Translate

יום רביעי, 20 בפברואר 2019

לשמור על בריאות המוח .הנוירולוגים החליטו בימים אלו להשקיע במאמצי הסברה לציבור הרחב בענין. יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, פרופ' דוד טנה, מציג את עשרת הדיברות לשמירה על בריאות המוח: מאת: שרית יוכפז

לשמור על בריאות המוח


שמירה על אורח חיים בריא מתקשרת אצלנו בעיקר למניעת השמנה וסוכרת, אבל מתברר שיש לה תפקיד מפתח גם בשמירה על בריאות המוח. 
אנשי הרפואה מבינים כיום שעל מנת לצמצם את ממדי תחלואת המוח, שהפכה בשנים האחרונות לגורם הנכות הפיזית והקוגניטיבית המרכזי בעולם, ולגורם התמותה השני בהיקפו (אחרי מחלות לב וכלי דם), חשוב מאוד להשקיע בהסברה ובהעלאת המודעות לשמירה על בריאות המוח.

הנוירולוגים החליטו בימים אלו להשקיע במאמצי הסברה לציבור הרחב בענין. יו"ר ה האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, פרופ' דוד טנה, מציג את עשרת הדיברות לשמירה על בריאות המוח:
1. חשוב להשקיע בהשכלה ובפעילות מנטאלית רציפה לאורך החיים.
2. הבדידות – אינה טובה לנו. מומלץ לכולנו לקיים פעילות חברתית ענפה.
3. ספורט – לא רק לספורטאים שביננו. יש להשקיע מאמץ בפעילות גופנית לאורך  רצף החיים.    
4. משקל אינו רק עניין של אסתטיקה ואופנה. חשוב לשמור על משקל גוף תקין ותזונה בריאה ים תיכונית, שהיא מתכון מהותי לקידום בריאות המוח.
5. כדאי לבצע מידי תקופה בדיקות דם סדירות, לשם הקפדה על ערכי לחץ דם תקין, על תקינות רמת שומני הדם ועל רמות הסוכר בדם.
6. יש להימנע מעישון, לרבות עישון פסיבי, שפוגע לנו בבריאות המוח.
7. זיהום סביבתי – הוא מפגע בריאותי גם בתחום המוח. התרחקות מאזורי זיהום – חשובה ביותר!
8. החוקים והתקנות המחייבים חבישת קסדות מהותיים לשמירה על בריאות המוח שלנו. כמובן שמומלץ להימנע ככל הניתן מחבלות ראש ולחבוש קסדות.
9. אין להזניח אבחון וטיפול בהפרעות שמיעה! מפתיע אולי, אבל יש קשר בין חוש השמיעה שלנו לבריאות המוח.
10. גם לשינה איכותית – חשיבות מרובה, וכן לשמירה על בריאות מנטאלית וטיפול במקרי דכאון וחרדה.  שנהיה בריאים!        




יום שלישי, 12 בפברואר 2019

קביעת סף הנורמה ל B12 אינה אחידה ונמוכה מהנדרש . מאת: שרית יוכפז


ד|"ר אולגה רז

בוועידה המדעית לתזונה 2019 שהתקיימה העלתה ד"ר אולגה רז מידע עדכני שאינו ידוע אודות ויטמין 12B

התגלה רק בסוף המאה ה 20, משפיע על מערכת העצבים, יצירת הדם וה DNA - נמצא רק במזון מהחי

קביעת סף הנורמה ל B12 אינה אחידה ונמוכה מהנדרש

ד"ר אולגה רז ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות אוני' אריאל 

ויטמין B12 התגלה רק חלק הראשון של מאה ה-20, אחרון בין כל הוויטמינים. עד גילויו אלפי אנשים היו מתים מוות קשה ממחסור בוויטמין זה, בלי שידעו מה הסיבה.
ארבע רופאים ומדענים קיבלו פרסי נובל על הגילויים הקשורים לוויטמין זה.
הוא נחוץ בכל תא בגוף ומשפיע על מערכות שונות - מערכת העצבים, מערכת יצירת הדם וההגנה על ה-DNA, תפקיד אשר פחות נלקח בחשבון.
ויטמין B12 נמצא רק במזון מן החי, כמו סוגי בשר, עופות, ביצים, חלב ומוצריו.
חיידקי המעיים שלנו מייצרים כמות מסוימת של ויטמין B12, אך בלי צריכה נוספת מהמזון הכמות הזאת מספקת לכ 2-3 שנים.
אכילה מספקת של המזונות המכילים ויטמין B12 עדיין אינה ערובה לספיגה מספקת של הוויטמין, וזאת משום שספיגתו מאוד מורכבת.


עלולים לסבול ממחסור בוויטמין B12:
·       טבעונים וצמחונים
·       תינוקות שנולדו לאימהות הסובלות ממחסור בוויטמין B12
·       מבוגרים
·       הסובלים מחומציות לא מספקת בקיבה
·       נוטלי תרופות המשפיעות על החומציות (Omepradex, Nexium, Losec, Lanton Famotidin, Gastro)
·       מי שעברו ניתוחים בריאטריים, כריתת קיבה או החלק הסופי של המעי הדק (אילאום), שם מתרחשת הספיגה של הוויטמין
·       חולי צליאק וקרוהן
·       נוטלי תרופה לסוכרת מטפורמין (גלוקופז').
סימני חסר של וויטמין B12:
עייפות, חולשה, נשירת שער, אנמיה מגלובלסטית, ירידה בתיאבון ובמשקל,
חוסר תחושה, נימול והרגשה של "שרפה" בגפיים, כאבי בטן וראש, דיכאון, בלבול, שינוים במצב רוח, בתינוקות עיכוב בגדילה.
נרשמו אפילו מספר מקרים של פסיכוזה עם אשפוז פסיכיאטרי עקב מחסור חמור בוויטמין B12 - כאשר זריקות B12 שיפרו את המצב. 
הזהרה: נטילת כמויות גדולות של חומצה פולית עלולה למסך מחסור בוויטמין B12. לנוטלים חומצה פולים חובה לבדוק את רמת ה - B12.

