Translate

יום ראשון, 31 באוקטובר 2021

אכילה מודעת לחיים בריאים יותר מאת שרית יוכפז

  


אכילה מודעת לחיים בריאים יותר

 

אם אתם מוצאים את עצמכם אוכלים פחות מסיבות תזונתיות ויותר כדי להתנחם במזונות עתירי קלוריות ריקות או חטיפים לא בריאים שנמצאים בהישג יד, אתם נמצאים באזור המסוכן של אכילה ריגשית.

 

לאוכל לא מזין יש לעיתים טעם מפתה והוא יכול להסיח את דעתנו מיום רע, מרגשות שצפים ומהתמודדויות עם מכשולים בחיינו אבל המחיר של אכילה לא מודעת כבד היא  עלולה להוביל לעלייה מיותרת במשקל, עייפות, תחושת כבדות ולהשלכות בריאותיות אחרות. שמירה על תזונה בריאה מחייבת אותנו לאכול באופן מודע בכל זמן.

 

סוזן בוורמן, דיאטנית קלינית ומנהלת הדרכת תזונה גלובלית בהרבלייף מסבירה: " בעולם שנמצא בתנועה מתמדת, אכילה מודעת עשויה להיות קשה שכן היא דורשת מאיתנו לקחת את הזמן ולהיות קשובים לשאלות איך, מתי, איפה ומדוע אנחנו אוכלים, ולא להתייחס לאכילה כאל משימה ברשימת המטלות שלנו. אכילה מודעת מאפשרת לנו לעצור לרגע ולחשוב על סוג המזון וכמות המזון שאנחנו צורכים. העובדה שנהיה מודעים לסיבה שגורמת לנו לנשנש ונקדיש זמן כדי לשבת ולאכול ארוחה ללא הסחות דעת תאפשר לנו ליהנות מהאוכל, ללמוד על דפוסי האכילה שלנו וליהנות מהתועלות בארוחות בריאות ומזינות יותר".

 

בוורמן מונה 5 דרכים שיעזרו לכם לאכול באופן מודע:

 

·        רישום- לרבים מאיתנו שהתחילו תוכנית אימונים נאמר לעיתים קרובות לעקוב אחר הצעדים, הקילומטרים או מספר האימונים השבועיים. מדוע? מכיוון שכאשר אנחנו עוקבים אחר ההתקדמות שלנו אנחנו מודעים יותר להצלחות שלנו וגם לאזורים בהם נוכל להשתפר. ניהול יומן אכילה הוא תרגיל מרתק ופעמים רבות מאיר עיניים. הוא יזכיר לכם את הקרקרים שאכלתם אחרי ארוחת הצוהריים או את המנה הנוספת של תפוחי אדמה שאכלתם בארוחת הערב. רישום של מה שאתם אוכלים וגם מתי ומדוע - מאפשר לכם להתמקד בהרגלים שאתם צריכים לעבוד עליהם.

 

·        הפסקה- פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו "בודקים" מה נמצא במקרר או בארונות המטבח. אולי אפילו שואלים את עצמנו מדוע בכלל נכנסנו למטבח. אז לפני שאתם חוטפים משהו לאכול, קחו רגע כדי לשאול את עצמכם, "מדוע אני אוכל עכשיו?" רוב הסיכויים שאתם לא נמצאים במטבח כי אתם רעבים; אולי אתם משועממים, כועסים או עייפים. אם תקדישו זמן כדי לשאול את השאלה, אתם עשויים לגלות שאכילה לא חייבת להיות הפתרון. מצאו דרכים אחרות להתגבר על שעמום, כעס או עייפות. במקום לאכול, צאו לטייל, התקשרו לחבר/ה או הכינו כוס משקה חם.

 

·        ריכוז- בעולם מלא הסחות דעת, לעיתים קרובות אנחנו משתמשים בארוחות כהזדמנות לבצע משימות נוספות לצפות בטלוויזיה, לענות על הודעות דוא"ל או לגלוש באינטרנט. הסחות דעת אלה מונעות מאיתנו להיות מודעים באופן מלא לסוג המזון ולכמות שאנחנו אוכלים. לכן, פנו זמן בו לא תעשו דבר מלבד לאכול, לבד או עם המשפחה, התרכזו באכילה כדי שתוכלו להיות מודעים יותר לכמות האוכל שאתם אוכלים וגם וליהנות ממנו.

 

 

·        חושים- כשאנחנו אוכלים ארוחה, קשה להיות מרוכזים לחלוטין ופעמים רבות אנחנו חושבים על מה שעלינו לעשות לאחר הארוחה. למרות העומס, הקדישו לפחות 20 דקות כדי להתמקד בארוחה ושימו לב למזון על הצלחת. הפעילו את החושים והיו מודעים לריחות, לטעמים, לצבעים, למרקמים ולצלילים של המאכלים - סביר להניח שתעריכו יותר כל נגיסה אם תאכלו באופן מודע, ועדיין תוכלו לשבוע ממנה קטנה יותר.

