Translate

יום שני, 19 בנובמבר 2018

82 חולי סרטן מדי יום: הדרך לריפוי המחלה הרב ד"ר מיכאל לייטמן -שרית יוכפז



                      הרב ד"ר מיכאל לייטמן צילום טים נוקס
82 חולי סרטן מדי יום: הדרך לריפוי המחלה
הרב ד"ר מיכאל לייטמן


"
הקש בדלת", מבצע ההתרמה המסורתי של "האגודה למלחמה בסרטן", התקיים השנה בפעם ה-58. לרגל המבצע פרסמה האגודה את נתוני התחלואה בסרטן: 314 אלף חולים חיים כיום בישראל, ומדי יום נוספים בממוצע 82 חולים חדשים
!

הנתונים המדאיגים האלה רק מבססים את הסטטיסטיקה המלמדת שמחלת הסרטן – "המחלה" כפי שמכונה בפי העם – היא אחד מגורמי המוות הנפוצים. על אף המאמצים הניכרים למצוא תרופה למחלה, עדיין 25% ממקרי המוות בישראל נגרמים בשל מחלת הסרטן, ושכיחות המחלה נמצאת במגמת עלייה.

אלפי שנים הייתה המחלה רדומה, אך החל מסוף ימי הביניים היא פרצה לתודעה. בזמנים ההם גדל והתעצב הרצון האנושי ודרש מילוי חדש שהתבטא בגילוי יבשות, בפיתוח טכנולוגיות, ביצירות אומנות וספרות ענפות ועוד – התפתחות שהזניקה את חיי האדם המודרני לרמות שלא ידעה האנושות כמותן קודם לכן.

בהדרגה החלה האנושות להתקשר בקשר הדוק לכדי מערכת גלובלית אחת, מגמה שהלכה ונעשתה ברורה יותר ויותר. אומנם מאז ומעולם היינו קשורים בינינו, אך החל מהמאה השש-עשרה הקשר ניכר לעין. הסרטן זו מחלה שהתפתחה והתגלתה בהתאם להתפתחות הרצון האנושי.

כשהתגלתה המחלה לראשונה לא היה ברור כיצד להתמודד עימה, אך באופן עקיף נמצאו דרכים להקלה על סבלם של החולים. עם השנים למדו הרופאים שלכל אדם קיים סיכון לחלות בסרטן. כל עוד תקופת הדגירה היא אלף שנה, איש לא היה מוטרד מהמחלה. אך מרגע שתוחלת החיים שילשה את עצמה והקשר ההדדי התהדק – שכיחות המחלה התעצמה והפכה למאיימת יותר ויותר.

למעשה, מהו הסרטן? התרבות חריגה ופרועה של תאים ברקמה או בחלק מסוים של הגוף. במקום להיות בהתקשרות הדדית עם תאים אחרים, תאים מסוימים הופכים להיות עוינים והורסים את התאים סביבם ואת שאר מערכות הגוף.

כך ממש פועל אותו עיקרון גם בחברה האנושית. יחס אגואיסטי טבעי גורר התקשרות שלילית ועוינת בין בני האדם, וגורם להם לרמוס עד עפר את הזולת. אולם ברשת אינטגרלית, בכפר גלובלי קטן, במערכת סגורה – מקרינים היחסים הללו עד לפרט הקטנטן. כך גם הוא, במוקדם או במאוחר, מפתח אופי אגואיסטי ומתחיל לפעול בעצמו ביחס דורסני לזולת. לכן, בין אם מדובר בתא או באיבר בגוף האדם, ובין אם מדובר בחבר, בבן-משפחה או באזרח מן השורה בחברה – הרי כל אלה הם ביטויים שונים של התפשטות נגע הסרטן.

כל עוד לא נרפא את היחסים החולניים בינינו, פגעי מחלת הסרטן – ושאר המחלות – ימשיכו להיות מנת חלקנו.

הסרטן הוא תוצאה של יחס מנוגד לטבע הגלובלי שמצוי כולו בהרמוניה ואיזון. המחלה נובעת מחוסר קשר נכון בין אדם לחברו; מרצון לשלוט, לשבור, להרוס, למחוק – ביטויים שונים לשנאת הזולת. ולמה קיימים סוגים שונים של מחלת הסרטן? תלוי במערכות שבה מתגלה המחלה, מערכות חיצוניות או פנימיות. סרטן עור לדוגמה, הוא מערכת חיצונית, ולכן לרוב הוא נחשב פחות בעייתי. לעומת זאת, גידול סרטני במוח קטלני יותר. המוח, כמערכת פנימית, קשור יותר למערכות רבות בגוף שמשפיעות זו על זו – כמו מערכת הלימפה, מערכת הדם, העצבים ועוד – ולכן המחלה מורכבת יותר וכך גם אופן הטיפול בה תובעני יותר.

