כנס כימיה בינלאומי בכימיה אי-אורגנית התקיים באוניברסיטת אריאל לכבוד יום הולדתו ה – 80 של פרופ' דן מאירשטיין:
מחקרים פורצי דרך באלצהיימר, רובוטים שישחררו תרופה בהשפעת אור או שינוי בחומציות, ננו חלקיקים, שיטות להפקת אנרגיה ועוד
פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה, הדגיש את החשיבות להתעקש על מחקר שמאמינים בו כמו המאבק שניהל בעצמו לקבלת הכרה
כנס בינלאומי בכימיה אי-אורגנית, בניהולה של פרופ' חיה קורנוויץ ראש המחלקה למדעי הכימיה, התקיים בשבוע האחרון באוניברסיטת אריאל, לכבוד יום הולדתו ה 80 של פרופ' דן מאירשטיין, שכיהן כנשיא אוניברסיטת אריאל משנת 1995 עד 2012, פרופ' אמריטוס באוני' ב"ג בנגב וחבר האקדמיה יורופיאה.
בכנס השתתפו בכירי המדענים מהארץ ומהעולם (ארה"ב, סין, גרמניה צרפת ופולין) בינהם:
פרופ' דן שכטמן מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה, שסיפר על מאבקו בהכרה של הקהילה המדעית בתגליתו החריגה, ששנתה את ההגדרה המדעית של סריג.
"המסר המרכזי שעלה במהלך הכנס, מספרת פרופ' חיה קורנוויץ, היה מאד אופטימי, למשל פרופ' שרה גולדשטיין מהאוניברסיטה העבריתופרופ' בלהה פישר מאוניברסיטת בר-אילן דיווחו על מחקרים פורצי דרך בנושא האלצהיימר.
פרופ' איתמר וילנר, חתן פרס ישראל, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, דיווח על רובוטים עתידיים שירפאו בני אדם ע"י שחרור תרופה, סרטן עור לדוגמא, בהשפעת אור או שינוי חומציות.
פרופ' דוד מילשטיין, חתן פרס ישראל ממכון וייצמן סיפר על פיתוח שיטות פורצות דרך לאגירת מימן ע"י נוזל אורגני לשימוש כדלק עתידי למכוניות.
פרופ' רשף טנא, ממכון וייצמן, כמו גם מרצים אחרים מהארץ ומחו"ל סיפרו על ננו-חלקיקים.
פרופ' אלכס שכטר מהמחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל, תאר שיטה מתקדמת ביותר לחקר תגובות בתאי דלק, שבעזרתה ניתן לעקוב אחר הפעילות של תגובות אלקטרוכימיות בזמן אמת על חלקיק בודד בגודל ננומטרי (מילארדית המטר). החומרים הנחקרים בקבוצת המחקר של פרופ' שכטר משמשים כזרזים לתגובות כימיות בהתקנים דמויי סוללה הנקראים תאי-דלק, שנחשבים פתרון האנרגיטי המוביל עבור רכבים חשמליים וביישומים רבים אחרים הקשורים באנרגיה נקיה.
בין המברכים היה גם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אודי קינן מהטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה