המהלך מצטרף לפעילות המרכז הארצי לטראומה נפשית של שיבא, שטיפל מאז פרוץ המלחמה באלפי פצועי צה”ל, אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם, ופועל בשיתוף FIDF, ארגון נכי צה”ל, משרד הביטחון ו-CVN. השילוב בין הידע והמומחיות הרפואית של שיבא לבין היכולות התפעוליות והתשתיות של קבוצת עמל ומעבר, בהובלת ד"ר שי חן גל ועו"ס אורית כהן, נועד להרחיב משמעותית את היקף הטיפול בקהילה ולאפשר למטופלים לקבל מענה מקצועי, מהיר ונגיש יותר. הטיפול הקליני יתקיים באחריות שיבא ובהתאם לנהלים ולסטנדרטים המקצועיים שלו. בכך נוצר מודל המשלב סטנדרטים קליניים גבוהים עם יכולת ביצוע ופריסה רחבה.

המודל המשותף מבוסס על מעטפת טיפולית רחבה ורציפה, המשלבת מומחיות קלינית, התאמה אישית ונגישות. הטיפול יינתן בהכוונה מקצועית ובליווי קליני של הצוות הבכיר בשיבא, בהובלת פרופ’ אמתי זיו, אמיר חסון וד”ר ולאד סבטליצקי, ויותאם למצבו ולצרכיו של כל מטופל: מייצוב ותמיכה בשלבים הראשונים, דרך טיפולים ממוקדי טראומה המבוססים על ראיות ועד לליווי שיקומי ארוך טווח. כחלק מהתפיסה הטיפולית, בני המשפחה יוכלו להשתלב בתהליך ולסייע ביצירת סביבה תומכת המקדמת את ההחלמה והחזרה לשגרה. הזכאים יקבלו את הטיפול במימון מלא של משרד הביטחון, במטרה להסיר חסמים ולאפשר קבלת מענה מקצועי ונגיש בעת הצורך.

דליה קורקין, מנכ"לית רשת "עמל ומעבר": "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר לאומי משמעותי, מספר הזכאים לטיפול בפוסט־טראומה הולך וגדל, בעוד זמני ההמתנה למענה מקצועי נותרים ארוכים מדי. שיתוף הפעולה עם שיבא מאפשר לחבר בין מומחיות קלינית מובילה לבין היכולות, והתשתיות הרבות שלנו בעמל ומעבר במענה טיפולי נגיש ואיכותי בקהילה. באמצעות המהלך, בשיתוף משרד הביטחון, נוכל לקצר את זמני ההמתנה ולהעניק ללוחמים ולבני משפחותיהם טיפול מותאם ורציף שיתמוך בהם לאורך תהליך השיקום.

זהו מהלך של אחריות ושליחות והוא מהווה נדבך חשוב בהרחבת המערך הלאומי לטיפול בטראומה נפשית. אני מזמינה את קהילת המטפלים שעומדת בקריטריונים להצטרף אלינו למערך הטיפולי - זוהי משימה לאומית וקריאה להתגייסות מקצועית ואנושית למען מי שהתגייסו להגן על כולנו.

אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה על העבודה המקצועית והמסורה, ולפרופ' קרייס על האמון והשותפות בדרך. יחד נבטיח שכל מי שזקוק למענה יקבל אותו במהירות, ברגישות ובסטנדרט המקצועי הגבוה ביותר".

פרופ’ אמתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי המשולב בשיבא: "ההתמודדות עם טראומה נפשית היא תהליך מורכב, שדורש מקצועיות, התמדה ומעטפת טיפולית המותאמת לצרכיו של כל אדם. לצד הטיפול בפציעות הפיזיות, חשוב להבטיח שגם הפצעים שאינם נראים לעין יקבלו מענה מקצועי, נגיש ורציף. שיתוף הפעולה עם עמל ומעבר נועד להרחיב את היכולת שלנו בשיבא להעניק טיפול ולהגיע ליותר אנשים הזקוקים לו, ולסייע להם לחזור לחיים. האחריות שלנו היא לוודא שאף אדם הזקוק לעזרה לא יישאר להתמודד לבדו, ושכל מי שזקוק לטיפול יוכל לקבל אותו בזמן ובסטנדרט המקצועי הגבוה ביותר”.

בתמונה – מימין לשמאל: ד”ר ולאד סבטליצקי, אמיר חסון, פרופ' יצחק קרייס, דליה קורקין, יובל אקשטיין, אורנה ברביבאי

הביטוח הלאומי מרחיב את מעטפת השיקום לנפגעי פעולות איבה: כ-28 מיליון ש"ח הושקעו במתחמי "נפש, גוף, מאת: שרית יוכפז

הביטוח הלאומי מרחיב את מעטפת השיקום לנפגעי פעולות איבה: כ-28 מיליון ש"ח הושקעו במתחמי "נפש, גוף, רוח" ברחבי הארץ

הביטוח הלאומי השקיע כ-28 מיליון ש"ח בהרחבת המענה השיקומי עבור נפגעי פעולות איבה במסגרת מתחמי "נפש, גוף, רוח". השקעה זו מופנית לטובת יצירת מעטפת טיפולית רחבה של פנאי, ספורט, טיפול וחברה במתחמים ייעודיים ברחבי הארץ.

המתחמים מציעים מגוון אפשרויות במקום אחד: בריכות שחייה, חדרי כושר, פעילות ספורטיבית ותחרותית, הרצאות, סדנאות, טיפולים משלימים לגוף ולנפש ופעילויות למשפחות. המטרה היא ליצור מקום שאפשר להגיע אליו באופן קבוע – להתאמן, לקבל מענה, לפגוש אנשים ולהרגיש חלק מקהילה.

 בין הפעילויות הספורטיביות ניתן למצוא מגרשי קט רגל ומתחמי קרוספיט, בריכות הידרותרפיות, אירובי מים, טניס שולחן, פילאטיס מכשירים שיקומי, רכיבה על אופניים ואומנויות לחימה. לצד הפעילות הספורטיבית מוצעים גם מגוון מענים טיפוליים ושיקומיים, בהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול רגשי ועיסויים, וכן סדנאות חוסן, מפגשי קהילה ועוד.

השירותים במתחמים מיועדים למי שהוכרו כנפגעי פעולות איבה על ידי הביטוח הלאומי, ולהם 20% נכות לפחות. עבור זכאים אלו, השנה הראשונה לפעילות ניתנת ללא שום עלות.

כיום מוכרים בביטוח הלאומי מעל ל-30,000 נפגעי פעולות איבה עם 20% נכות ומעלה. כמחצית מהם מתגוררים באזור הדרום, ולכן ניתן דגש מיוחד להנגשת המענים באזור זה. שלושה מהמתחמים שנבחרו במסגרת המיזם ממוקמים בעוטף ובסביבתו – בשער הנגב, בעדי נגב ובשדרות – לצד מתחמים נוספים הפרוסים ברחבי הארץ.

המתחמים נבחרו במסגרת קול קורא שוויוני, כאשר מרבית המתחמים שעמדו בתנאי הסף אושרו במסגרת המיזם של הקרן לפיתוח שירותים לנכים באגף הקרנות של הביטוח הלאומי, במטרה לאפשר פריסה רחבה ככל האפשר של השירותים.

הקרן לפיתוח שירותים לנכים באגף הקרנות של הביטוח הלאומי תלווה את המתחמים לאורך הדרך ותבחן את השימוש בהם ואת הצרכים העולים מהשטח. המידע שייאסף יסייע להבין מה עובד, מה נדרש לשיפור ואילו מענים נוספים יכולים לסייע – מתוך כוונה לבחון בהמשך הרחבה של מעגל הזכאים והיקף השירותים.

צביקה כהן, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי:       

"המחויבות של הביטוח הלאומי לנפגעי פעולות האיבה היא הרבה מעבר לסיוע כלכלי. הביטוח הלאומי באמצעות הקרנות מסייע להם ולמשפחותיהם גם בדרך לחזרה לשגרה ולחיים מלאים ככל האפשר. אנו מזמינים את כל מי שזכאי למצוא את המתחם הקרוב לאזור מגוריו ולהשתתף בפעילויות פנאי, להתאמן במגוון ענפי ספורט ולקבל מעטפת טיפולית לגוף ולנפש".

