מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר ישראלי דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר
מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה
דיווחים רבים מצביעים על כך שחלק מחולי קורונה ממצב קל עד קשה ממשיכים לסבול מתסמינים שונים גם לאחר החלמתם. התסמינים עשויים להשתפר אצל חלק מהם תוך תקופה קצרה, אך ישנם שאינם מחלימים עד תום וממשיכים לסבול לאורך זמן מתופעות לוואי, שגוררות נזקים רפואיים. כיום נהוג לתאר תופעה זו כ-Long COVID, ולהתייחס אליה כחלק בלתי נפרד מהמחלה גם אם החולה כבר לא מדבק. אולם רב הנסתר על הגלוי, וחוקרים עדיין לא מבינים לגמרי את התופעה.
כדי לנסות להסיר את המסתורין סביב תסמיני המחלה המתמשכים לאחר סיום השלב המדבק של המחלה, ביצעה פרופ' מאשה ניב מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית וצוותה, בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים מהמרכז הרפואי הדסה בהובלת ד"ר שרה ישראל ופרופ' מרדכי מושקט, שני מחקרים בנוגע לסימפטומים של המחלה - הראשון שפורסם לפני כשלושה חודשים באתר medrxiv, קדם ביקורת עמיתים, התמקד בתסמינים הראשונים שמופיעים אצל חולים שיצאו חיוביים בבדיקת מטוש בהשוואה לתסמינים של חולים שיצאו שליליים בבדיקה זו, ובהשלכות ההבדלים על איתור ואבחון חולי קורונה. המאמר השני שהתפרסם השבוע באותו מאגר מדעי, וצפוי להתפרסם בהמשך בכתב עת מדעי, התמקד בהימשכותם של סימפטומים של חולי קורונה במשך מספר חודשים.
צוות המחקר ביצע ראיונות טלפוניים (48 שאלות, במשך 20-30 דקות כ"א) עם 112 חולים בוגרים שסבלו ממחלה קלה עד בינונית. כל הנבדקים הם ישראלים החיים בישראל, כשהשאלון הטלפוני נערך בשפה העברית. הגיל הממוצע של הנשאלים היה 35 שנים, כש-72 מהנבדקים היו גברים ו-40 נשים. השאלון הראשון התקיים ימים ספורים לאחר שהחולים נדבקו במחלה, ועברו בדיקת PCR שיצאו חיוביות. משתתפי המחקר שלא התאוששו או שלא יצאו שליליים בבדיקת מטוש, המשיכו לענות על שאלון התסמינים כשלושה שבועות וכשישה שבועות מזמן הידבקותם. השאלון הרביעי בוצע בקרב כל משתתפי הסקר הטלפוני, כחצי שנה לאחר ההידבקות.
המשתתפים נשאלו לגבי כ-30 תסמינים שונים, בהם חום, שיעול יבש, שיעול עם ליחה, קוצר נשימה, לחץ/כאבים בחזה, נזלת, כאב גרון, כאבי שרירים, שלשול, כאב בטן, בחילות/הקאות, חוסר תיאבון, כאב ראש, שינוים בראייה, דמעת מוגברת (דמעות), צריבה או גירוי בעיניים, הפרשה מהעיניים, חיפוי לבן על הלשון (לשון לבנה), שינויים בחוש הריח, שינויים בחוש הטעם, שינויים בשמיעה, שינויים בקול ולחץ באוזניים. בנוסף, יכלו המשתתפים לדווח על תסמינים נוספים לפי בחירתם.
מתוצאות המחקר עולה כי כ-46% מכל החולים סבלו מתסמין כלשהו במהלך חצי השנה שלאחר ההידבקות בקורונה. מתוך כלל החולים, כ-20% ציינו שהם סובלים לאורך זמן מעייפות גם לאחר חצי שנה. התסמין השני הכי שכיח במהלך חצי השנה שלאחר הידבקות בקורונה הוא שינוי בריח ובטעם (שינויים כימוסנסוריים, 14% יחד). לאחר מכן, ציינו הנבדקים את התסמין של קשיי נשימה (9%). תסמינים שכוללים שינויים בתחושות של טעם וריח יחד עם שיעול היו גם נפוצים יחסית במידת התמשכותם, והיו נפוצים גם לאחר בדיקת מטוש שלילית.