יש חשיבות קביעה נכונה ואחידה של גבול הנורמה הנמוך בבדיקות דם.
כיום לכל קופת חולים נורמה שונה, כנראה נמוכה מדי משום שלפי מחקר גנטי לא לוקחת בחשבון את תפקידו של הוויטמין B12 כמגן על ה-DNA.
במחקר שנעשה צוות חוקרים שכלל את ד"ר רינה שטרנליב מומחית ברפואה פנימית מביה"ח איכלוב,
ומאוניברסיטת אריאל: פרופ' מונה בועז ראש המחלקה למדעי התזונה וד"ר אולגה רז ראש התחום הקליני,
נמצא כי בקביעת גבול הנורמה הנמוך של 258 pmol/L, מחסור ב- B12התגלה בקרב מעל 40% מעובדי בית החולים, שהגיעו לביקור במרפאת הסגל.
נתון מעניין נוסף שהתגלה הוא הבדל משמעותי בין שיעור המחסור בוויטמיןB12 בקרב נשים ילידות הארץ (46%)
לעומת החסר בקרב נשים, שעלו ממדינות אחרות (37.5%). דרושים מחקרים נוספים לבדיקת הנושא לאשורו.
מאת: שרית יוכפז

יום שני, 4 בפברואר 2019

מיזם "רפואה שלמה- עידן חדש ברפואה "הושק ויצא היום לדרך/ מאת: שרית יוכפז




מיזם  "רפואה שלמה- עידן חדש ברפואה "הושק ויצא היום לדרך

המיזם משלב לראשונה רפואה קונבנציונלית ואלטרנטיבית ובו עשרות רופאים ומטפלים  וכן מאגר שיטות טיפול, מעין אנציקלופדיה לכל מחלה. המטרה להגיע לאלפי רופאים מטפלים וחולים שיוכלו לקבל את כל המידע הקיים על המחלה ולבחור איזה טיפול מתאים להם. בעתיד מתכוון המיזם גם לתת מלווה לכל חולה שיעקוב אחר הטיפול ויבדוק אם הוא אכן מתאים לחולה.
 ד"ר נאדר בוטו קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי רבין בפ"ת :"המטרה שלנו היא לא להחליף את מערכת הבריאות הקיימת אלא לסייע כמה שיותר לחולים למצוא את הטיפול הטוב והמתאים להם ביותר".

מיזם רפואי חדש בשם "רפואה שלמה- עידן חדש  ברפואה הושק היום במסיבת עיתונאים בת"א.
 המיזם המשלב כעת עשרות רופאים ומטפלים אלטרנטיביים, מכוון לראשונה להקמת מערכת בריאות משולבת, שתאפשר להשיג הלכה למעשה מצב של רווחה גופנית, נפשית חברתית ורוחנית לכלל האוכלוסייה בישראל. הוא נולד מתוך התנסות של שותפים במיזם , אשר הרפואה הקונבנציונלית התקשתה לתת להם מענה שלם ומספק, אך יחד עם זאת ההפניה לטיפולים האלטרנטיביים חשפה ג'ונגל של מידע ללא מנגנון שיערוב לאמינות הטיפולים ולאיכותם.
 המטרה היא לאפשר לכל אדם נגישות למידע מקיף אודות כלל אפשרויות הטיפול  והמחקרים המדעיים החדשניים ביותר באופן מרוכז ואמין, להוות את מאגר המידע הגדול והמקיף ביותר לשיטות אבחון וטיפול קונבנציונליות  ואלטרנטיביות גם יחד, כולל מחקרים מדעיים בנושא, וכן אינדקס של מטפלים וצוותי טיפול הוליסטיים משולבים.
 "אנחנו לא רוצים  להחליף את מערכת הבריאות הקיימת אלא לסייע לכמה שיותר חולים למצוא את הטיפול הטוב ביותר עבורם" אומר ד"ר נאדר בוטו רופא קרדיולוג בכיר במרכז רפואי רבין בפ"ת ומוסיף: "הבריאות הינה מצב של רווחה גופנית ונפשית מושלמת ומלאה ולא רק העדר מחלות . אנחנו רוצים לטפל באנשים עוד לפני שהם חולים,  כבר כאשר אנחנו מזהים את הגורמים  שעלולים לגרום למחלה, והם יכולים להיות גם נפשיים, כמו טראומה שהחולה עבר. המטרה שלנו היא בסופו של דבר להקים מערכת בריאות משולבת קונבנציונלית ואלטרנטיבית".
 יערה קייזר מאמנת לבריאות ומיצוי פוטנציאל אישי המלווה אנשים בתהליך ריפוי החלמה והתפתחות אישית, ממקימי מיזם "רפואה שלמה ", היא חולה בסרטן השד שבחרה להחלים ע"י טיפול הוליסטי עצמאי, המבוסס על הרפואה החדשה. " לעיתים המאבק מול המערכת קשה יותר מן המאבק במחלה " אומרת יערה ומוסיפה : "המסלול שלי היה אמור להיות כריתת שד מלאה והרופא שלי לא נתן לי יותר משלושה חודשים לחיות. כרגע בזכות הטיפולים ההוליסטיים העצמאיים שאני עושה ועוברת המחלה נעצרה ואני מתפקדת היטב".
ע"פ נתונים של הלמ"ס ולשכת המחקר של הכנסת ישנה בישראל עלייה מתמדת במודעות לרפואה אלטרנטיבית  ובשנת 2013 45% מהחולים, כ-314 אלף איש, טופלו ברפואה משלימה לבד או בנוסף לרפואה הקונבנציונלית , ובסה"כ נרשמו בשנה זו 4 מיליון ביקורים במרפאות משלימות לקבלת טיפולים כמו: דיקור סיני, רפלקסולוגיה, עיסוי רפואי ועוד. ע"פ הנתונים 80% מהמטופלים דיווחו שהטיפולים האלה עזרו להם, כאשר % 65 מהחולים עברו את הטיפולים המשלימים במערכת הציבורית ו 35% במערכת הפרטית.
 "המטרה היא לגשר על הפער בין הטיפולים האלטרנטיביים הקיימים לבין מה שהציבור באמת יודע עליהם " אומר ד"ר זוהר יגיל, בוגר רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, המשמש בראש המחקר של איגוד "הסו ג'וק"- שיטה אלטרנטיבית שפותחה בדרום קוריאה ולפיה מזהים את המחלה על פי היד והרגל של החולה   דבר המאפשר טיפול ללא מגע ישיר באיבר הפנימי של החולה .
" אנחנו רוצים להנגיש לציבור ולמערכת הבריאות את השיטות השונות כדי לתת לכולם ארגז כלים  יעיל ואיכותי להחלמה מלאה עד כמה שאפשר" הוסיף ד"ר יגיל.
 גם הד"ר לרפואה אלטרנטיבית עידן סער טוען כי המפתח לריפוי החולה מצוי לרוב קודם כל בגורם הרגשי  ולרוב סרטן הוא קודם כל מחלה של הנפש: " מחקר שנעשה בנורבגיה ע"י ד"ר גירד האמר טוען כי 100% מחולי הסרטן במדינה חוו טראומה רגשית וכך למשל בכל המקרים של סרטן השד בצינורות החלב בצד ימין נמצא כי החולה עברה קונפליקט של פרידה ברקע".
אחד מהוגי המיזם הוא רועי לוטן, ממקימי המכון הבינתחומי למדע ותודעה. "אחת המטרות שלנו היא להפחית את הדעות הקדומות  לגבי טיפולים שונים ולאפשר לכל אדם נגישות למידע מקיף אודות כלל אפשרויות הטיפול  והמחקרים המדעיים החדשנים ביותר באופן מרוכז ואמין", אומר לוטן ומוסיף:
"אנחנו רוצים לפתח  את מאגר המידע הגדול  והמקיף ביותר בישראל, מעין אנציקלופדיה, ובה כל שיטות האבחון והטיפול הקונבנציונלי והאלטרנטיבי , כולל מחקרים מדעיים לגבי כל מחלה והטיפול בה, וכן אינדקס של כל הרופאים והמטפלים  במחלה, כדי לסייע לחולה לבחור את הטיפול הטוב ביותר בעיניו".
 גם בתחום הלידה טוענים במיזם "רפואה שלמה" ,הציבור לא מקבל את כל המידע הנדרש ופעמים רבות היולדת עוברת את הטיפול הקל והמצוי במקום את הטיפול הרצוי . "פרקטיקות רפואיות נהוגות כיום בתחום הלידה למרות המחקר ולא בגללו ולכן אנחנו רואים יותר מדי ניתוחים קיסריים גם בארץ וגם בעולם, שם זה מגיע לאחת מכל ארבע נשים"  אומרת רותי קרני הורביץ מנהלת ביה"ס לאומנות הלידה ולהכשרת דולות ומדריכות הכנה ללידה החברה אף היא במיזם "רפואה שלמה".
בעתיד חולמים אנשים מיזם רפואה שלמה לתת לכל חולה מלווה שיעקוב אחר הטיפול שהוא מקבל ויבדוק אם הוא אכן יעיל עבורו ואם הוא יוכל להמליץ לו על טיפול אחר.
"עוד לא פנינו למערכת הבריאות עם המיזם שלנו כי אנחנו רוצים לצבור עוד ידע ועוד חברים ולהגיע לאלפים או אפילו לעשרות אלפי חברים במאגר המטפלים והחולים שלנו אומרים אנשי "רפואה שלמה ומוסיפים :" כשנגיע למספרים כאלה כבר אי אפשר יהיה להתעלם מאיתנו".
 לינק למידע מלא על מיזם "רפואה שלמה" :