התבנית הזאת חוזרת על עצמה במערכות שונות. קחו לדוגמה את ה"סרטן" שמכרסם במערכת הכלכלה. במקום להבריא את הקשרים בין בני האדם, שעליהם מושתתת הכלכלה, ולמנוע את המשבר הכלכלי הבא שעלול לפרוץ בעולם, אנחנו נותנים דרור לאגו שלנו. ממשיכים לפתור את הבעיות מאותה רמת התקשרות מעוותת – מזרימים כספים לכאן, בולמים כספים משם – מטפלים בתופעה עצמה ולא בשורשה. כך בדיוק אנו מתמודדים גם עם מחלת הסרטן.

אילו חוקרי הסרטן היו עורכים מחקר שבו הם מבודדים קבוצת חולים מסוימת, ובמשך שנים היו מעודדים ביניהם מערכת יחסים מאוזנת וטובה, היינו מופתעים אז לגלות ירידה משמעותית באחוז החולים. גם אם ניסוי כזה בלתי אפשרי, שכן אנחנו חיים בקשרים הדדיים בכל האנושות ולא ניתן לבודד קבוצות, הרי שניסיון כזה היה נותן לנו מושג כלשהו על היכולת הגלומה ביחסים בינינו לרפא את חוליי החברה, עד הפרט הבסיסי ביותר שבה – האדם. אז לפחות היינו עדים להקלה בתחלואה.

ואין כאן חלילה כוונה לזלזל בממסד הרפואי. גם כשפורצת מחלה, חובה להתמודד איתה בכלים שמעמידה לרשותנו הרפואה, כמו שכתוב: "ניתנה רשות לרופא לרפא". בנוסף, עלינו לפעול כמובן כדי לרומם את רוחו של החולה, כמו שממליצה הרפואה: לצאת לטיולים, לשתות יין אדום, לצפות בתוכניות בידור – בעיקר לקיים אורח חיים המשפיע לטובה על מצב רוחם של החולים. אולם מדובר בהקלה בלבד ולא בריפוי.

את מקור המחלה ואת התופעה בכללותה נוכל לשרש בתנאי שנרפא אותה ברמה מערכתית. טיפול במערכת היחסים הכוללת יקרין לשאר המערכות, והוא הריפוי הטבעי לגוף ולנפש. לעומת זאת, שינוי היחס לזולת מצד אדם אחד, בריא או חולה, לא יחולל שינוי. אלא רק כשהחברה כולה תתחיל להבריא את עצמה היא תבריא כל פרט שבה.

וכאן חשוב לציין כי מחלת הסרטן המתגלה באדם פרטי אינה מעידה על כך שהוא עצמו התייחס באופן אגואיסטי לסובבים אותו. המחלה היא ביטוי שהתגלה בו כתוצאה מהיחס החולני במערכת כולה. למה בו ולא באחר? כדי לענות על שאלות מורכבות כאלה, צריך להכיר היטב את חוקי הטבע האינטגרלי.

כיום קשה למצוא בית שבו לא פגעה מחלת הסרטן. אומנם הרפואה מתקדמת מאוד ומאפשרת להאריך את חיי החולה בצורה משמעותית, אבל היא אינה מקנה אושר, בריאות והרגשת ביטחון. בכל אדם מקנן הפחד שמא פתאום תופיע המחלה ותקטע את חייו באיבם. וגם כשלמרבה הצער מתגלה המחלה, כמות ההשקעה, סכומי העתק וסבל הקרובים אינם תמיד מוצדקים בעיני החולים עצמם.

הצער שנצבר ומצטבר צריך להביא אותנו למסקנה אחת ברורה: הפתרון אינו מסתכם בטיפול במחלת הסרטן עצמה, אלא בשורשה. לכן, חובה עלינו לחסל את הסרטן האנושי שבינינו. להפסיק לאכול זה את זה, להפסיק להתחרות באגרסיביות זה עם זה, להפסיק לבנות את הטוב שלנו על חשבון הרע של האחר. להבין שהחברה האנושית חולה, ואם רק נרצה מספיק, אנחנו מסוגלים להירפא.

תהליך חינוכי נכון הוא תהליך שיגביר את המודעות לגורם האמיתי למחלת הסרטן וליתר המחלות, וילמד אותנו כיצד להתייחס ולפעול בהתחשבות, בהדדיות ובחיבור, ממש כמו הטבע המקושר. אז נרגיש בריאים בגוף אחד, נהיה מאוזנים ונתחיל לגלות רמה חדשה של יחסים. ומהם נדע להסתכל על החיים מנקודת מבט שלמה, לכלול בכל צעד את הסיבה ואת התכלית, ולהתנהל בכוח הטבע על הצד הטוב ביותר.


הרב ד"ר מיכאל לייטמן מעניק מדי יום שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 96 ב HOT ובאתר "קבלה לעם" kab.co.il .
כדי להתרשם ממפגש מבוא בחכמת הקבלה, צרו קשר: 1-700-509-209 או במייל info@kab.co.il.

יום שלישי, 13 בנובמבר 2018

לרגל תחילת עונת האגסים ולקראת יום הסוכרת הבינלאומי, שיצוין ב- 14 בנובמבר, מאת: שרית יוכפז


לרגל תחילת עונת האגסים ולקראת יום הסוכרת הבינלאומי, שיצוין ב- 14 בנובמבר, כמה דברים שלא ידעתם על היתרונות הבריאותיים של הפרי שהתגלה במחקר כיעיל למניעת סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם בשלבים המוקדמים.