 

·        זיהוי תחושת שובע- לכולנו כבר קרה שאכלנו ארוחה שגרמה לבטן שלנו להיות כל כך נפוחה עד שהיינו צריכים לשחרר כפתור במכנסיים. רבים נוהגים לאכול עד שהם מלאים מדי במקום לאכול רק כדי להיות שבעים. תהליך זה עשוי להיות מאתגר עבור אלה מאיתנו שחונכו 'לסיים את כל האוכל בצלחת' או שחוששים לבזבז אוכל. לכן, התחילו עם מנות קטנות יותר, ונסו להשאיר לפחות ביס אחד בצלחת. אכלו לאט ובאופן מודע, ושימו לב איך אתם מרגישים כשאתם אוכלים עד שכבר לא תהיו רעבים, במקום לאכול עד שאתם 'מתפוצצים'.

צילום  באדיבות הרבלייף

יום ראשון, 24 באוקטובר 2021

על הנזקים שגורמים הרגלים אוראליים מאת: פרופ' אפרים וינוקור/ שרית יוכפז

 

על הנזקים שגורמים הרגלים אוראליים

 

מאת: פרופ' אפרים וינוקור

ידעתם שכסיסת ציפורניים, פיצוח גרעינים, לעיסת מסטיק או נשיכת חפצים כמו עפרונות עלולה לגרום נזק רציני לפה, ללסתות ואפילו לראש ולצוואר?

אנשים רבים פיתחו לעצמם הרגלים אוראליים קבועים, אולם הם כלל לא מודעים לנזק שהם עלולים לגרום לעצמם. הרגלים אלה, שהם למעשה פעולות אוראליות שונות אשר לא באמת נדרשות לתפקודנו, מוגדים כפעולות לא תפקודיות הנופלות תחת הגדרת המושג "פראפונקציה". בתוך מושג זה נכללות פעולות יזומות שלנו שמקורן רק בהרגל ולא בצורך תפקודי של הגוף. מדובר בפעולות המתייחסות למערכת הדיבור, הנשימה, הבליעה והלעיסה.

רשימת ההרגלים או ה"פארפונקציות" הנפוצים ביותר ארוכה מאוד וכוללת בין היתר: לעיסה רק בצד אחד של הפה, לעיסת מסטיק, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, דחיפת לשון אחורה בתוך חלל הפה, נשיכת חפצים כמו עפרונות או עטים, נשיכת שפתיים ועוד.

את ההרגלים האוראליים הללו נוהגים לבצע בעיקר בזמן ערות. הרגלים לא רצוניים כמו חריקה או הידוק לסתות בזמן ערות או בזמן שינה לא נחשבים פראפונקציה כי אם פעולה שרירית שאינה רצונית.

פעולות פראפונקציונליות נחשבות לנפוצות מאוד, ומרביתן לא באמת גורמות לנזק כלשהו. אולם יש פעולות שגורמות לעומס יתר בשיניים, בשרירי הלעיסה ובמפרקי הלסתות וכתוצאה מכך עלולים להיגרם נזקים של ממש.

הרגל אוראלי עשוי לגרום להפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. כך למשל, חריקת שיניים עלולה להרוס את מערכת השיניים או לפגוע בכתרים, תותבות או גשרים שיש בפה. הרגל אוראלי של דחיפת הלשון יכול לגרום לרווחים בין השיניים הקדמיות אצל מי שלאחרונה סיימו הליך אורתודנטי של יישור שיניים, או לגרום לפתיחת המנשך. חריקת שיניים עלולה גם לגרום לכאבים ולהגבלה בפתיחת הפה.

מאחר ולא ניתן לדעת מראש מה יכולת העמידות להרגל אוראלי כזה או אחר והאם ובאיזה אופן הוא יגרום לסבל או לפגיעה ארוכת טווח, מומלץ להימנע מראש מהרגלים אוראליים. הרגלים כאלה עשויים להפוך לכרוניים ולהרסניים. אבחון וגמילה מפראפונקציות הוא אחד הדברים הקשים לביצוע. הסיבה לכך היא שאת מרבית ההרגלים האוראליים אנו מבצעים מבלי להיות מודעים לכך.

האופי השונה של הטיפול בפראפונקציות

רופא שיניים שמנסה לאבחן פראפונקציות, יבקש במקרים רבים מהמטופל לכתוב יומן מפורט שיתאר את הפעולות היומיומיות וזמני ועוצמת הכאבים שהוא חווה במהלך היום. אבחון כזה דורש סבלנות רבה מצד הרופא והמטופל כאחד, כשהמטרה היא לאתר את ההרגל האוראלי שהוא המקור לבעיה.

לאחר האבחון יתאים הרופא תוכנית טיפול לפתרון הפראפונקציה שאותרה, בהתאם לרמת החומרה ומצבו הבריאותי של המטופל.