יום ראשון, 3 בפברואר 2019

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על יום הסרטן הבינלאומי 20 חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל.מאת:שרית יוכפז




World Cancer Day 2019

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על יום הסרטן הבינלאומי 2019:

חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל

ירידה מובהקת של מקרי סרטן חדשים בגברים יהודים וערבים

יציבות בקרב נשים יהודיות ועליה בקרב נשים ערביות

מגמת ירידה בתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסייה

ישראל במקום ה – 90 בעולם בתמותה מסרטן ובמקום ה – 50 בעולם בתחלואה

האגודה למלחמה בסרטן מעלה קמפיין דיגיטלי לרגל יום הסרטן הבינלאומי - סרטן זה לא רק עניין של מזל

מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל בכ-50%"

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על יום הסרטן הבינלאומי, אשר יצוין בישראל ובעולם ביום שני,  ה - 4 בפברואר 2019. לקראת יום זה חושפים האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן בקרב צעירים בישראל, נכון לפברואר 2019. בשל מורכבות האיסוף, המידע המעודכן ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לנתוני 2015. מהנתונים עולה כי חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי (HPV), ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל. כמו כן חשפו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את נתוני התחלואה והתמותה המעודכנים בישראל, מהם עולה כי נצפתה ירידה מובהקת של מקרי סרטן חדשים בגברים יהודים וערבים, קיימת מגמת יציבות של תחלואה בקרב נשים יהודיות ועליה בקרב נשים ערביות וכן מגמת ירידה בתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסייה.

יום הסרטן הבינלאומי מצוין בכל שנה בתאריך זה במטרה לאחד את העולם סביב קידום המאבק במחלות הסרטן, בדרך חיובית ומעוררת השראה.  

תחת הכותרת "צור עתיד ללא סרטן, כעת הזמן לפעול" (The time to act is now. Create a future without cancer) מודגשים המסרים שנבחרו לשנת 2019 במטרה להניע אנשים לפעולה מידית, על מנת להפחית את נטל התחלואה והתמותה הגלובלית ממחלות הסרטן.

מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC) עולה כי  ניתן למנוע יותר משליש ממקרי הסרטן. שליש נוסף ממספר המקרים ניתן לרפא אם התגלו מוקדם וטופלו כראוי. על ידי יישום אסטרטגיות, השקעה במשאבים בתחום המניעה, הגילוי המוקדם והטיפול, ניתן להציל עד 3.7 מיליוני בני אדם בעולם ממוות מסרטן מדי שנה. עוד עולה מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי כי נכון להיום כ-9.6 מיליוני בני אדם מתים בעולם מסרטן מדי שנה. סרטן הוא גורם המוות השני ברחבי העולם. העלות הכלכלית השנתית הכוללת של הטיפול במחלת הסרטן בעולם נאמדת ב-1.66 טריליון דולר.

האגודה למלחמה בסרטן, הפועלת בישראל מאז הקמתה לפני 67 שנים לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים, מצטרפת למאמץ הבינלאומי באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית בישראל.

מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "יותר משליש ממחלות הסרטן ניתנות למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון, הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת, תזונה בריאה ומאוזנת ושמירה על משקל גוף תקין. יחד עם ההיענות לבדיקות הסריקה לגילוי מוקדם וקבלת החיסונים המומלצים, ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל בכ-50%".

מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן הוסיפה כי: "ישראל נמצאת במקום ה – 90 בעולם בתמותה מסרטן למרות התחלואה הגבוהה יחסית במקום ה – 50 בעולם וזאת בזכות המודעות הציבורית הגבוהה שהנחילה האגודה בנושא חשיבות דרכי המניעה והאיבחון המוקדם וכן בזכות השיפור הדרמטי באמצעי הטיפול והריפוי"

פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי: "אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להיארעות סרטן (מספר המקרים החדשים לשנה) הוא גיל. הסיכון למחלה עולה מאוד במקביל לעלייה בגיל, ולכן המחלה שכיחה יותר בגיל המבוגר, אבל נדירה יחסית בקרב צעירים. גורמי הסיכון לסרטן בקרב צעירים ברובם אינם ידועים. מדובר במחלה שנובעת מסדרת תשניות (מוטציות) בחומר הגנטי התאי, אשר מובילות בסופו של דבר לאובדן הבקרה על חלוקת תאים. בעוד שבמבוגרים התשניות מתהוות לאורך החיים, בצעירים שכיחות תשניות מולדות. בנוסף, גם חשיפה לגורמי סיכון ידועים לסרטן תורמת להיארעות סרטן בצעירים בישראל, כדוגמת קרינה מייננת, על סגולית ממקור קרני השמש או מיטות שיזוף וכן קרינה אבחנתית וטיפולית, או גורמים זיהומיים כמו נגיף הפפילומה האנושי (HPV) או נגיף האיידס (HIV) השמנה ועישון".