לא תאמינו, אך ישראל נחשבת למעצמה בכל הנוגע לצריכת אגסים, כשמדי שנה כ-35 אלף טון אגסים נחטפים מהמדפים - מתוכם כ-25 אלף טון מגודלים בארץ והשאר מיובאים מאירופה ובעיקר מצפון מערב ארה'ב,ממדינות כמו וושינגטון ואורגון לרגלי הרי הרוקי המושלגים המתמחות בגידולי אגסים כמו אנג'ו ירוק ואדום ובוסק חלוד הפופולאריים בארץ. אלה אגסים עסיסיים מאד עם טעם קרמלי מתוק-חמצמץ מרווה ומשביע.

אגסים מספקים מגוון רחב של חומרים מזינים הדרושים לניהול אורח חיים בריא. אגסים הם מקור מצוין של סיבים, כל אגס בינוני מספק כ- 24% של הערך היומי הנדרש של סיבים תזונתיים.
?
מחקרים שנעשו בתמיכת מועצת האגסים של צפון מערב ארה'ב (PBNW), מצאו כי לאלה הצורכים דרך קבע אגסים טריים, היה פרופיל תזונתי טוב יותר בהשוואה לאלה שאינם אוכלים אגסים טריים. לדוגמה, מי שאוכל דרך קבע אגסים נהנה גם מהטעם הנהדר שלהם, וגם נהנה מצריכה מוגברת של סיבים תזונתיים, ויטמין C, נחושת, מגנזיום ואשלגן.

מי שאוכל אגסים טריים נהנה מספיגה נמוכה של סוכרים, הימנעות מהשמנה, פחות שומן חד-רווי ושומן רווי. סיבים תזונתיים הם מרכיבים מניעתיים חשובים בתזונה נגד מחלות כרוניות רבות, ובין השאר מועילים למטבוליזם של הגלוקוז וניהול סוכרת.

באגסים יש ויטמין C, נוגד חמצון חשוב, הכרחי לבריאות העצם והרקמה, מניעה של מחלות לב וכלי דם וגם סוגים שונים של סרטן. אגסים הם גם מקור טבעי של נוגדי חמצון אחרים. על פי מחקרים מדעיים עדכניים שנעשו בקרב 200,000 גברים ונשים באוניברסיטת הרווארד, נמצא כי ויטמין C כמו שיש באגסים, חשוב במניעה של מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת, והוא עשוי לשפר את תפקוד מערכת החיסון, לצד הקטנת הסיכון לזיהומים. למי שאוכל דרך קבע אגסים העשירים באנתוציאנין יש סיכון נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2. בנוסף, אגסים, כמו רוב הפירות, הן מאכל ללא שומן וללא כולסטרול, והם פשוט משביעים. על פי הנחיות התזונה משנת 2010 של משרד הבריאות האמריקאי, יתרונות אלה עשויים לסייע בניהול משקל הגוף לאורך החיים.

פרטים נוספים על ממצאי המחקרים המדעיים בנושא בריאות ואגסים תמצאו בכתובתhttps://www.usapears.co.il/facts
איך בודקים אם האגס בשל? לוחצים על צוואר האגס ובודקים אם הוא מגיב ללחיצה בחיבה: אם הבוהן מצליחה ללחוץ מעט והצוואר מגיב ברכות, סימן שהאגס שבידכם ראוי לנגיסה ובתיאבון!


באדיבות מועצת האגסים האמריקאית בישראל, המייצגת כ-1600 מגדלי אגסים בצפון מערב ארה'ב במדינות וושינגטון ואורגון. בארץ משווקים שלושה זנים פופולאריים במיוחד של אגסים אמריקאים: בוסק, אגס בצבע חלודה, השומר על צורתו גם במהלך בישול בטמפ' גבוהות ולכן מתאים לצלייה או אפייה. ואגסי האנג'ו הירוק והאדום, אגסים עזי טעם, עסיסיות ומתיקות.

יובל בר-נר, 'איש האגסים', מציג  מתכונים עם אגסים אמריקאים- מוקדש לאלה שרמת הסוכר בדמם גבוהה וגם למי ששומרים על דיאטה

סלט קיסר עם אגסי אנג'ו אדומים, שקדים קלויים וגבינה כחולה

מצרכים ל-3 מנות:
1 ראש חסה ערבית , מופרד לעלים, שטוף ומיובש
50 גר' שקדים פרוסים וקלויים
50 גר' גבינה כחולה (כמו רוקפור)איכותית מפוררת
שני אגסי אנג'ו פרוסים לפרוסות דקות או גפרורים

לרוטב:
3 כפות רוטב דגים תאילנדי
שן שום גדולה כתושה
מיץ וקליפה מגורדת מחצי לימון גדול
5 כפות גדושות מיונז דל קלוריות
3 כפות שמן זית
3 כפות מים קרים
מעט מלח ופלפל לפי הצורך

אופן ההכנה:
  1. קורעים את עלי החסה לחתיכות בינוניות ושמים בקערה גדולה יחד עם האגסים.
  2. שמים את חומרי הרוטב בצנצנת ומנערים היטב עד קבלת רוטב אחיד. מתקנים עם מלח ופלפל לפי הטעם.
  3.  יוצקים את הרוטב על החסה והאגסים ומערבבים בעדינות עד ציפוי
  4. מעבירים לצלחות הגשה. מפזרים מעל גבינה מפוררת ושקדים קלויים. מגישים.