 

פרופ' אפרים וינוקור הוא אחראי על תחומי כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

מחקר: חולי קורונה במצב קשה לעיתים מקבלים במקביל מספר תרופות ניסיוניות שנועדו לשפר את מצבם – האם זה עוזר? מאת שרית יוכפז

 


מחקר: חולי קורונה במצב קשה לעיתים מקבלים במקביל מספר תרופות ניסיוניות שנועדו לשפר את מצבם – האם זה עוזר? מאת שרית יוכפז

החיפוש אחר תרופה למחלת הקורונה שהובילה למגיפה נמצא בעיצומו. עד כה, הוצעו עשרות אם לא מאות תרופות ניסיוניות במטרה למצוא מזור למחלה, כאשר הרבה מהן כבר הוכנסו ונמצאות בשימוש במחקר קליני בבתי החולים. אך כיצד הן באות לידי שימוש בבתי החולים והאם שילובים אלו מועילים? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ניסה להעריך את השאלה כיצד משתמשים בתרופות ניסיוניות בבית החולים, בדגש על מה היה המספר התרופות הניסיוניות שקיבל מטופל ממוצע במהלך הגל הראשון של הקורונה, האם חומרת המחלה של הייתה קשורה על מספר התרופות הניסיוניות שקיבל במהלך האשפוז והאם היה קשר בין מספר התרופות שניתנו להישרדות החולים?

המחקר התפרסם לאחרונה בעיתון המדעי Advances in Therapy, ונערך על ידי אור אסולין, סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית, יחד עם צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי שערי צדק, בהובלת פרופ' שרון ענב מהמחלקה לטיפול נמרץ בשערי צדק. בשונה ממאמרים רבים שנכתבו על הקורונה בשנתיים האחרונות, כל הכותבים במחקר זה עמדו בחזית הטיפול בחולים והמאמר נכתב מתוך תצפית לגבי הנעשה בשטח ממקור ראשון. בנוסף, זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין חומרת החולה לבין מתן תרופות מרובות.

במסגרת המחקר, שנערך בצורה תצפיתית בזמן אמת עם ניתוח נתונים רטרוספקטיבי, נאספו נתונים של 292 חולי קורונה בגירים שנבדקו בבדיקות PCR ואושרו כחולים בנגיף, ממצב קל עד אנוש מהגל הראשון (אושפזו בין התאריכים 1 במרץ עד ל-17 באפריל 2020). החוקרים אספו מידע בדגש על מספר התרופות הניסיוניות או "חמלתיות" שניתנו לחולים במהלך תקופת אשפוזם, ביניהן – הידרוקסיכלורוקווין, אזיטרומיצין, סטרואידים, פלזמה ממחלימים, רמדסיביר ועוד – במקביל או בשלבים מהירים. התברר ש -21% מהמטופלים שאושפזו במהלך הגל הראשון קיבלו שתיים או יותר תרופות ניסיוניות או "חמלתיות". "תרופות חמלתיות ניתנות לחולי קורונה שנמצאים בסכנת חיים, בשלב שבו נגמרו אפשרויות הטיפול המסורתיות או שכולן אינן מספקות, למרות היעדר הוכחה ברורה לתועלת של אותן תרופות עבור החולים", מוסבר במחקר.

במסגרת המחקר הראו החוקרים כי ככל שמצב המטופל היה חמור יותר, כך סיכוייו לקבל יותר מתרופה ניסיונית או חמלתית אחת היו גבוהים יותר. מטופל שלא נזקק לתמיכה נשימתית בכלל היה בעל סיכוי של 3% אחוזים ומטופל שהיה במצב שנזקק להנשמה מכנית או מכונת לב ריאה היה בעל סיכוי של 77.3% לקבל שתי תרופות ניסיוניות או יותר. למעשה, כמעט שליש מחולי הקורונה (31.5%) קיבלו תרופה ניסיונית אחת במהלך האשפוז, ו-20.9% מהחולים קיבלו יותר מתרופה ניסיונית אחת. המספר המירבי של תרופות שניתנו בבת אחת לחולה בודד היה ארבעה – אלו ניתנו לארבעה חולי קורונה במצב קשה.

לצורך הניתוח הסטטיסטי החולים חולקו לשתי קבוצות - קריטיים ולא קריטיים - וכך הראו החוקרים כי המספר הממוצע של התרופות שקיבלו חולים קריטיים היה 1.92 בממוצע לעומת 0.55 בחולים הלא-קריטיים. לבסוף, הם הצליחו להראות כי למספר התרופות הניסיוניות לא היה קשר להישרדות החולים מהמחלה, ואף יותר מכך, כפי שמצוין במחקר: "הממצאים מצביעים על כך שחולים שהיו במצב גרוע יותר עם ההגעה לאשפוז קיבלו יותר תמיכה נשימתית ויותר תרופות ניסיוניות וחמלתיות, שהו זמן ממושך יותר בבית החולים (אשפוז אורך), ושרדו פחות טוב למרות כל המאמצים הרפואיים."

המחקר משקף את המציאות שעלולה להיות בעייתית בבתי החולים בארץ ובעולם – מתן תרופות ניסיוניות מרובות לחולה אחד, עלול לפגוע ביכולת של הרופאים ומבצעי מחקרים הנוגעים לתחלואת קורונה לאמוד את היעילות של כל תרופה בנפרד, ולהבין את הפוטנציאל שלה בריפוי המחלה. על אף שהמחקר לא בדק שאלה זו, ידוע שיש מצבים בהם הטיפול במספר תרופות ניסיוניות ביחד עלול להחסיר מיתרון אפשרי של אחת התרופות, כפי שציינו זאת החוקרים במאמרם: "מתן של יותר מתרופה ניסיונית אחת עשוי לשנות באופן ישיר את השפעתה של תרופה אחרת."