פרופ' קינן בוקר הוסיפה כי: "בשנת 2016 אובחנו בקרב תושבי ישראל 30,569  מקרים של גידולים המחייבים דיווח לרישום הסרטן. סוגי הסרטן העיקריים, האחראים ליותר מ-50% מכלל מקרי התחלואה בגברים בישראל, הם  סרטן הערמונית, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן כיס השתן. בשנת 2016 נפטרו מסרטן 11,077 תושבים בישראל, סוגי הסרטן העיקריים האחראים לעיקר התמותה מהמחלה בישראל הם סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הלבלב, סרטן הערמונית וסרטן כיס השתן".

סרטן בצעירים - הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לפברואר 2019
בצעירים נצפים סוגי סרטן אופייניים, בהם סרטן השד (בנשים), לימפומה (הודג'קין ושאינה הודג'קין), מלנומה, סרקומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלה, סרטן בלוטת התריס, סרטן האשך, סרטן המעי הגס והחלחולת, לוקמיה וגידולים במוח או במערכת העצבים המרכזית.

דיווחים ממדינות מסוימות, למשל אנגליה, מעידים על עלייה בשיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של סרטן במבוגרים צעירים.

פרופ' ליטל קינן בוקר וד"ר ברברה סילברמן מהרישום הלאומי לסרטן, במשרד הבריאות, בדקו את המצב בישראל בשנים 2015-1990 בהתייחס לגידולים חודרניים (invasive tumors), והתמקדו בקבוצת הגיל 44-0, אותה חילקו לשתי תתי-קבוצות: ילדים ומתבגרים (גיל 19-0) ומבוגרים צעירים (גיל 44-20). העיבודים נעשו בדרך כלל לחוד ביהודים ובערבים. המגמות בזמן נבחנו באמצעות תוכנת Joinpoint, שמזהה שינוי בהיארעות בנקודות זמן מסוימות ומאפשרת לחשב את מובהקות השינוי.
     מספרי החולים הצעירים (44-20) עולים עם הזמן ומשקפים בעיקר גידול באוכלוסייה (ולא גידול בשיעורים).
     הסיכון לחלות בסרטן בקבוצת גיל זו, שיעור התחלואה, כלומר שיעור החולים החדשים מדי שנה, עלה עם הזמן רק בנשים: 0.5% לשנה מאז שנת 1998 בנשים יהודיות, ו-2.9% בשנה מאז 1990 בנשים ערביות. בקרב גברים יהודים (2015-1990)  וערבים (העשור האחרון) התחלואה יציבה.
     מבחינת סוגי סרטן ספציפיים, נצפתה עלייה בהיארעות של:
1.      סרטן שד חודרני בנשים יהודיות (0.7% לשנה מאז 1998).
2.      סרטן בלוטת התריס בגברים ובנשים, יהודים וערבים: (4.5% לשנה בגברים יהודים, 4.0% לשנה בנשים יהודיות, 2.8% לשנה בגברים ערבים, 5.1% בשנה בנשים ערביות. עם זאת, העלייה בסיכון לסוג סרטן זה נצפית בכל קבוצות הגיל באוכלוסייה). 
3.      סרטן צוואר הרחם בנשים ערביות (16.8% בשנה מאז 2008. ביהודיות התחלואה יציבה).
4.      סרטן האשך בגברים בשתי קבוצות האוכלוסייה (עליה ביהודים – 5% לשנה, בערבים – 4.3% לשנה).
5.      סרטן המעי הגס והחלחולת בערבים (עליה בגברים – 3.1% בשנה ונשים – 2.7% בשנה). ביהודים לא נצפה כל שינוי בתחלואה.
לסיכום: בדומה לארצות הברית ולחלק ממדינות אירופה, לא נראה כי בין השנים 2015-1990 נצפה שינוי דרסטי בסיכון לסרטן בקרב מבוגרים צעירים בישראל, אם כי חשוב לצמצם ככל האפשר את החשיפה שלהם לגורמי הסיכון הידועים כמו עישון, השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

תחלואה ותמותה - הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לפברואר 2019
n      בישראל אובחנו בשנת 2016 כ-30,000 תושבים עם מחלה המחייבת דיווח לרישום הסרטן הלאומי, מהם כ-27,000 עם סרטן חודרני בגברים הייתה האבחנה השכיחה ביותר סרטן הערמונית (יהודים) וסרטן הריאה (ערבים). בנשים היה סרטן השד השכיח ביותר (יהודיות וערביות).
w     התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב בשנת 2019 לגבי היארעות סרטן בגברים (סרטן הערמונית) ובנשים (סרטן השד).
n      מבחינת שיעור ההיארעות (הסיכון האישי לסרטן), ביהודים השיעור היה גבוה יותר בנשים בהשוואה לגברים; בערבים השיעור היה דומה בין המינים; וב"אחרים" השיעור היה גבוה בגברים בהשוואה לנשים.
w     בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018) שיעור היארעות הסרטן (מספר המקרים החדשים) בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בעולם, אך ישראל נמצאת במקום 50 (האחרון) בין 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם.   
n      בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן: ביהודים מאז 2007; בערבים מאז 2005. בנשים יהודיות המגמה יציבה ואילו בנשים ערביות נצפתה עלייה בקצב משתנה לאורך כל התקופה 1990-2016.
w     גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בהיארעות סרטן בקרב גברים (מאז 2005), ויציבות בקרב נשים (מאז 2005). 
n      בתום שנת 2015 חיו בישראל כ-90,000 תושבים אשר אובחנו עם המחלה בין השנים 2012-2016.
n      בשנת 2016 נפטרו בישראל כ-11,000 אנשים מסרטן חודרני. בגברים הייתה סיבת המוות השכיחה סרטן הריאה (יהודים וערבים) ובנשים, סרטן השד (יהודיות וערביות).
w       התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב לשנת 2019 לגבי גברים אבל לא לגבי נשים (באמריקניות הסרטן השכיח ביותר כגורם תמותה הוא סרטן הריאה).
w       מגמות התמותה מסרטן הן בירידה בכל קבוצות האוכלוסייה, כולל גברים ערבים.
w       גם בארה"ב נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בגברים ובנשים.
n      מבחינת שיעורי התמותה מסרטן, בגברים משלושת קבוצות האוכלוסייה (יהודים, ערבים, אחרים) שיעורי התמותה גבוהים יותר בהשוואה לנשים. 
w       בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018), שיעור התמותה מסרטן בישראל הוא במקום ה-90 בעולם, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית, מקום 50 בעולם.