13 מחקרים קובעים: הטיפול במים מצליח להקים מהכיסא את הסובלים משחיקת סחוס בברך. מאת שרית יוכפז

 

                                                 צילום: עמותת מרכז בועות.

13 מחקרים קובעים: הטיפול במים מצליח להקים מהכיסא את הסובלים משחיקת סחוס בברך

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר בעולם, הנגרמת משחיקה הדרגתית של הסחוס המגן על קצות העצמות במפרק. אובדן הסחוס מוביל לחיכוך ישיר בין העצמות, הגורם לכאב, לנוקשות במיוחד בבוקר או לאחר מנוחה ולהגבלה בתנועה. המחלה נפוצה בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 50 ושכיחה יותר אצל נשים, אך עלולה להתפתח גם בגיל צעיר יותר לרוב בקרב ספורטאים אך לא רק.

 

המחלה מתרכזת בעיקר במפרקים נושאי משקל כמו ברכיים וירכיים, וכן בכפות הידיים ובעמוד השדרה. הטיפול בה עד היום התמקד בהקלת התסמינים ובשיפור התפקוד באמצעות פיזיותרפיה, ירידה במשקל, משככי כאבים ובמקרים מתקדמים ניתוח להחלפת המפרק.  מחקר גלובלי במסגרת פרויקט נטל התחלואה העולמי העריך כי היקף המחלה יגדל בעשורים הקרובים. בעוד שבשנת 2020 עמד מספר החולים בעולם על כ-595 מיליון בני אדם (כ-7.6% מכלל אוכלוסיית תבל), עד שנת 2050 צפוי מספרם להגיע לכמעט מיליארד בני אדם (כ-954 מיליון) שהיא עלייה כוללת של כ-60% עד 65% במספר המתמודדים עם דלקת מפרקים ניוונית.

 

סקירה מדעית חדשה של 13 מחקרים קליניים מצביעה על תרומה טיפולית משמעותית של ההידרותרפיה לשיפור ההליכה, היציבה והקואורדינציה בקרב אנשים המתמודדים עם דלקת מפרקים ניוונית בברכיים הנגרמת כתוצאה משחיקה של הסחוס המגן על עצמות הברך. הידרותרפיה היא שיטת שיקום המבוצעת בבריכה טיפולית ייעודית וחמימה תוך ניצול את התכונות הפיזיקליות של המים כדי להפחית כאבים ולהאיץ תהליכי החלמה. הסקירה ניתחה מחקרים קליניים מבוקרים בהשתתפות 834 נבדקים במטרה להעריך את יעילותם של טיפולי הידרותרפיה בשיקום תפקודי ומוטורי. מסקנות הסקירה מצאו כי התרגול במים מחולל שיפור ניכר בפרמטרים קריטיים של הליכה, יציבה ותפקוד יומיומי, ומבסס את מעמדה של ההידרותרפיה ככלי שיקומי עבור אנשים המתמודדים עם המחלה. גם בעמותת בועות המפעילה מספר בריכות טיפוליות ברחבי הארץ מכירים את יכולת השיפור באמצעות הידרותרפיה ואומרים כי הטיפול במים אכן יוצר שינוי דרמטי ומוביל להתמדה בטיפול בהשוואה לתוכניות רגילות של טיפולי פיזיותרפיה ומדגישים כי בישראל טיפולי הידרותרפיה נכללים בסל הבריאות.

 

ההשלכות התפקודיות של המחלה על אוכלוסייה זו חורגות מעבר למפרק הברך המבודד. כדי להימנע מכאב, המטופלים מסגלים דפוסי הליכה מפצים, מקצרים את אורך הצעד ומאבדים את הסימטריה של הפסיעות, מה שמוביל לחוסר יציבות ולפחד ממשי מנפילות. תסמינים אלו לוכדים את החולים במעגל סגור של חוסר פעילות פיזית ופגיעה בעצמאות בביצוע פעולות יומיומיות, כגון קימה מכיסא, עלייה וירידה במדרגות והליכה למרחקים קצרים.