החוקרים הביאו מספר דוגמאות ממחקרים גדולים שמובילים את הטיפול בקורונה כיום, והראו כי גם במחקרים אלה נעשה שימוש ביותר מתרופה ניסיונית אחת. עובדה זו מטרידה שכן תקנון עבור מתן מספר רב של תרופות ניסיוניות במקביל לעולם אינו מהוה תחליף למחקר מבוקר הנעשה על תרופה בודדת.

החוקר אור אסולין הבהיר כי "למרות שהמחקר נעשה במהלך הגל הראשון של הקורונה, אנו רואים היום במהלך הגל הרביעי את חשיבות המחקרים שנעשו במהלך הגל הראשון מבחינת האופציות הטיפוליות הקיימות לנו. המחקר שלנו העלה שאלה לגבי הצורה בה אנחנו משתמשים בתרופות ניסיוניות או רחמניות בבתי החולים והיכולת שלנו להסיק בצורה טובה לגבי כל תרופה ותרופה לאחר מכן. הצוותים הרפואיים וצוותי המחקר מסביב לעולם עושים ימים כלילות במטרה לטפל בחולי הקורונה וחשוב שכעת, אחרי הכאוס הראשוני שאפיין את תחילת המגפה, נסיק מסקנות ונראה כיצד אנחנו משפרים את הטיפול ויכולות המחקר שלנו בשביל שהמאמץ המושקע לא יהיה לשווא."

פרופ' ענב: "ראויה לשבח ועדת הלסינקי והעומד בראשה, על המהירות שבה הם יצרו מסלול לאישור מזורז של מחקרי קורונה. לולא מסלול זה לא ניתן היה לאסוף את הנתונים שאספנו למחקר זה בזמן אמת. תוצאות המחקר מראות את המצוקה הרבה של הרופאים העומדים בחזית הטיפול, כאשר ידיהן ריקות מתחמושת טיפולית יעילה והחולה הולך ומתמסמס בין הידיים. עד היום, למרות שיש 'פרוטוקולים טיפוליים', אין באמת תרופה לחולים הללו וגם אין שילוב של תרופות שהוכח כמציל חיים. יותר ממחצית החולים הקשים (כפי שהוגדרו במחקר) גם מתים. מתן יתר של תרופות לא בהכרח משיג יותר מבחינה בריאותית עבור החולים. לכן, אולי עדיף לתת פחות תרופות לחולי קורונה, אבל לתעד הרבה יותר, כדי שנוכל לצבור יותר ידע בשביל המטופלים הבאים. כך למדנו בעבר על הסרטן והאיידס, שהפכו ממחלות שהיו חשוכות מרפא למחלות שניתן לחיות איתן שנים. גם לגבי הקורונה החשיבה צריכה להיות ארוכת טווח."

 

יום שני, 18 באוקטובר 2021

מגפת הקורונה בישראל: בדיקות, מקרי הדבקה מאומתים ואשפוזים לפי יישוב ומגזר. מאת שרית יוכפז

 מגפת הקורונה בישראל: בדיקות, מקרי הדבקה מאומתים ואשפוזים לפי יישוב ומגזר

 
באמברגו עד 18.10 (יום ב') בשעה 6:00
לקריאת המחקר המלא לחצו כאן; להודעה לעיתונות באתר לחצו כאן (סיסמה taub0821)
 
עד סוף חודש ספטמבר 2021 נדבקו בקורונה כ-14% מהאוכלוסייה בישראל – 1.3 מיליון איש – ומתוכם נפטרו 7,800. מחקר חדש של מרכז טאוב שערך פרופ' אלכס וינרב משרטט את דפוסי הקורונה בישראל ב-18 החודשים הראשונים למגפה, לרבות השונות בשיעורי הבדיקות, מקרי ההדבקה והאשפוזים בין יישובים ובין קבוצות אוכלוסייה. מהמחקר עולה כי שיעורי הבדיקות הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים יהודיים לא חרדיים, בעוד שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים החרדיים ושיעורי האשפוז הגבוהים ביותר נמצאו ביישובים דרוזיים וערביים שאינם בדואיים. פיקוח על עוני, צפיפות אוכלוסייה ואחוז התושבים בני 65 ומעלה הסביר רק חלק מההבדלים.
 
במחקר של מרכז טאוב השתמש פרופ' וינרב בנתונים מפורטל הקורונה של ממשלת ישראל, הכולל מדדים יומיים ומצטברים של בדיקות, הדבקה ואשפוז לפי יישובים, מתחילת המגפה ועד 29 בספטמבר 2021. את הנתונים הוא שילב עם שלושה מאפיינים יישוביים עיקריים: האשכול החברתי-כלכלי של היישוב (כפי שנקבע ע"י הלמ"ס), צפיפות האוכלוסייה ואחוז בני ה-65 ומעלה ביישוב. הנתונים כוללים 205 יישובים בישראל, ובסך הכול כשמונה מיליון נפשות, 88% מאוכלוסיית ישראל באמצע שנת 2020. היישובים מוינו על פי אוכלוסיית הרוב ליישובים יהודיים לא חרדיים, יישובים חרדיים, יישובים ערביים, יישובים בדואיים, יישובים דרוזיים, יישובים מעורבים של יהודים וערבים ויישובים מעורבים של חרדים ולא-חרדים. 
 