סקר ישראלי חדש ליום הסרטן הבינלאומי – בהשוואה לסקר אמריקני
סקר ישראלי חדש שנערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבינלאומי באמצעות מכון המחקר IPSOS  (איפסוס), אשר כלל מגוון שאלות בנושא טיפול אלטרנטיבי, העלה מסקנות דומות למדי למחקר זהה שנערך בארצות הברית.
המחקר בארצות הברית נערך על ידי האיגוד האונקולוגי האמריקני (ASCO) בקרב 4,887 נשאלים ובוצע על ידי מכון המחקר  The Harris Poll.
הסקר הישראלי נערך בקרב 509 נשים וגברים בגיל 18 ומעלה במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הדוברת עברית בישראל.
כ-37% מהישראלים וכ-39% מהאמריקאים (4 מתוך 10) מאמינים שניתן לרפא את מחלת הסרטן על ידי  טיפול אלטרנטיבי בלבד, במקום הטיפול הסטנדרטי המקובל. למשל על ידי דיאטה, ויטמינים, טיפול בחמצן וכדומה. יתר על כן, 22% מבין הנשאלים שהיו חולי סרטן או מחלימים ו-38% מבין קרובי המשפחה של חולי סרטן האמינו שטיפול אלטרנטיבי בלבד יכול לרפא.
הסקר גם הראה שבקרב אנשים צעירים בגילים 37-18 47% סברו כך, ו-44% בקרב הנשאלים בני 85-53.
מאידך, על פי מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (JNCI - Journal of the National Cancer Institute), שיעור התמותה בחולים שבחרו לקבל טיפול אלטרנטיבי בלבד, גבוה פי 2.5 יותר משיעור התמותה בחולים שקיבלו טיפול מקובל. בנוסף, 73% מהאמריקאים סבורים שאין להקשות על חולי סרטן לקבל אופיואידים (משככי כאבים במרשם רופא): לדעתם, חולי סרטן רבים סובלים מכאב, ונזקקים לאופיואידים ואין להקשות עליהם בקבלתם, למרות "מגפת שימוש היתר" בתרופות אלה בארצות הברית.
81% מהישראלים ציינו כי התועלת בשימוש במשככי כאבים בינוניים עד חזקים (כגון אופיואידים), לחולי סרטן,  עולה על הסיכון בהתמכרות לתרופות אלה.
83% מהאמריקאים בסקר תמכו בהתרת השימוש בקנאביס רפואי לחולי סרטן. אך 48% מאלו שהיו חולי סרטן והשתמשו בקנאביס בשנה האחרונה, נתקלו בקשיים בהשגתו, ו-58% מהחולים או המחלימים היו מעוניינים ביותר מידע ביחס ליתרונות הקנאביס הרפואי  להקלת התסמינים של הטיפולים השונים והמחלה עצמה. 69% מהישראלים אמרו כי הם תומכים בשימוש בקנאביס רפואי לחולי סרטן. 80% מהישראלים חולי הסרטן שהשתתפו בסקר, ציינו היו מרוצים לו היו זוכים לקבל יותר מידע ביחס ליתרונות ולחסרונות בשימוש בקנאביס רפואי כדי להקל על כאב, בחילות, או סימפטומים אחרים, כתוצאה מהטיפול במחלת הסרטן.
קמפיין דיגיטלי חדש - סרטן זה לא רק עניין של מזל
האגודה למלחמה בסרטן עולה בקמפיין דיגיטלי חדש לרגל יום הסרטן הבינלאומי 2019 בנושא הקשר בין אמונות תפלות וסרטן, במטרה להדגיש את העובדה שאורח חיים בריא יכול להפחית את הסיכון לחלות. הקמפיין הופק בהתנדבות על ידי משרד הפרסום גיתם BBDO  והוא כולל שני סרטוני אנימציה הומוריסטיים אותם מובילה הסיסמה: "סרטן זה לא רק עניין של מזל, זה גם אורח חיים". הקמפיין, יעלה בערוצי הדיגיטל, בפייסבוק, וביוטיוב ובאינסטגרם, למשך מספר שבועות. הסרטונים מתמקדים בחשיבות ההימנעות מעישון, השמנת יתר, מחוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה ושתיית אלכוהול המהווים את עיקרי 12 הכללים של הקהילה האירופית למניעה ואבחון מוקדם של סרטן. לצפייה באחד הסרטונים לחצו כאן, לעיון מעמיק בכללים לחצו כאן.  
קרדיטים לקמפיין: גיתם: מנכ"לית משותפת: קרן בכר, סמנכ"ל קריאיטיב: שרון רפאל, קופירייטר: ירמי ניר, ארטדיירקטורית: תמר דביר, סמנכ"לית הפקה: גלי שטרקמן, מפיקה: נוי קירילובסקי, סמנכ"ל לקוחות: יונתן רגב, סופרווייזרית: שרון דהן, תקציבאית: מאיה מושל, סמנכ"ל אסטרטגיה: גיא ויינגסט, פלנר: שימי גרינפלד. אנימטור ומאייר: יוסי מדר. קריין: אסף חלפון. בית סאונד: סאונדטרק. האגודה למלחמה בסרטן: אחראית מדיה: מאיה פלדבלום, מנהל תחום דיגיטל: זיו דוכן, יחסי ציבור: נאוה עינבר.
·        במקביל לסרטון הפיקה האגודה למלחמה בסרטן, סימניה מעוצבת הכוללת תמצית של הכללים למניעה ואבחון מוקדם של סרטן והיא תופץ לציבור בהרצאות, כנסים וימי עיון. 
·        כמו כן תערוך האגודה למלחמה בסרטן פייסבוק לייב (שידור חי בפייסבוק) בהשתתפות טובי המומחים ביום הסרטן הבינלאומי, אשר יצוין בישראל ובעולם ביום שני,  ה - 4 בפברואר 2019 בשעה 18:30, השידור יערך בעמוד הפייסבוק של האגודה הנמצא בקישור הבא.

רשת מרכזי התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן – 'חזקים ביחד'®
האגודה למלחמה בסרטן השקיעה במהלך העשור האחרון כ-10 מיליון שקלים במימון הפעלת רשת מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד' שהקימה, בהם פועלות ללא תשלום קבוצות תמיכה מגוונות לחולים ולבני משפחתם וכן סדנאות לחולים ולמחלימים בהדרכת אנשי מקצוע מתחום הפסיכואונקולוגיה, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים, מומחים לייעוץ מיני, דימוי גוף ופוריות.
מחקרים הוכיחו כי הצטרפות לקבוצות תמיכה ופעילויות גוף ונפש, כגון יוגה, משפרות את איכות החיים של החולים ומחזקות את תהליכי ההתמודדות בתהליך ההחלמה. רשת מרכזי 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן, מציעה תוכנית מגוונת ומזמינה כל משתתף לקחת חלק בפעילויות השונות על פי צרכיו, ללא כל תשלום. הפעילות מתאפשרת בזכות תרומות הציבור, עליהן מבוססת כל פעילות האגודה. למידע והצטרפות היכנסו לעמוד מרכזי התמיכה, באתר האגודה, בלחיצה כאן.