 

הקושי המרכזי של החולים טמון בכך שתרגול גופני מסורתי ביבשה מציב בפניהם מחסום כמעט בלתי עביר. כוחות התגובה של הקרקע והעומסים הפועלים על המפרק השחוק מעוררים כאב עז וגורמים לשיעורי נשירה גבוהים מתוכניות פיזיותרפיה רגילות. כאן בדיוק נכנסת לתמונה הסביבה המימית הייחודית, המאפשרת התערבות שיקומית יעילה ובטוחה. כוח הציפה מפחית עד כ-90% ממשקל הגוף הפועל על הברך, משחרר את הלחץ והחיכוך המפרקי ומאפשר ביצוע תנועות ותרגילים בטווחי תנועה מלאים שללא המים היו כרוכים בסבל רב.

 

צבי הנדלס, מטפל בהידרותרפיה, מנכ"ל עמותת מרכז בועות ויו"ר איגוד הבריכות הטיפוליות בישראל הסביר כי: "טיפול במים הוא כלי יעיל ובטוח שיכול להקל מאוד על הכאב ולשפר את ההליכה. המסקנה של הסקירה החדשה מצביעה על כך שהידרותרפיה היא חלופה שיקומית אופטימלית עבור אנשים עם דלקת מפרקים ניוונית של הברך, בהשוואה לתוכניות רגילות של טיפולי פיזיותרפיה, המגשרת על מחסום הכאב ומאפשרת שיקום בטוח ומעודד עצמאות. גם אצלנו בבריכות הטיפוליות עם מים חמימים בטמפרטורה של 34 מעלות אנחנו רואים תוצאות של חיזוק שרירים ללא כאב. המים עוטפים את הגפיים, נושאים את מרבית משקל הגוף ומסירים את הכובד המעיק מהמפרקים השחוקים. עבור מטופלים המתמודדים עם ניוון סחוסי מתקדם, רגע הכניסה למים מעניק חלון הזדמנויות נדיר לתנועה חופשית, נטולת כאב ומשוחררת ממגבלות כוח הכובד. הטיפול מתבצע בבריכות באופן פרטני עם מטפל או במסגרת קבוצה למטופלי מפרקי גפיים תחתונות המתאימה לאנשים המתמודדים עם דלקת מפרקים ניוונית בברכיים".

 

יצוין כי ניתוח הממצאים מתוך הניסויים הקליניים המבוקרים שנכללו בסקירה החדשה הצביע על שיפור מובהק ודרמטי בשורה ארוכה של מדדים תפקודיים. המטופלים הציגו עלייה ניכרת במהירות ההליכה, שיפור באורך הפסיעה ובקצב הצעדים, ודפוסי הפעלת שרירים מתואמים ויעילים יותר במבחני סיבולת וניידות. במקביל נרשמו שיפורים משמעותיים במבחני קימה מישיבה ובמבחני מדרגות, לצד ירידה עקבית ברמות הכאב המדווחות ועלייה מובהקת במדדי איכות החיים. ממוצעי הגילאים בקבוצות הניסוי והביקורת נעו בין כ-54.3 שנים (האוכלוסייה הצעירה ביותר שנבדקה) לכ-68.7 שנים (האוכלוסייה המבוגרת ביותר שנבדקה). הסקירה המדעית פורסמה בכתב העת הרפואי הבינלאומי Medicina  בגיליון מאי 2026 על ידי צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים ברומניה.

 

עמותת בועות היא מרכז למצוינות בשיקום וטיפול הידרותרפי הגדול בישראל וכולל 3 סניפים ברחבי הארץ, באשדוד בצפת וביד בנימין הפועלים בהסדר עם קופות החולים, משרד הביטחון וביטוחים פרטיים. הטיפולים מתבצעים על ידי מטפלים מיומנים ומקצועיים, שהוכשרו לתת מענה לקשת רחבה של בעלי מגבלות פיזיות, חושיות, נפשיות או שכליות במטרה להגיע לרמה אופטימלית של תפקוד ועצמאות. הטיפול מתבצע בשלבי השיקום האקוטי וכן בשימור במצב הכרוני בשאיפה ליצירת איכות חיים מיטבית עבור המטופלים. קיימות שעות פעילות נפרדות לגברים ולנשים בכל הסניפים. מידע נוסף באתר עמותת מרכז בועות בקישור הבא: https://www.buot.org.il/

---

לתקציר הסקירה באנגלית לחצו כאן:  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42195247/

 צילום: עמותת מרכז בועות.