רצועות סינטה צרובה על סלט ירוק, אגסים ופרמג'אנו - 'טליאטה אלה רוקולה'
מצרכים ל-2 מנות:
 400  גר' בשר סינטה, נקי משומן ופרוס לפרוסות בעובי חצי ס'מ
150 גר' עלים ירוקים שטופים ומיובשים
40 גר'  שבבי גבינת פרמג'אנו (עם קולפן ירקות)
2 אגסי אנג'ו בשלים פרוסים דק
מיץ מחצי לימון
שמן זית איכותי
מלח ופלפל שחור
אופן ההכנה:
1. מכינים את הסלט- שמים בקערה את העלים והאגסים. מתבלים בלימון, מלח, פלפל ומעט שמן זית ומסדרים בצורה שטוחה על שתי צלחות.
2. מחממים היטב מחבת כבדה. מתבלים את הבשר במלח ופלפל משני הצדדים.
3. יוצקים מעט שמן זית למחבת ומחכים שתעשן. מניחים את רצועות הסינטה וצורבים כ-10 שניות מכל צד. מורידים את הבשר מן המחבת היישר על סלט העלים. מפזרים מעל את שבבי הפרמג'אנו ומגישים.


יום שני, 5 בנובמבר 2018

תביעה: המאבטח חולה הלב נדרש לעבור מבחן ריצה – מאת: שרית יוכפז


תביעה: המאבטח חולה הלב נדרש לעבור מבחן ריצה – ומת.
תביעה על מוות מיותר כתוצאה ממאמץ יתר של חולה לב, הוגשה בימים אלה לביהמ"ש השלום בתל אביב, ע"י עוה"ד רן שפירא ממשרד אלמוג-שפירא.
על פי התביעה, המנוח, יליד 1959, לקה בשנת 2010 בהתקף לב, ורופאה תעסוקתית קבעה כי במצבו, אין הוא יכול לבצע עבודה פיזית מאומצת. משכך הוא התקבל לעבודה כשומר לא חמוש, והוצב ביחידות ב'אישפוזית' – יחידה לגמילה מסמים המופעלת ע"י משרד הבריאות.


לדברי עוה"ד שפירא, במסגרת תפקידו, לא נדרש המנוח לפעילויות פיזיות ואף לא לשאת נשק.
ואז, לפני כשנה, כך על פי התביעה - נתבקש המנוח על ידי חברת השמירה שהעסיקה אותו – להגיע לאתר מטווחים על מנת לבצע מטווח. נאמר לו כי יתכן שידרש גם לבצע ריצה.
לדברי עוה"ד שפירא, הגבר ואשתו סברו כי מדובר בטעות, שכן לא חשבו כי בנסיבות המנוח, תפקידו וגילו, הוא באמת יידרש לבצע ריצה.
אלא שעל פי התביעה, כאשר הגיע המנוח לביצוע המטווח, הוא אכן התבקש לבצע גם מבחן ריצה. לדברי עוה"ד שפירא, הוא ביצע את הריצה מחשש לאבד את עבודתו, ובסיומה התקשר לאשתו ואמר לה כי אינו חש בטוב, וכי הוא מרגיש תעוקה בחזה ולחץ בגרון.
אשתו מיהרה אל המקום במכוניתה. במקביל הוזעקה ניידת מד"א. הפרמדיקים שהגיעו למקום מצאו את המנוח בהכרה מלאה אך כ-30 שניות לאחר הגעתם הוא התמוטט ואובחן כסובל מפרפור חדרי הלב.
המנוח הובהל לבית חולים תוך כדי ניסיונות החייאה, שלא הועילו. משהגיע לבית החולים נקבע מותו, והוא בן 58.
לאחר מותו הוציאה משטרת ישראל מכתב, עם הנחיה להקפיא את כל מבחני המאמץ מטעמה, ואף העבירה החלטה לפיה תבוצע "בחינה מחדש של בחני הכושר והבדיקות הרפואיות הנדרשות להכשרה".