הקמה ושדרוג של מרכזי טיפול בסרטן לילדים ומבוגרים ומרכזי שד
האגודה למלחמה בסרטן השקיעה במהלך השנים האחרונות עשרות מיליוני שקלים במימון הקמה ושדרוג של מרכזי טיפול בסרטן לילדים ומבוגרים ומרכזי שד בהם ניתן טיפול כוללני של צוות רב-תחומי. כך לדוגמה:
v     האגודה סייעה במימון הקמת יחידה חדשה לטיפול יום בילדים חולי סרטן ע"ש ארנה פייסט-אלזס ז"ל, בבית החולים החדש לילדים ע"ש רות רפפורט במרכז הרפואי רמב"ם. היחידה פועלת כחלק ממערך ההמטולוגיה-אונקולוגיה ילדים, בראשות פרופ' מרים בן-הרוש. האגודה השקיעה משאבים רבים בבנייה ובשיפוץ של מחלקות אונקולוגיות, כגון מרפאת מחלימים רב-תחומית ע"ש ד"ר ישראל (רולי) יובל במרכז דוידוף, המרכז הרפואי רבין-בילינסון.
v     כמו כן סייעה האגודה בבנייה של יחידה לטיפול יום ע"ש ברוך בן חיים הרשקוביץ ז"ל במרכז האונקולוגי החדש ע"ש יוסף פישמן, המרכז הרפואי רמב"ם. כחלק מפועלה למען שיפור איכות הטיפול הניתן לחולים, סייעה האגודה בהקמת היחידה, אבזורה והפעלתה במטרה לשדרג את הטיפול ולשפר את רווחת המטופלים תושבי חיפה והצפון.  
v     בימים אלו פועלת האגודה לסייע במימון הקמת שתי יחידות במרכז הסרטן החדש שהוקם בסורוקה: יחידה למטופלי סרטן ריאות ויחידה לגינקו-אונקולוגיה ע"ש מרים שלזינגר ז"ל.
v     האגודה העניקה סיוע במימון הקמת מרכזי שד כוללניים במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהם ניתן טיפול מקצועי של צוות רב-תחומי תחת קורת גג אחת, במרכזו נמצאת המטופלת. בין המרכזים שהאגודה סייעה במימון הקמתם: המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, מרכז השד בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי לין בחיפה.

סיכום פעילות ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן לשנת 2018
ניידת הממוגרפיה, שיזמה ורכשה האגודה למלחמה בסרטן, פועלת בפריפריה, על ידי צוות מקצועי של אסותא, האחראי לביצוע הבדיקות והפענוח. פעילות ניידת הממוגרפיה נועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה, החשובה לגילוי מוקדם של סרטן - בדיקה שבכוחה להציל חיים. מדובר בצמצום פערים שנדרש בין מגזרים שונים באוכלוסייה, וכן בין נשים המתגוררות בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות.

במהלך שנת 2018 הגיעה ניידת הממוגרפיה לכ-80 יישובים ברחבי הארץ והופעלה במשך 251 ימים, במהלכם בוצעו 19,010 בדיקות. ממוצע הבדיקות עומד על כ-75.7 ביום.

9,185 בדיקות, שהן 48.5% מסך כל הבדיקות, נערכו בשנת 2018 בקרב נשים מבוטחות כללית; 5,792 בדיקות, שהן 30.5% מסך כל הבדיקות, נערכו בקרב נשים מבוטחות מכבי;  2,863 בדיקות, שהן 15% מסך כל הבדיקות, נערכו בקרב נשים מבוטחות לאומית; ו-1,169 בדיקות, שהן 6% מסך כל הבדיקות, נערכו בקרב נשים מבוטחות מאוחדת.

צוות הניידת מורכב מנשים בלבד. הבדיקה הינה ללא תשלום וניתנת כחלק מסל הבריאות לנשים בגיל המתאים על פי תוכנית הממוגרפיה הפועלת בשיתוף כל קופות החולים.

הניידת הינה מרווחת ומאפשרת נוחות מלאה, ויש בה חדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה. ביצועיה נמצאים בפיקוח תוכנית בקרת איכות של משרד הבריאות, הפועלת בסיוע מימון מהאגודה למלחמה בסרטן. מאז תחילת פעילותה הצליחה הניידת לצמצם משמעותית את הפערים בין המגזרים השונים והנגישה את בדיקת הממוגרפיה לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולנשים המתגוררות בפריפריה. כבר ב-2011 צומצמו הפערים בין נשים יהודיות לערביות, ובמגזר החרדי שיעור הנבדקות נמצא במגמת עלייה אך עדיין נמוך בכ-10% מהממוצע הארצי. ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן ממשיכה לפעול באמצעות צוות מקצועי של אסותא, להנגשת האבחון המוקדם לנשים ומלווה בתוכנית הסברה שנתית במימון האגודה למלחמה בסרטן ובכך להוביל להפחתת התמותה מסרטן השד בישראל.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים שנערכו לאחרונה:
השמנת יתר  בגיל צעיר מעלה את הסיכון למחלות סרטן בבגרות
במחקר שבוצע בגרמניה ערכו חוקרים סקירת ספרות בנושא השמנת יתר בגיל צעיר והסיכון לתחלואה בחיים הבוגרים. החוקרים מציינים כי מאז שנת 1980 חלה עלייה משמעותית בהשמנה בקרב צעירים ברחבי העולם, ומשום שצעירים הסובלים מהשמנת יתר הופכים לרוב לבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, ההשלכות הן תחלואה מוגברת במחלות מטבוליות שונות (כגון סוכרת) מחלות לב ומחלות סרטן.
החוקרים מפרטים, על פי מחקרים שונים, כי השמנת יתר קשורה בסיכון מוגבר ל-12 מחלות סרטן, בהן גידולי ראש-צוואר, סרטן קיבה, מעי גס, לבלב, שד ועוד. ראיות מחקריות עכשוויות מצביעות על עלייה בסיכון לתחלואה בסרטן בשיעורים של 30%-10% לכל עלייה של 5 נקודות במדד ה-BMI. החוקרים מציינים עוד, כי מחקרים אחרונים מעידים על סיכון מוגבר בייחוד בקרב אלו אשר עלו למעלה מ-10 ק"ג במשקל בין גיל הנעורים לבגרות.
על מנת לצמצם את הסיכון, החוקרים מציינים את החשיבות של נקיטת פעולות התערבות ברמה האישית והקהילתית. ברמה האישית, החוקרים מתייחסים לשינויים התנהגותיים באורח החיים ולירידה במשקל. ברמה הקהילתית הם מציינים בין היתר את החשיבות של אספקת ארוחות מאוזנות והוספת שיעורי חינוך גופני במוסדות החינוך, וכן מיסוי על מזונות מתוקים ובעלי אחוז שומן גבוה,  כדי לעודד הפחתת צריכה. פורסם בכתב העת Metabolism Clinical and Experimental, דצמבר, 2018  והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