כנס המטופלים של העמותה הישראלית לסרטן העור בשיתוף מכון אלה בשיבא : בין פריצות הדרך ברפואה לחיים שאחרי האבחנה מאת: שרית יוכפז

 

כנס המטופלים של העמותה הישראלית לסרטן העור בשיתוף

 מכון אלה בשיבא : בין פריצות הדרך ברפואה לחיים שאחרי

 האבחנה

כנס מטופלים של העמותה הישראלית לסרטן העור, בשיתוף מכון אלה למלבאום למלנומה ואימונותרפיה, התקיים במרכז "נא לגעת" ביפו ביום שישי האחרון, 4 בספטמבר 26, במטרה ליצור מפגש בלתי אמצעי בין מטופלים ובני משפחותיהם לבין הרופאים ואנשי המקצוע המלווים אותם. לאורך היום שולבו עדכונים מקצועיים על ההתפתחויות האחרונות בטיפול במלנומה לצד עדויות אישיות של מטופלים ומשפחותיהם, מעמד הוקרה לפרופ' יעקב שכטר ומפגשים שעסקו בחיים לצד המחלה.

את הכנס, שהנחתה רון רוזנבלום וינקלר, מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור, פתחה ד"ר רוני שפירא-פרומר, מנהלת מכון אלה למלבאום למלנומה ואימונותרפיה, בהרצאה "מסע עם מלנומה... ומעבר". ד"ר שפירא סקרה את הדרך שעבר מכון אלה מאז הקמתו, את מהפכת האימונותרפיה ואת התפקיד המרכזי של מחקרים קליניים בקידום הטיפול במלנומה. היא התייחסה להתפתחויות האחרונות בתחום, ובהן הטיפול האישי המבוסס על mRNA, טיפול תאי, וכן למחקרים חדשניים שמתקיימים כיום במכון, בהם מחקר העוסק בהדפסת גידולים בתלת-ממד ומחקר בתחום הטיפול בקוליטיס.

בהמשך התקיים פאנל מטופלים, שבו השתתפו ארבעה מטופלי מכון אלה, ששיתפו בפתיחות ובכנות את סיפוריהם האישיים. המשתתפים סיפרו על האבחנה, על ההתמודדות עם המחלה ותופעות הלוואי, על רגעים מורכבים לצד נקודות של הצלחה, וכן על הקשר עם מכון אלה ועם הצוות המטפל. את הפאנל הנחתה שירן סלין זיו, אחות בתחום בריאות הנפש, מחלימה ממלנומה ומתנדבת בעמותה.

החלק המקצועי המשיך בהרצאתו של ד"ר אייל מור, מנתח בכיר ביחידה לכירורגיה אונקולוגית, אחראי תחום מלנומה במערך כירורגיה כללית ומנהל המעבדה לחדשנות כירורגית במרכז החדשנות של שיבא. ד"ר מור הציג את ההתפתחויות שעברה הכירורגיה בתחום המלנומה, מהטיפולים המסורתיים ועד למגמות של רפואה מותאמת אישית, והתייחס לחדשנות בטיפול ובמחקר. ההרצאה הציגה את השינוי העמוק שעבר התחום וחיזקה את תחושת האופטימיות ביחס לעתיד הטיפול במלנומה.

אחד משיאי הכנס היה מעמד הוקרה מיוחד לפרופ' יעקב שכטר, מהחלוצים הבולטים בעולם בתחום האימונותרפיה, מייסד מכון אלה למלבאום למלנומה ואימונותרפיה ומי שמכהן כיום כיושב ראש המכון. ד"ר רוני שפירא פתחה את המעמד, ולאחריה בירכו שני מטופלים של פרופ' שכטר, שאובחנו לפני כמעט 20 שנה, ושיתפו כיצד הטיפול שקיבלו ממנו היה משמעותי עבורם והציל את חייהם.