בימים אלה הגיש עוה"ד שפירא, בשם משפחתו של המנוח - תביעה לפיצויים נג חברת השמירה שבה עבד, ונגד המשטרה ומדינת ישראל כאחראיות על תחום האבטחה ונהליה.
לתביעה צורפה חוות דעת של ד"ר אברהם כץ, קרדיולוג ורופא פנימי מומחה, שקבע באופן חד-משמעי כי לו הייתה החברה מוודאת את מצבו הרפואי של המנוח טרם זימונו למבחן מאמץ היה נמנע מותו המיותר.
התביעה לפיצויים, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים), נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
לתביעה צורפה חוות דעת של ד"ר אברהם כץ, קרדיולוג ורופא פנימי מומחה. ד"ר כץ קבע באופן חד משמעי, כי די היה במצבו הרפואי של המנוח טרם המקרה, כדי לקבוע כי אסור היה לאשר לו לבצע מבחן מאמץ כפי שבוצע בפועל – שכן מבחן כזה מסכן באופן ממשי את מצבו הלבבי.
ד"ר כץ הוסיף, כי חולה לב שנדרש לבצע מאמץ פיזי חריג שאינו רגיל אליו, קל וחומר במסגרת עבודתו שמחייבת אותו להוכיח, נמצא במצב של סטרס, שמגביר את הסיכון הלבבי – במיוחד בלב חולה מלכתחילה.
עוד ציין ד"ר כץ, כי מן הראוי שבטרם זימון עובדים לביצוע מבחני מאמץ הכרוכים בסיכון לאנשים שאינם בריאים, יש לוודא את מצבם הרפואי תוך היוועצות עם גורמי רפואה רלוונטיים.
"התנהלות נכונה היתה בוחנת את מצבו הרפואי של המנוח לפני אילוצו לעבור את מבחן המאמץ", קבע ד"ר כץ. "לו הדבר היה מבוצע כמתחייב, היו חייבים למנוע מהמנוח לבצע את מבחן המאמץ, ובכך למעשה היו מונעים את אירוע המוות הפתאומי מחוץ לכותלי בית החולים".
"המנוח נפטר כתוצאה מרשלנות מקוממת ומיותרת", דברי עו"ד שפירא. "הוא הותיר משפחה שבורה, אלמנה ושלושה ילדים. מות המנוח גרם להלם מוחלט והפך את חיי המשפחה על פיהם. המנוח, שהיה עמוד התווך של המשפחה ומקור גאוותם, הלך לעולמו בתאונה מצערת ומיותרת, והותיר את אלמנתו ואת ילדיו בקושי נפשי בל יתואר ובקושי כלכלי רב".
הפיצויים הנדרשים בתביעה כוללים פיצוי בגין נזק מיוחד – הוצאות קבורה ומצבה, אובדן שכר לעבר למנוח, עזרת צד ג' בעבר וכיו"ב, וכן בגין נזק כללי – אובדן תמיכה ושירותי אב ובעל לעתיד, הפסד השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב יפו.
עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il   הנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.

הביטוי "מגואה לגהה", שנטבע על ידי התקשורת לפני יותר משני עשורים, נפוץ בקרב התרמילאים והפך לביטוי המסמל את אחת הסכנות הבריאותיות האורבות להם. הוא מתייחס לפגיעות נפשיות מגוונות עקב שימוש בסמים כשהנפוצים בהם הם קנאביס ותוצריו, קקטוסים ופטריות הזייתיות, ל.ס.ד, אקסטזי/MDMA, קטמין וקוקאין. מאת: שרית יוכפז