בדיקות קורונה רבות בעיקר בקרב יהודים לא-חרדים, הבדיקות המעטות ביותר בקרב בדואים
 
ב-29 בספטמבר 2021 הגיע השיעור המצטבר של בדיקות הקורונה מאז תחילת המגפה לכ-2.7 בדיקות לאדם, אך ניכרים הבדלים בין המגזרים ובתוכם: שיעור הבדיקות ביישובים הבדואיים היה הנמוך ביותר – 115,000 בדיקות בממוצע ל-100,000 נפש, והשיעור הגבוה ביותר נמצא במגזר היהודי הלא-חרדי – 324,000 בדיקות ל-100,000 נפש. שיעור הבדיקות במגזר החרדי עמד סביב הממוצע הארצי. ביישובים ערביים ודרוזיים שיעורי הבדיקות הממוצעים היו נמוכים יחסית – 210,000 ו-217,000 ל-100,000 נפש, בהתאמה, אם כי בתוך המגזר הדרוזי שיעור הבדיקות ביישובי הגליל היה גבוה ב-60% מאשר ביישובי הגולן.  
 
מקרי הדבקה מרובים בעיקר בקרב חרדים
 
תמונה שונה במקצת עולה בנוגע לנדבקים מאומתים – אחוז הנדבקים המצטבר הנמוך ביותר נמצא במגזר הבדואי (כ-8.4%) והגבוה ביותר במגזר החרדי (31.0%), בעוד הממוצע הארצי עמד על 13.7%. חריג במיוחד הוא המגזר החרדי, עם רמות גבוהות של נדבקים מאומתים יחסית לשאר היישובים. רכסים וביתר עילית הובילו עם אחוז נדבקים מאומתים של כ-40% וכ-38%, בהתאמה. לאחר פיקוח על עוני, צפיפות אוכלוסייה, אחוז התושבים בני 65 ומעלה ועוד כמה מאפיינים, אחוז הנדבקים נשאר פי 2.4 גבוה יותר ביישובים חרדיים לעומת יישובים יהודים לא-חרדיים.
 
במחקר של מרכז טאוב נמצא מתאם גבוה בין רמות ההדבקה לאחוז החרדים באוכלוסייה, גם ביישובים היהודיים שאינם חרדיים. בעשרת היישובים ששיעור ההדבקה בהם היה הגבוה ביותר, 45.6% מהתלמידים לומדים בבתי ספר יסודיים חרדיים (השתייכות למוסד לימודי שימשה אינדיקטור לרמת הדתיות ולהיקף האוכלוסייה החרדית ביישוב). למעשה, כנגד כל אחוז נוסף של ילדים שלמדו במערכת החינוך החרדית ביישובים לא חרדיים היו מעל 130 מקרים נוספים של חולי קורונה מאומתים לכל 100,000 תושבים. 
 
במגזר הערבי התמונה שונה: לחמשת היישובים הערביים עם מעל 17% הדבקה אין מאפיין משותף – לא מבחינת מיקום, לא מבחינת דת ולא מבחינת רמה חברתית-כלכלית – כמו גם לשני היישובים עם רמות ההדבקה הנמוכות ביותר (פחות מ-8%). שיעור הנדבקים המאומתים ביישובים הבדואיים עומד על כ-40% פחות משיעור הנדבקים המאומתים ביישובים הערביים והדרוזיים, אולם ההבדל הזה נעלם אחרי פיקוח על שיעור הבדיקות.  
 
שיעורי אשפוז גבוהים דווקא בקרב ערבים – בגלל מחלות רקע
 
גורמי הסיכון העיקריים להתקדמות המחלה עד כדי אשפוז הם גיל ורקע של מחלות לב, סוכרת והשמנת יתר, והם מסבירים את עיקר השונות בדפוסי האשפוז המצטבר בין מגזרים: בעוד ששיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר היו ביישובים חרדיים – המאוכלסים לרוב בצעירים – שיעור אשפוז גבוה נמצא דווקא ביישובים ערביים. 14 מ-20 שיאני האשפוז עקב קורונה הם יישובים ערביים: בראש הרשימה עומד אבו גוש עם 1.2% מאושפזים מהאוכלוסייה. הסיכון לאשפוז בחברה החרדית נמוך על פי רוב, שכן רק מעטים ממנה מעל גיל 65. בני ברק, שבה יש שיעור גבוה יחסית של תושבים מעל גיל 65 (מעל 8%), היא יוצאת דופן בין היישובים החרדיים: שיעור המאושפזים בה היה מהגבוהים בארץ – 0.9%. 
 
שיעורי האשפוז הגבוהים מהצפוי במגזר הבדואי (ביחס לשיעור הנדבקים המאומתים) משקפים שכיחות גבוהה של מחלות רקע, לצד שיעור בדיקות נמוך שמסתיר את מקרי ההדבקה יותר מכל אוכלוסייה אחרת בארץ. 
 