את שלב הברכות סיימה ד"ר חדווה גונן, יושבת ראש הוועד המנהל ומייסדת העמותה, לאחר שהחלימה בעצמה ממלנומה גרורתית. גם היא הייתה מטופלת של פרופ' שכטר, ובדבריה שיתפה את הקשר ביניהם. פרופ' שכטר נשא דברים לאחר הברכות, במעמד מרגש שהמחיש את הקשר העמוק שבין פריצות דרך רפואיות לבין חייהם של המטופלים.

בחלקו השני של הכנס עבר הדגש מהטיפול הרפואי אל החיים לצד המחלה. במפגש "האני המאמין שלי" שיתפו אב ובנו, דב ונמרוד כהן, בדרך המיוחדת שעברו במהלך התמודדותו של דב עם המחלה במספר נקודות לאורך חייו. בין התובנות שביקשו לחלוק היו השינויים שביצעו בתזונה ובאורח החיים, האימוץ של פעילות ספורטיבית וניהול אקטיבי של ההתמודדות עם המחלה.

את היום חתם השחקן יגאל עדיקא במפגש אישי, מצחיק ומרגש, שבו סיפר על ההתמודדות עם מחלתה של אשתו המנוחה לפני כ-20 שנה - התמודדות שהיוותה את ההשראה לסדרה "מלנומה אהובתי". המפגש המחיש את הפער הדרמטי בין אפשרויות הטיפול והתקווה הקיימות כיום עבור חולי מלנומה לבין המענים המוגבלים שעמדו לרשות החולים באותה תקופה. עבור המטופלים ובני משפחותיהם, הסיפור היווה תזכורת משמעותית לשינוי שעבר התחום, ולכך שכיום קיימת אפילו אפשרות להחלמה ממחלה גרורתית.

החיבור בין הידע הרפואי לבין חוויית החיים עם המחלה היה החוט המקשר בין חלקי הכנס. מטרתו הייתה לאפשר למטופלים ולבני משפחותיהם לפגוש מקרוב את הרופאים ואנשי המקצוע, להכיר את ההתפתחויות והאפשרויות הטיפוליות העומדות בפניהם, ובעיקר, להכיר גם את האנשים שמאחורי החלוק הלבן. מנגד, המפגש אפשר לצוותים הרפואיים להיחשף באופן בלתי אמצעי לחוויות, לשאלות ולאתגרים של המטופלים. גם לאלה שלא תמיד מקבלים מקום בשגרת הבדיקות, הניתוחים והטיפולים.

הכנס התקיים בשיתוף מכון אלה למלבאום למלנומה ואימונותרפיה, כחלק משיתוף פעולה ארוך שנים בין המכון לעמותה הישראלית לסרטן העור.

העמותה מודה לנותנות החסות לכנס, ללא מעורבות בתכנים: חברות הפארמה BMS, MSD ומדיסון, ולשותפות מתחום הדרמוקוסמטיקה לה רוש-פוזה, סבוקאלם ו-FRE. לכנס הצטרפה גם נציגות משרד עורכי הדין טומשין מרקמן, המלווה את העמותה בתחום מיצוי הזכויות.

תודה מיוחדת למתנדבי העמותה ולליאור שגב הצלם, 

מידע על כנסים, קהילות ושירותים נוספים של העמותה למתמודדי סרטני עור (מלנומה ונון-מלנומה - BCC, SCC ועוד) ניתן למצוא באתר העמותה - https://www.melanoma.org.il

משרד הבריאות מדווח כי מתחילת עונת הפעילות של קדחת מערב הנילוס ועד היום, שרית יוכפז

 

דוברות המשרד להגנת הסביבה:

 

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מעדכנים על לכידת יתושות נגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס באזור פתח תקווה, בכפר קאסם, בכפר ברא, באזור נמל התעופה בן גוריון, ובמועצות האזורית ברנר והערבה התיכונה.

משרד הבריאות מדווח כי מתחילת עונת הפעילות של קדחת מערב הנילוס ועד היום, אובחנו 17 חולים, מתוכם אדם אחד עדיין מאושפז ואדם אחד שנפטר. מרבית החולים סבלו מתסמינים אופייניים למחלה, ובהם חום, פריחה ושינויים במצב ההכרה. החקירות האפידמיולוגיות נמשכות במטרה לאתר את מקום החשיפה האפשרי ליתושים.