"מגואה לגהה" אחרי 20 שנה: התופעה נמשכת אך אינה מטופלת
תופעת השימוש בסמים ב"טיול הגדול" לא נעלמה, ייתכן שאף הפכה לתופעה חברתית עמוקה אצל חלק ניכר מהתרמילאים הצעירים. מחקר חדש באוניברסיטת אריאל מצא כי נדרשת מדיניות סמים מסודרת, מקיפה וברורה בנושא
טיול התרמילאים של צעירים ישראלים הפך לתופעה חברתית משמעותית בחברה הישראלית כבר למעלה משני עשורים. הטיול מהווה לרבים סוג של טקס מעבר, אמצעי לבריחה והתנתקות מהחברה התובענית ושלב בחיים שבו הפרט מאפשר לעצמו לדחות את החובות המקובלים של עולם המבוגרים העומדים בפתח. אחת ההתנהגויות הנפוצות בזמן "הטיול הגדול" היא השימוש בסמים. הביטוי "מגואה לגהה", שנטבע על ידי התקשורת לפני יותר משני עשורים, נפוץ בקרב התרמילאים והפך לביטוי המסמל את אחת הסכנות הבריאותיות האורבות להם. הוא מתייחס לפגיעות נפשיות מגוונות עקב שימוש בסמים כשהנפוצים בהם הם קנאביס ותוצריו, קקטוסים ופטריות הזייתיות, ל.ס.ד, אקסטזי/MDMA, קטמין וקוקאין.
יש האומדים את מספר הנפגעים מדי שנה, בעשרות עד מאות. הפגיעות בדרגות חומרה שונות החל מהתקפי חרדה, דיכאון, מחשבות שווא והזיות ועד לתרמילאים שחזרו במצב פסיכוטי וכאלה שנזקקו לחילוצים, כשהודו היא המדינה שמחולצים ממנה הכי הרבה צעירים ישראלים בגלל פגיעות של סמים. אלה צעירים שבסך הכל יצאו לטיול של "אחרי הצבא" ותחושת השחרור והפנאי בטיול גרמה לחלקם להשתמש בסמים בתכיפות רבה ולעתים יומיומית. חלקם משתמשים במינונים גבוהים ולחלק מהם גם לא היתה התנסות משמעותית קודמת בשימוש בסמים הזייתיים או שלא היתה להם התנסות בכלל.
ניתוח תוכן של כתבות שפורסמו בתקשורת החל משנות ה-90 והלאה, פרוטוקולים ודוחות שנכתבו על ידי קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בתחום הסמים בישראל, מציג תמונת מצב לא מעודדת. במחקר חדש שערכה ד"ר חגית בוני נח, מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל שפורסם בזמן האחרון בכתב העת הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, הוצג כיצד השימוש בסמים בקרב תרמילאים הפך לבעיה חברתית במדינת ישראל, בעיה מתמשכת המחייבת התערבות וגיבוש מדיניות סמים מקיפה על ידי רשויות המדינה.
למעשה, תחום המניעה וההסברה, ועימו גם מידת מעורבותן של רשויות המדינה בנושא, נזנח ברובו כבר ב-2006, עת נסגר "פרויקט התרמילאים" על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים, פרויקט שאותו ייסדה בשנת 1996 ומתוקף תפקידה זכתה גם להירתמותם של סוכנויות ומשרדי ממשלה לפעול בנושא. בתקופה זו נערכו התערבויות הסברה מגוונות בקרב צעירים, כולל גם במרפאות המטיילים של משרד הבריאות שאליהם הגיעו התרמילאים הישראלים לקבל חיסונים; הוקמו פינות הסברה הנוגעות לסכנות השימוש בסמים בטיול, חולקו עלוני הסברה ומידע, והאחיות במרכזים הללו שימשו כסוכנות חיברות בהעברת מידע וייעוץ לתרמילאים הצעירים.
כדי להבין את הצורך בפרויקט ייחודי מסוג זה יש להבין את השינויים שחלו במדיניות כלפי השימוש בסמים של תרמילאים לאורך השנים. עד לשלהי שנת 1995, אז עדיין לא הוכרה בעיית הסמים בקרב התרמילאים, הנושא לא עלה על סדר היום הציבורי, זאת על אף שתרמילאים ישראלים רבים היו צורכים סמים. משלהי 1995, התקשורת הישראלית היתה בעלת תפקיד מרכזי בהעלאת הבעיה על סדר היום הציבורי. התקשורת החלה לדווח באופן אינטנסיבי על שימוש בסמים בקרב תרמילאים ישראלים, בעיקר במסיבות בחופי מדינת גואה בהודו. כתוצאה מכך, הנושא הפך לבעיה חברתית בוערת, כזו הדורשת פתרונות חברתיים ובריאותיים על ידי גורמי הממסד.
בשלב זה התחילו קובעי המדיניות לגבש מדיניות המדגישה את נושא המניעה וההסברה לכלל התרמילאים כולל לאלה היוצאים לדרום אמריקה. משנת 2001 ועד עתה, חל שינוי בגישה הממסדית, כשהדגש עתה מושם על מדיניות טיפול ומזעור נזקים בקרב התרמילאים. שינוי זה בגישה התבטא במענים חדשים שהתפתחו: הקמת "כפר איזון" בשדות ים, כפר שנועד לטפל בתרמילאים נפגעי סמים כאלטרנטיבה לבתי החולים הסגורים, ופתיחת "הבית הישראלי החם" בהודו, שהופעל בהתאם למדיניות מזעור הנזקים ונועד לסייע ולצמצם את הנזק לתרמילאים שנפגעו מהשימוש בסמים.
נכון לימים אלה, "פרויקט התרמילאים" נותר מאחור ולמעט הפעילות הטיפולית של כפר איזון והבית החם בהודו שנפתח רק בעונת הקיץ בצפון הודו, אין מענים ממלכתיים נוספים לתרמילאים, לא מתקיימת פעילות הסברה, מניעה וייעוץ לפני ובמהלך הטיול למגוון של ארצות יעד וכן עם שובם של התרמילאים ארצה.
תופעת השימוש בסמים ב"טיול הגדול" לא נעלמה, ייתכן שאף הפכה לתופעה חברתית עמוקה אצל חלק ניכר מהתרמילאים הצעירים ועל כן במדינת ישראל חייבת להיות מדיניות סמים מסודרת, מקיפה וברורה בנושא. ראוי ונדרש שמשרדי הממשלה ובראשם משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד החוץ, יגבשו פעילויות מניעה, הסברה ומזעור נזקים בקרב תרמילאים, לפני, במהלך ובחזרה מהטיול.
ההמלצה היא להקים מערך הסברה וייעוץ במרפאות המטיילים שאליהן מגיעים התרמילאים במטרה לקבל חיסונים. רוב התרמילאים הצעירים ואלה היוצאים במיוחד להודו מגיעים לקבל חיסונים. במרפאות אלו, יכולים התרמילאים לקבל גם הסברה ומידע בנוגע לסכנות הבריאותיות והחוקיות של השימוש בסמים בארצות היעד. יש לציין שמדיניות הסמים שהתגבשה בעבר בישראל בהקשר לתרמילאים המשתמשים בסמים היא יחידה מסוגה בעולם, והמודל הישראלי יכול לשמש דוגמה גם לתרמילאים ולקובעי מדיניות מארצות נוספות ביניהן אנגליה, איטליה ואוסטרליה, שם טיולי התרמילאים חביבים גם הם על הצעירים.
בעיית התרמילאים אינה יכולה להיפתר בטיפול של משרד אחד. נדרש לגבש מדיניות מקיפה ושיתופי פעולה בין כלל המשרדים הממשלתיים וארגונים שונים בחברה. כפי שהתקשורת הציפה את הבעיה לפני כשני עשורים והודות לכך גם גובשה מדיניות בנושא התרמילאים, התקשורת יכולה ליצור זאת שוב, להיות מעורבת שוב ולהוות גורם המציף את הבעיה הכאובה והלא פתורה הזו.
המאמר המלא פורסם בכתב העת הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

יום ראשון, 4 בנובמבר 2018

פריצת דרך באבחון מוקדם של גידולים סרטנים מאת: שרית יוכפז



פריצת דרך באבחון מוקדם של גידולים סרטנים
בתמונה פרופ' גליה בלום 

מובילת המחקר פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית: "למחקר שביצענו יש פוטנציאל אדיר לסייע בעתיד באבחון מוקדם ומדויק של מחלות הסרטן"

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו חומרי ניגוד שאינם רדיואקטיביים המאפשרים זיהוי של גידולים סרטנייםותהליכים דלקתיים בעזרת מכשיר CT בצורה יעילה יותר. מובילת המחקר פרופ׳ גליה בלום מבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה וחוקרים נוספים פיתחו משפחה של חומרים המכילים חלקיקי זהב בגדלים זעירים של 10-100 ננומטרים, שביכולתם לחדור לתוך התאים הסרטניים ולהיקשר בצורה מיטבית לאנזימים תאיים הפעילים ברמה גבוהה ביותר בגידולים סרטניים ובמחלות דלקתיות מבלי להזיק לתאים עצמם.

בשל רגישות נמוכה של מכשירי ה-CT כיום אנו זקוקים להצטברות משמעותית של חומרי ניגוד בתאים סרטניים לצורך איתורם וזיהויים בגוף. במהלך המחקר בוצע ניסוי על עכברים חולי סרטן, אליהם הוחדרו חלקיקים זעירים של זהב בגדלים של 10-100 ננומטרים אותם פיתחו החוקרים מהאוניברסיטה העברית. תוצאות המחקר הראו כי הייתה הצטברות מרשימה ביותר של חלקיקים אלו מסביב לגידולים, כשלמעלה מ-10% מהרקמה הסרטנית שלהם נצבעה בחלקיקי זהב. בכך, נמצא קשר הפוך בין גודל החלקיקים ויכולת ההצטברות שלהם בגידולים.

לדעת החוקרים, חומרים חדשים אלו פותחים פתח רפואי שעתיד לסייע באבחון מדויק יותר של סרטן ומחלות נוספות בהם יש צורך בזיהוי תהליכים דלקתיים, כגון הסתיידות עורקים. פרופ' בלום ציינה כי "למחקר שביצענו יש פוטנציאל אדיר לסייע בעתיד באבחון מוקדם ומדויק של מחלות הסרטן, ולהעלות את סיכויי ההחלמה מהמחלה. חומרים אלו, אותם מכשירי ה-CT הסטנדרטיים מסוגלים לזהות, יוכלו לתרום לבתי חולים להם יש מחסור במכשור מתקדם לגילוי סרטן בגוף האדם".

המחקר פורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי”Journal of the American Chemical Society”  בו מתואר אופןהכנת החומרים, אפיונם והשימוש בהם בחיות. עבודת המחקר נעשתה בתמיכת מענק מחקר מהאיחוד האירופי, במסגרת עבודת הדוקטורט של דריה צבירקון, ובשיתוף עם פרופ׳ רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר אילן.

ישיבת הקמת המועצה הציבורית החדשה נערכה במכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא תל השומגלגל ל הצלה למחלקות הפנימיות! מאת: שרית יוכפז


                                              בתמונה:     עדינה  פרופסור איתמר  רז .פרופ   אבישי אליס וד"ר גדי סגל
ברקע למשבר המחריף של המחלקות הפנימיות בבתיה"ח, שמתסמיניו: תפוסות גבוהות ביותר, מחסור במיטות ובתשתיות ומחסור גובר בכוח אדם, עקב נהירת רופאים ואנשי צוות רפואי למקצועות התת ולמחלקות אחרות, ולאחר הידברות ממושכת של האיגוד הישראלי לרפואה פנימית בהר"י עם משרד הבריאות, שלא הניבה תוצאות עד כה, חרף החרפת השירותים במחלקות, קמה מועצה ציבורית לחיזוק יסודות הרפואה הפנימית ולפיתוח המחלקות הפנימיות. 