"הדפוס הכללי של בדיקות הקורונה, מקרי ההדבקה והאשפוזים מצביע על כך שהאוכלוסייה החרדית חוותה את מגפת הקורונה אחרת משאר האוכלוסייה", מסביר החוקר פרופ' אלכס וינרב. "שיעור ההדבקה המצטבר הגבוה ביותר נמצא ביישובים החרדיים – פי 2.5 משיעורו בקהילות לא חרדיות, והבא אחריו נמצא ביישובים לא חרדיים שבחלקם שיעור גבוה של חרדים. לעומת זאת, שיעור ההדבקה הנמוך ביותר נמצא במגזר הבדואי, בין השאר בשל שיעור נמוך של בדיקות, וגם שיעור האשפוז במגזר זה קטן יחסית. יישובים ערביים לא בדואיים ויישובים דרוזיים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר מבחינת תחלואה, כנראה משום שיש בהם גם שיעור גבוה של מחלות רקע". 
 
יותר עניים – יותר מאומתים ומאושפזים
 
במחקר של מרכז טאוב נעשה ניתוח רב-משתני הכולל מאפיינים יישוביים כמו אשכול חברתי-כלכלי, אי שוויון בהכנסות, גודל האוכלוסייה, צפיפות האוכלוסייה, אחוז בני ה-65 ומעלה והגדרה של "עיירת פיתוח". ביישובים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר נמדדו הרמות הנמוכות ביותר של בדיקות לנפש והרמות הגבוהות ביותר של נדבקים מאומתים ושל אשפוז. לצפיפות האוכלוסייה לא נמצאה השפעה רבה. 
 
לאחוז בני ה-65 ומעלה הייתה השפעה על רמות הבדיקות, ההדבקה והאשפוזים: ביישובים עם אחוז גבוה של בני 65 ומעלה נצפו רמות הדבקה ואשפוז נמוכות – דבר המעיד על הצלחת המאמצים להוריד את רמות ההדבקה בקרבם. רמות נמוכות של בדיקות ושל אשפוזים נמצאו גם ביישובים עם אחוז מבוגרים קטן – כלומר יותר צעירים, שגם אם נדבקו סביר שנשארו ברובם עם תחלואה קלה, אם בכלל היו סימפטומטיים. 
 
"הנתונים מראים שביישובים העניים ביותר היה שיעור הבדיקות הנמוך ביותר, ואילו ביישובים העשירים ביותר וביישובים עם יותר בני 65 ומעלה היו שיעורי ההדבקה והאשפוז הנמוכים ביותר. השונות בין המגזרים משמעותית גם היא – הסיכון להדבקה ביישובים חרדיים גבוה פי 2.5 מזה שביישובים יהודיים לא חרדיים. גם לאחר פיקוח על מעמד חברתי-כלכלי וצפיפות האוכלוסייה הסיכון נשאר גבוה פי 2.4", אמר פרופ' וינרב.
 
גורמים כמו עוני, צפיפות האוכלוסייה ומבנה הגילים של האוכלוסייה מסבירים כ-30% מן ההדבקה בקרב חרדים, ואת כל השאר ניתן להסביר ככל הנראה בגורמים התנהגותיים. במגזר הערבי שיעורי האשפוז הגבוהים תואמים את שכיחות מחלות הרקע באוכלוסייה זו. 
 
הממצאים מעידים על מיעוט בדיקות ביישובים בדואיים, על סיכון מוגבר ביישובים דרוזיים וערביים לתחלואה חמורה יותר, ועל רמות הדבקה גבוהות ביישובים חרדיים. בהמשך ההתמודדות עם המגפה הנוכחית או עם זו שתבוא אחריה יש להביא בחשבון את ההבדלים המגזריים האלה. כדאי להגביר את הנגישות לשירותי בריאות באזורים מקופחים ולהקצות משאבים למרפאות ולאנשי צוות, אולי מקומיים, שיזכו ליותר אמון מהאוכלוסייה המקומית. נוסף על כך חשוב לנקוט גישה עקבית באכיפת התקנות להגבלת התפשטות נגיפים. האכיפה הבררנית שנקטה ממשלת ישראל אפשרה בעקיפין את התפשטות המגפה, ועליה לבסס את סמכותה באזורים שבהם היא נשחקה. 
 
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
 

יום שלישי, 12 באוקטובר 2021

מר קהלני העניק לרב גרליצקי מתנה ייחודית - חנוכיה "גיבור ישראל" תא"ל במיל' אביגדור קהלני,מודה לה' על נס ההחלמה.מאת שרית יוכפז

 


"גיבור ישראל" תא"ל במיל' אביגדור קהלני,מודה לה' על נס ההחלמה.מאת שרית יוכפז 

 

תא"ל במיל' אביגדור קהלני, שזכה לעיטור הגבורה על לחימתו ההירואית בחיל השריון למען עם ישראל, מחלים בימים אלו בניסים ונפלאות, ממחלה שתקפה אותו לאחרונה. קהלני ביקש להודות לה' על תפילת רבים שעמדה לו לחזור לאיתנו והזמין לביתו את ידידו הוותיק, שליח הרבי לת"א הרב יוסף גרליצקי, להרים 'לחיים' לרגל שמחת נס ההחלמה.