השמנה בגיל צעיר משפיעה משמעותית על הסיכון לסרטן השחלות

במחקר מאוניברסיטת הרווארד ומכון מופיט (Mofitt) נבדק הקשר בין השמנה והשינויים החלים במדד מסת הגוף (BMI) בתקופות שונות בחיים ובין הסיכון לחלות בסרטן השחלות. לצורך כך, החוקרים אספו נתונים שונים אודות 113,526 נשים בגילים 55-25 שהשתתפו בשני מחקרים פרוספקטיביים גדולים וממושכים (32 שנות מעקב), ובהם תושאלו מדי שנתיים בין השאר על גילן, גובהן ומשקלן מגיל 10, סטטוס הווסת  והתחלואה בסרטן השחלות. נתוני התחלואה אומתו מול הרישומים הרפואיים של הנשים ורישום הסרטן בארה"ב.

משקלול הנתונים עולה כי בנקודות זמן שונות במהלך החיים, כל עלייה של 5 יחידות BMI העלתה את הסיכון לסרטן השחלות: ב-17% בגיל 18, וב-6% מגיל 18 ומעלה. החוקרים מציינים כי הסיכון לסרטן השחלות עולה באופן משמעותי כאשר חלה עלייה במשקל בין הגילים 10 עד 18. כל עלייה של  5 יחידות BMI בגילים אלו,  מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השחלות ב-24%.

לסיכום, החוקרים מסיקים כי שינויים ב-BMI בגיל צעיר קשורים באופן משמעותי לסיכון לחלות בסרטן השחלות,  לעומת שינויים שחלים בגיל מבוגר יותר. ההשערה בקרב החוקרים היא שעלייה ב-BMI בגיל צעיר יכולה לשקף את החשיפה במשך החיים להשמנה והשפעתה על התפתחות של שינויים ביולוגיים, העלולים לגרום להשפעה מצטברת על התפתחות סרטן. לדעת החוקרים, המחקר מוסיף ראיות התומכות בשמירת משקל תקין לשם הגנה מפני התפתחות סרטן שחלה. פורסם: Annals of Oncology, 21.12.2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

התפיסות של חולי סרטן את מחלתם והשלכותיהן

(מתוך ריאיון שפורסם במהדורת 20 בנובמבר 2018 בכתב העת Oncology Times, עם Dr. Belle H. de Rooij, מהמרכז לחקר הפסיכולוגיה במחלות סומטיות באוניברסיטת טילבורג בהולנד, על מאמרה שפורסם בכתב העת Cancer בספטמבר 2018).

האם גישה חיובית או שלילית של חולה סרטן לגבי הפרוגנוזה שלו (סיכויי ההחלמה מהמחלה) יכולה להשפיע על תוצאות מחלתו? 
מספר מחקרים מצאו בעבר קשר בין תפיסותיהם של חולים את מחלתם ובין איכות חייהם, ואף הישרדותם. לדבריה של ד"ר Rooij, החוקרת הראשית של מחקר חדש מהולנד: "בעידן בו ישנה התעניינות מוגברת בטיפול במחלימי סרטן, חשוב לשקול את היתרונות של תפיסות מציאותיות בקרב מחלימי סרטן את מחלתם, בהשוואה לתפיסותיהם החיוביות או השליליות לגבי הפרוגנוזה שלהם". ד"ר Rooij וחוקרים נוספים מאוניברסיטת טילבורג בהולנד אספו וניתחו נתונים מתוך סקר מבוסס-אוכלוסין בקרב 2,457 איש שאובחנו לפני חמש שנים ומעלה כחולי סרטן מסוגים שונים (מעי גס ופי הטבעת, ערמונית, רירית הרחם, שחלות ולימפומה שאינה הודג'קין), ואימתו את הנתונים הרפואיים מול רישום הסרטן בהולנד. המשתתפים תושאלו על תפיסתם את מחלת הסרטן, והרופאים סיווגו את התפיסות בהתאם לפרוגנוזה - מציאותית, אופטימית (פחות מאיימת מהפרוגנוזה) או פסימית (יותר מאיימת מהפרוגנוזה). הנתונים הראו כי תפיסה אופטימית של המחלה הייתה קשורה לא רק באיכות חיים טובה יותר, אלא גם בתוחלת חיים טובה יותר, אולי כי איכות החיים אפשרה היענות טובה יותר לטיפול.

מה מחדשים ממצאי המחקר?
ד"ר Rooij סבורה כי זהו המחקר הראשון הבוחן תפיסות על מחלה ביחס לחומרתה (הפרוגנוזה). מחקרים קודמים הראו כי תפיסות מועצמות ומאיימות יותר כלפי המחלה קשורות באיכות חיים ירודה יותר, תחלואה נפשית רבה יותר ותוחלת חיים קצרה יותר. עם זאת, היות שממצאי המחקר הנוכחי מראים כי חולים במחלה חמורה יותר נוטים לתפיסה מועצמת ומאיימת יותר, ניתן לייחס את הקשר בין תפיסת המחלה לתוצאותיה בעיקר על פי חומרת המחלה. לדבריה, המחקר מספק הוכחות לתועלת שיש לתפיסות מציאותיות ביחס לפרוגנוזה, בהשוואה לתפיסות אופטימיות או פסימיות יותר.

מהן ההשלכות המעשיות של המחקר?
לדברי ד"ר Rooij, הממצאים הראו כי תפיסות אופטימיות עשויות להיות יעילות יותר מתפיסות אחרות. לדעתה של Rooij, חשוב שהרופאים המטפלים יכירו בתפיסות הפסימיות בקרב מחלימי סרטן, מכיוון שהם עשויים להזדקק לתמיכה נוספת. בנוסף, חשוב שהחולים יפנו לקבלת עזרה כאשר תפיסתם את מחלתם פסימית יותר מהמצופה ביחס לפרוגנוזה.

מהו המסר החשוב ביותר?
ד"ר Rooij מדגישה כי חשוב שהרופאים המטפלים יהיו מודעים להשפעות המזיקות הפוטנציאליות של מסירת מידע אבחנתי ופרוגנוסטי, שכן הוא עלול להעצים תפיסות מאיימות כלפי המחלה. לפי ד"ר Rooij, על הרופאים לנטר בזהירות את תפיסות החולים בעת מסירת מידע זה. לטענתה, ייתכן שיהיה צורך בגיבוש גישות מותאמות אישית למניעת ההשפעות המזיקות הפוטנציאליות על תפיסות החולים כלפי מחלתם ואת ההשלכות הקשורות לכך.

פעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכון לסרטן כבד
במחקר שבוצע במדינות  שונות באירופה (גרמניה, אנגליה, דנמרק, בלגיה ועוד)החוקרים  בדקו את הקשר בין פעילות גופנית לסרטן הכבד. עד היום עדויות לגבי קשר שכזה לא היו חד-משמעיות.
במחקר השתתפו 467,336 איש, גברים ונשים בגילים 70-25, והוא היה חלק ממחקר אשר בדק את הקשר בין גורמים סביבתיים ואורח חיים ובין הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות כרוניות אחרות. בתחילת המחקר מילאו הנבדקים שאלונים מפורטים על אורח חיים והיסטוריה רפואית. הפעילות הגופנית השבועית חושבה על פי מספר השעות השבועיות שהצהירו הנבדקים כי הקדישו לביצוע פעילות גופנית מסוגים שונים, כגון שחייה או הליכה, וכן שוקללו עבודות בית או עבודה פיזית בזמן עבודה וכד'. הנבדקים סווגו לארבע קבוצות של רמת פעילות גופנית:
1. אי-ביצוע פעילות גופנית
2. ביצוע מועט
3. ביצוע מתון
4. ביצוע פעילות גופנית.
פעילות גופנית נמרצת הוגדרה בהתאם לעליית הדופק וההזעה, וחולקה לשלוש קטגוריות: לא בוצעה פעילות נמרצת כלל, בוצעו שעתיים או פחות, או בוצעו למעלה משעתיים של פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.
לאחר מעקב של כמעט 15 שנים, 275 אנשים אובחנו עם סרטן כבד (כולל סרטן כיס מרה).
על פי תוצאות המחקר, נבדקים אשר לא ביצעו פעילות גופנית (רמה 1)  היו בסיכון גבוה ב- 50% לחלות בסרטן כבד,  לעומת אילו אשר ביצעו פעילות גופנית (רמה 4). כמו כן, נבדקים אשר ביצעו פעילות גופנית נמרצת במשך יותר משעתיים בשבוע, נמצאו בסיכון מופחת ב-50% לחלות בסרטן כבד, לעומת אלו שלא ביצעו פעילות גופנית נמרצת כלל.
לסיכום: החוקרים מציינים כי המחקר מעיד על כך שביצוע פעילות גופנית יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הכבד. ממצאים אלו, מציינים החוקרים, אינם תלויים במשתנים אחרים, כגון גיל או מגדר, עישון, משקל גוף וצריכת אלכוהול. המחקר פורסם בכתב העת Journal of Hepatology, במהדורת דצמבר 2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. קישור לתקציר המאמר באנגלית
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לתמותה בקרב מחלימים
מחקר עוקבה רחב היקף שבוצע בבית החולים ממוריאל סלואן-קטרינג בניו יורק, בדק את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ובין הפחתת הסיכון לתמותה מגורמים שונים בקרב מחלימים שחלו בסרטן בילדותם. מחלימים שחלו בסרטן בילדותם נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מגורמים שונים ותוחלת חייהם קצרה ב-10 שנים בממוצע, ביחס לשאר האוכלוסייה. הסיבה לכך היא השפעות ארוכות טווח של הטיפול במחלת הסרטן בילדות על הגוף, כמו התפתחות ממאירויות משניות או מחלות לב אפשריות. לכן יש חשיבות רבה לדפוסי התנהגות שיכולים להקטין את השפעות הטיפול במחלת הסרטן בילדות על תוחלת חיי המחלימים.
המחקר כלל 15,450 מבוגרים שאובחנו כחולים בסרטן לפני גיל 21 בין השנים 1970-1999 במרכזים רפואיים לילדים ברחבי ארה"ב וקנדה. המשתתפים היו במעקב עד שנת 2013 ונבדק הקשר בין היקף שבועי של פעילות גופנית נמרצת (כמו הליכה מהירה), כפי שדווח על ידי המשתתפים, ובין תמותה מכל סיבה שהיא.
לאחר 15 שנות מחקר, נמצא קשר הפוך משמעותי בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ותמותה מכל סיבה שהיא: משתתפים שדיווחו כי ביצעו בין שעה וחצי לשעתיים שבועיות של פעילות גופנית נמרצת, היו בסיכון נמוך ב-42% לתמותה לעומת משתתפים שכלל לא ביצעו פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.
מניתוח הנתונים של קבוצה מצומצמת יותר של משתתפים עלה כי הגדלת היקף הפעילות הגופנית השבועית ב-40 דקות בלבד לאורך 8 שנים, הביאה לירידה של 40% בתמותה מכל סיבה שהיא. זאת בהשוואה למשתתפים שהיקף הפעילות הגופנית השבועי שלהם היה נמוך - 30 דקות או פחות.
מהמחקר עולה כי היקף הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי למחלימים שחלו בסרטן בילדותם הוא בין שעה וחצי לשעתיים של פעילות נמרצת, על מנת להקטין משמעותית את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא. עם זאת, לפעילות גופנית נמרצת הייתה השפעה מיטיבה גם אם בוצעה בהיקף של 40 דקות שבועיות בלבד. יש לציין כי מחקר עוקבה זה הוא מחקר תצפית ולכן מסייגים החוקרים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לדייק את זמן הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי. המחקר פורסם בכתב העת JAMA Oncology במהדורת אוקטובר 2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. קישור לתקציר המחקר באנגלית

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור להתקשר למוקד ה'טלמידע'® המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת מידע מעודכן בנושא מניעה ואבחון מוקדם של מחלות הסרטן, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, קבוצות תמיכה לחולים, מחלימים ובני משפחתם, מידע על מחקרים קליניים ועוד: 1-800-599-995

האגודה למלחמה בסרטן הינה ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום. כל זאת הודות לתרומות הציבור בלבד, וכעיקרון ללא כל מימון מתקציב ממשלתי כלשהו, כדי שתוכל לפעול על בסיס שיקולים מקצועיים. האגודה פועלת בכל החזיתות לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים. הפרויקטים בהם משקיעה האגודה את תרומות הציבור נקבעים על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ, והם נבחנים בקפידה, לאחר שיקול דעת מקצועי וענייני ברמה הלאומית. באגודה פעילים בקהילה המקומית כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים בכל רחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן באזור מגוריהם. לתרומות התקשרו לטלפון שמספרו: 1-800-35-46-46 או לחצו כאן לטופס המאובטח: https://www.cancer.org.il/donations