מדובר בניסיון ראשון מסוגו בארץ, שהרי אין למחלקות אחרות בבתיה"ח ולאיגודים מקצועיים רפואיים אחרים מועצות ציבוריות מייצגות.כיו"ר המועצה הציבורית החדשה משמש פרופ' יוסי תמיר, כלכלן, עד לאחרונה מנכ"ל הג'וינט ובעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. לדבריו: "אנו נמצאים בצומת דרכים: מצד אחד, האוכלוסייה מזדקנת והתחלואה המורכבת גדלה, כך שגדל העומס על המחלקות הפנימיות בבתי החולים והאתגרים מתרבים, ומצד שני, ישנה התקדמות עצומה בהבנת תהליכים רפואיים, בפיתוח טכנולוגיות רפואיות ותרופות. אלה תהליכים המחייבים תוספת משאבים".פרופ' תמיר מוסיף: "רפואה פנימית היא לב מערכת הרפואה הציבורית, שסובלת ממילא ממחסור כרוני במשאבים, קל וחומר במחלקות הפנימיות.  העומסים על הצוותים הרפואיים לא סבירים, וכתוצאה מכך ניכרת התדלדלות מסוכנת בתקנים המאוישים של כוח האדם הרפואי וגם ברצון של רופאים צעירים להשתלב ברפואה הפנימית. הקמנו את המועצה כדי לתת חיזוק מבחוץ לרופאים ולצוותים הרפואיים במחלקות הפנימיות ". ישיבת הקמת המועצה הציבורית החדשה נערכה במכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא תל השומר, בהשתתפות: פרופ' מרדכי שני (ראש מכון גרטנר המארח, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל ביה"ח תל השומר וחתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה), הרבנית עדינה בר שלום (זוכת פרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה), מיכה חריש (לשעבר: ח"כ  ומזכ"ל מפלגת העבודה), ראובן קפלן (מנכ"ל עמידר ולשעבר מנכ"ל כלל ביטוח), ד"ר רמזי חלבי (כלכלן באונ' ת"א וראש עיריית דליית אל כרמל לשעבר), פרופ' ערן דולב (לשעבר - קרפ"ר ומנהל מחלקה פנימית), פרופ' איתמר רז (יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת), לארי אדלסון (מנכ"ל האגודה לסוכרת נעורים ומנכ"ל נובו-נורדיסק לשעבר), רו"ח דני דורון (נשיא לשכת רו"ח לשעבר וחבר באגודת הידידים של המרכז הרפואי איכילוב) ופרופ' גבי בן נון (מומחה לכלכלת בריאות וסמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר). כל המשתתפים הביעו דאגתם ממצב הרפואה הפנימית, שלד הרפואה הציבורית, והתחייבו להירתם לפעולות מול מקבלי ההחלטות בנושא. פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית הודה לחברי המועצה החדשה ודיווח כי בישראל פועלים כ- 1,200 רופאים פנימאים ב- 110 מחלקות פנימיות, בהן מאושפזים מידי שנה כ- 350 אלף מטופלים."בעבר", כך סיפר, "הרפואה הפנימית הייתה מלכת הרפואה. הגזע ממנו יוצאים תתי מקצועות הרפואה השונים. השחיקה הגדולה של המחלקות הפנימיות, עקב סיבות כלכליות ברובן, כמו: תמחור לא מתאים ליום אשפוז, אי הגדלת תקנים למרות גידול בצרכים, אי השקעה מספקת בתשתיות ובציוד רפואי הזנחת ההשקעה בכוח האדם הרפואי המקצועי ובדימוי המקצוע, הביאו את המערכת למשבר עמוק. מדובר בפגיעה באיכות הטיפול הקליני, בפגיעה בתנאים המלונאים במחלקות הפנימיות (ואין הכוונה רק לאשפוזים במסדרונות), לאשפוזים חוזרים וזיהומים שניתנים למניעה, למחסור בכוח אדם (בעיקר בכיר) ולהיעדר שלד ניהולי מספק. לראייה, כיום על כל משרה שמתפנה של מנהל מחלקה פנימית בבית חולים, אין קופצים ואין מועמדים". ד"ר גידי ברגר, סגן מנהל מחלקה פנימית מרמב"ם העיד כרופא צעיר יחסית כי רופאים פנימאים הם זן בהכחדה. "אנחנו אחרוני האידיאליסטים", אמר,  "המחלקות הפנימיות מתרוקנות מאנשים איכותיים ומתחלפות ברופאים 'מחוסרי ברירה'. במובן מסוים, שגשוג תתי המקצוע של הרפואה הוא מלאכותי, טרגי ואינו פרופורציונלי למציאות הרפואית, כי הרי האפידמיולוגיה של המחלות לא השתנתה, ויותר מאושפזים זקוקים דווקא לרופאים פנימאים, שיודעים להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים".

ד"ר גדי סגל, מנהל מחלקה פנימית בשיבא אמר: "אצל הנהלות בתי החולים מצוי כוח משמעותי לשיפור המצב המשברי היום".המועצה הציבורית החדשה תפעל להקמת ועדה ממשלתית לבחינת מצב הרפואה הפנימית בישראל, בראשות משרד הבריאות, שכבר התחייב לכך בעבר, ובהמשך, לקידום רפורמה במחלקות הפנימיות ולהעלאת קרנו של מקצוע הרפואה הפנימית בתאום ובשילוב עם האיגוד הישראלי לרפואה פנימית.