 

כמיטב המסורת הניח מר קהלני תפילין ברגש רב, ואף ביקש לבדוק את כל מזוזות הבית שהן כשרות ומהודרות. מר קהלני העניק לרב גרליצקי מתנה ייחודית - חנוכיה עשויה משרידי פצמ"רים ורקטות שנפלו בעיר שדרות, כאות תודה והוקרה על התפילות הרבות שנשאו שלוחי וחב"ד ותלמידי מוסדות חב"ד בתל-אביב, עד להחלמתו המלאה.

מאת שרית יוכפז



יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

לראשונה בישראל: שבוע המודעות לבריאות הנפש, בהובלת עמותת "כנפיים - עושים אמנות". מאת: שרית יוכפז

  

לראשונה בישראל: שבוע המודעות לבריאות הנפש, בהובלת עמותת "כנפיים - עושים אמנות"

שבוע המודעות לבריאות הנפש יתקיים בין התאריכים 10-16.10 ויכלול שמונה אירועי תרבות ואמנות להעלאת המודעות של נושא בריאות הנפש ולמענם של 250,000 מתמודדי הנפש בישראל. כחלק מאירועי התרבות, יתקיימו שני אירועים מרכזיים בהשתתפות שר התרבות והספורט, חילי טרופר.

החל מיום ראשון ועד שבת, 10-16/10/2021, יתקיים לראשונה בישראל שבוע העלאת המודעות לבריאות הנפש בהובלת עמותת "כנפיים עושים אמנות" למענם של 250,000 מתמודדי הנפש בישראל אשר תחושותיהם ומשברם הורגשו אף יותר בעקבות מגפת הקורונה והגבלותיה, מבצע שומר חומות והאתגרים הכלכליים בתקופה זו. במהלך שבוע בריאות הנפש, יתקיימו שמונה אירועי תרבות ואמנות בהשתתפות אמני "כנפיים-עושים אמנות" ובהתגייסות אמנים ואושיות תרבות מובילות.

עמותת "כנפיים-עושים אמנות", הינה עמותה המאגדת יוצרות ויוצרים שאמנות עבורם היא דרך לביטוי ולעיבוד משברים ואתגרים נפשיים שחוו במהלך חייהם ואומנותם היא דרך חיים. העמותה פועלת להעלאת המודעות ושינוי השיח בכל הנוגע לבריאות הנפש, בעזרת כלים אומנותיים ובניהם: משחק, מוסיקה, אומנות, אומנות פלסטית, אנימציה ועוד...

שבוע המודעות ייפתח ביום ראשון, ה-10.10, עם שני אירועים מרכזיים במעמד שר התרבות והספורט, חילי טרופר, להעלאת המודעות ושינוי השיח בנושא בריאות הנפש בין המשתתפים הנוספים: אסתי זקהיים, אייל שכטר, עודד מנסטר ושירה קוריאל ושחקני עמותת "כנפיים עושים אומנות".

  • אירוע הפתיחה - תערוכת "השתקפות", במשרד התרבות בירושלים בשעה 15:00, במעמד שר התרבות והספורט חילי טרופר. התערוכה משקפת את ההתמודדות הנפשית שעוברים שלושה אמני "כנפיים – עושים אומנות" במהלך חייהם, דרך יצירותיהם: שרה פרבר, בת 70, אדריכלית שהתמודדה עם סכיזופרניה, חשה געגועים לחיים של "לפני" המחלה ומייצגת זאת דרך אלבום התמונות הישן. לריסה ציון, בת 64, חוותה דיכאון לאחר לידה. ביצירתה משתקף הטבע החופשי שמסמל  את החופש אליו לריסה כמהה. שי בלקינד, בן 56, יצר שבלונות עם דימויים של חיות, צעצועים וטבע דומם ששי אוסף כל חייו.
  • האירוע השני - המופע "מאחורי המסכה", יתקיים בתאטרון "הבימה" בשעה 19:30, במעמד שר התרבות והספורט, חילי טרופר. אירוע זה כולל מופע משולב של שחקני כנפיים עם "אנסמבל אספמיה" בו יוצגו מבחר יצירות המספקות הצצה לעולמם הייחודי והעשיר של מתמודדי הנפש ועל האופן בו הם נתפסים בחברה, בבימויה של דליה שימקו. המופע משקף את האופי של אמני "כנפיים" – אמנים שגידלו כנפיים ומצליחים להמריא באמצעות האמנות מעל תבניות והגדרות, בהשתתפות: אסתי זקהיים, אייל שכטר, עודד מנסטר, שירה קוריאל.

 

שר התרבות והספורט, חילי טרופר: "שבוע המודעות לבריאות הנפש ביוזמת עמותת "כנפיים" הוא שבוע חשוב ומשמעותי אשר נועד להגביר את מודעות הציבור לנושא החשוב ולמצוקותיהם של מתמודדי הנפש. כחלק מהחזון, נפעל להוביל לשינוי חברתי, המקרב בין אנשים דרך האמנות והתרבות".

מנכ"ל משרד התרבות והספורט, רז פרויליך: "משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה בקידום המודעות לאתגרים איתם מתמודדים מתמודדי הנפש. התרבות במקרה זה, משמשת במה נהדרת לפיתוח ההבנה והכבוד ההדדי. אני מודה לעמותת "כנפיים – עושים אמנות" על היוזמה והנכונות לשיתוף פעולה ולכל העוסקים במלאכה".