 

המשרד להגנת הסביבה הנחה את כלל הרשויות המקומיות, ואת הרשויות שבהן אותרו היתושות בפרט, להרחיב את פעולות המניעה, הניטור, ההסברה וההדברה, במטרה לצמצם את הסיכון להתפשטות היתושים הנגועים ולהגן על בריאות הציבור.

 

במסגרת הניטור השוטף שמבצעים המשרדים לאורך כל השנה, בדגש על עונת היתושים, נלכדו יתושות שאומתו במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של נגיף קדחת מערב הנילוס באזור באיזור פתח תקווה, בכפר קאסם, בכפר ברא, נמל התעופה בן גוריון, ובמועצות האזורית ברנר והערבה התיכונה.

 

בקיץ, בשל מים עומדים ומזג אוויר חם ולח, גוברת הסכנה להתפתחות יתושים. האחריות להסרת מפגעים ומטרדים שמקורם במזיקים תברואיים בשטחים הציבוריים מוטלת על הרשויות המקומיות. לצד זאת, הציבור מתבקש לסייע במאמץ בהתאם להנחיות:

* לייבש ולנקז מקורות מים עומדים, כגון דליים, תחתיות עציצים, צמיגים ישנים, מרזבים, בריכות נוי, חביות וכל כלי שעלול לאגור מים.

* להשתמש בתכשיר דוחה יתושים המכיל חומר פעיל כגון DEET או חומר דוחה יתושים אחר המאושר לשימוש, בהתאם להוראות היצרן.

* להתקין רשתות על חלונות ופתחים וללבוש בגדים ארוכים ובהירים, בעיקר בשעות פעילות היתושים.

* להפעיל מאוורר בעת שהייה בבית, במרפסות, בגינות ובשטחים פתוחים.

* לדווח למוקד 106 של הרשות המקומית על מפגעי יתושים או על מקורות מים עומדים במרחב הציבורי.

כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד סוף חודש נובמבר קיים צפי לעלייה בשכיחות היתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס. על כן, צוות מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים ומאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. מתחילת השנה דווח על מספר לכידות בהן נמצאו יתושות הנושאות את הנגיף.

המשרדים מדגישים כי דיווח התושבים לרשות המקומית הוא מרכיב חשוב בצמצום מפגעי היתושים ומאפשר לרשויות למקד את פעולות הניטור וההדברה במהירות וביעילות.

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ימשיכו לעקוב אחר התחלואה ולבצע ניטור שוטף ברחבי הארץ, ויעדכנו את הציבור ככל שיידרש.

 

פרופ’ סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: ״קדחת מערב הנילוס היא מחלה המועברת לאדם באמצעות עקיצת יתושות הניזונות מעופות נגועים. לרוב מדובר במחלה קלה ללא תסמינים, אך במקרים חריגים עלולים להופיע גם תסמינים חמורים כמו דלקת מוח או קרום המוח. הסיכון למחלה קשה גבוה יותר בקרב בני 60 ומעלה ואנשים עם מחלות רקע, ולכן חשוב במיוחד להקפיד על אמצעי המניעה״.

 

ד”ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: ״במהלך השבוע האחרון נלכדו יתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס במספר מוקדים במרכז הארץ וכן במוקד אחד בדרום הארץ. מקרים אלו מצטרפים למספר דיווחים קודמים, ומעידים על עלייה בסיכון של בני אדם להיחשף לנגיף עקב עקיצה של יתושה הנושאת אותו. המשרד להגנת הסביבה הוציא לרשויות המקומיות הנחיות מפורטות לנקוט ללא דיחוי בפעולות לצורך צמצום הסיכון לפגיעה בבריאות הציבור. במקביל לפעולות הניטור וההדברה שמבצע צוות מזיקים במשרד, אנו קוראים לציבור לייבש מים עומדים ולדווח לרשות המקומית על כל מפגע יתושים. דיווחי התושבים יאפשרו לרשות המקומית לפעול במהירות וביעילות למיגור המפגע״.