יום שני, 4 באוקטובר 2021

אירועי חודש המודעות לסרטן השד בהרצליה/ מאת שרית יוכפז

 


אירועי חודש המודעות לסרטן השד בהרצליה/ מאת שרית יוכפז


מרוץ "העצמת נשים בספורט";

תערוכת וידאו-ארט "תמונת הניצחון שלך";

הרצאה בנושא "תזונת המעגלים הנשית";

מיצב ענק הממחיש את רקמות סרטן השד, כולל הסברים והדגמות;

בניין העירייה יואר בוורוד;

מיצבי כיסאות ורודים ברחבי העיר עם מידע על עמותת 1 מ-9;

יחולקו לתושבות ולתושבי העיר סבונים עם מדבקה: "גילוי מוקדם מציל חיים".

 

סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל – כך לפי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן.

גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים!!

 

לרגל חודש המודעות לסרטן השד שמתקיים באוקטובר בישראל ובעולם, מציינת עיריית הרצליה את החודש במספר אירועים ופעילויות.

 

בתאריכים 3-5 באוקטובר תאיר עיריית הרצליה את בניין העירייה באור ורוד.

בית קינן יואר גם הוא בוורוד.

 

ביום שני, 4 באוקטובר, בשעה 20:00, תתקיים בתאו – מרכז תרבות, אמנות ותוכן, תערוכת וידאו-ארט "תמונת הניצחון שלך". התערוכה תציג את סיפורן של נשים הרצלייניות שמתמודדות עם סרטן השד.

במהלך הערב תתקיים ההרצאה "כל הקלישאות נכונות" שתועבר על ידי יאנה דרום – יזמית, מרצה על התגברות על משברים, עקרונות וכלים לבחירה בשמחת חיים.

הכניסה חופשית, בהתאם להנחיות התו הירוק.

יש להירשם מראש באתר העירוני: https://bit.ly/3mfWMsr

 

ביום שישי, 15 באוקטובר, בשעה 09:30, תתקיים בתאו – מרכז תרבות, אמנות ותוכן, ההרצאה "תזונת המעגלים הנשית – לאכול נכון מילדות לבגרות" שתועבר על ידי התזונאית ומנכ"לית עמותת "עתיד", עמית גנור.

הכניסה חופשית, בהתאם להנחיות התו הירוק.

יש להירשם מראש באתר העירוני: https://bit.ly/3Dc4R8a

 

ביום שישי, 22 באוקטובר, בין השעות 10:00 עד 14:00 יוצב במתחם מרכז העיר, רחוב בן גוריון 5, מיצב ענק ומרהיב הממחיש את רקמות סרטן השד. ניתן להיכנס ולסייר במיצב ולראות שלטי הסברה על תסמיני סרטן השד, הדרכה לבדיקה עצמית לזיהוי מוקדם, דוכני הסברה של האגודה למלחמה בסרטן סניף הרצליה, ועוד.

 

ביום חמישי, 28 באוקטובר, העירייה ועמותת "דבוסקין" יקיימו בפארק הרצליה את מרוץ "העצמת נשים בספורט".

מקצה עממי 2 ק"מ - יחל בשעה 16:40. מחיר: 40 ₪.

מקצה תחרותי 10 ק"מ - יחל בשעה 17:00. מחיר: 80 ₪.

במהלך האירוע יתקיימו שיעורי ספורט, אירובי דאנס, פונקציונאלי, יוגה, דוכני מזון ושתייה, ועוד.

כל משתתפת תקבל מדליה וחולצה.

פרטים והרשמה למרוץ באתר: https://bit.ly/3oljQsd

 

במהלך החודש יחולקו לתושבות ולתושבים ברחבי העיר סבונים שיוצרו על ידי עמותת אלו"ט, עם מדבקה: "גילוי מוקדם מציל חיים".

 

במהלך החודש יוצבו ברחבי העיר מייצבים של כיסאות ורודים הקוראים לתושבות ולתושבים לשבת, לסרוק ברקוד ולקבל מידע על עמותת 1 מ-9. המייצבים ביוזמת חברת "כתר".

 

ראש עיריית הרצליה משה פדלון אמר: "הרצליה היא עיר שוחרת בריאות אשר מקיימת במהלך  כל השנה פעילויות ואירועים המעודדים אורח חיים בריא, ובתוכם גם את חודש המודעות לסרטן השד. גילוי מוקדם של המחלה יכול להציל חיים ולכן חשוב שכל אישה תלך להיבדק."

 

מ"מ וסגנית ראש העיר הממונה על החינוך והנשים, איה פרישקולניק, אמרה: "עיריית הרצליה רואה חשיבות רבה בקידום פעילות לטובת העלאת מודעות לסרטן השד ומעודדת את תושבות העיר להיבדק. כחלק ממדיניות זו אנו מקיימים מגוון אירועים ברחבי העיר כדי להזכיר לציבור כי גילוי מוקדם מציל חיים."

 

פרטים על כל אירועי חודש המודעות לסרטן השד מחכים לכם באתר העירוני, בעמוד הפייסבוק העירוני ובעמוד הפייסבוק של מינהל נשים – עיריית הרצליה.