החוקרים אף מצאו עדויות בודדות לכך שהנגיף מסוגל לגרום לתסמינים מוכרים או נדירים ומוזרים לאורך זמן, מפגיעה בזיכרון והפרעות בקצב הלב, ועד נימול בידיים ואובדן שיער חמור. "אחת הנחקרות סיפרה על שריפה שכמעט פרצה בביתה מכיוון שלא הצליחה להריח את הריח השרוף שבקע מהתנור, והיה נבדק שציין כי לא הצליח להריח צואה בחיתוליי בנו", סיפרה המאסטרנטית הדר קליין.
מהלך חזרתם של הריח והטעם הייתה מעניינת במיוחד עבור החוקרים. מבין כל המדווחים על תסמינים של אובדן חוש הטעם והריח לאחר ששה שבועות, כ-65% דיווחו על שינויים מתמשכים בחושים גם לאחר חצי שנה. חלקם ציינו שיעול מתמשך כתסמין נלווה. "החושים משתקמים אצל רוב החולים תוך כשלושה שבועות, אולם אם לאחר כשישה שבועות מפרוץ המחלה לא חזר חוש הטעם או הריח, יש סבירות גבוהה שהתסמין עלול להימשך זמן רב נוסף", מציינת פרופ' ניב. במקביל, במעקב של חצי שנה לאחר תחילת המחלה, שבעה חולים דיווחו על עיוות בחוש הריח. "היו דיווחים של נבדקים שמריחים ריחות מוכרים בצורה שונה מכפי שהכירו – כמו הפרשות גוף דוגמת צואה או זיעה. אחת הנבדקות אף הריחה פחמימות בצורה מוזרה. הייתה מישהי שהריחה בננה כדלק, וכאלה שהתלוננו שהריח של הבושם שלהם השתנה", סיפרה קליין.
תוצאות נוספות של המחקר, הראויות לציון, נוגעות לתופעות הלוואי שמתמשכות לזמן קצר. המחקר מצא כי מהיום הראשון למחלה מופיעים לרוב מספר סימפטומים יחד, כשכל חולה סובל משני תסמינים ויותר בתחילת מחלתו. כאבי ראש, חום, שיעול יבש וכאבי שרירים הופיעו כתסמינים הראשוניים שמופיעים אצל למעלה משליש מהחולים לאחר הופעת המחלה. רק אצל כ-15% מהחולים שינויים בריח וטעם צוינו כתסמינים ראשונים, והתרחשו בדרך כלל ביום הרביעי או החמישי להתפרצות המחלה בממוצע (סטיות התקן גבוהות בשל שונות במהלכי המחלה והיות המדגם של החולים קטן יחסית). אצל 14% מהחולים עייפות צוינה כתסמין ראשון, וזאת מבלי שנשאלו על תסמין בשאלון אלא דיווחו על כך עצמאית. "לכן, נראה שבפועל זהו תסמין נפוץ יותר", הבהירה קליין.
החוקרים מדגישים בסיום מאמרם את המגבלות המדגם והצורך במחקר המשך: "המדגם שלנו לא כלל חולים קשים, ולכן הוא רלוונטי עבור חולים קלים עד בינוניים בלבד. כמו כן, המידע דווח על ידי משתתפי המחקר חלקו בצורה רטרוספקטיבית, מה שעלול לגרום להטיות או אי דיוקים", מסבירים החוקרים. "בשל מופעים מאוד שונים של המחלה, יש צורך במחקרים ארוכים יותר, עם קבוצות מחקר גדולות מאד של חולי COVID-19 כדי להמשיך ולאפיין את ההשפעה ארוכת הטווח של הקורונה. מחקר רב משתתפים שכזה עם אלפי משתתפים מכל העולם, ממשיך בימים אלה דרך המאגד הבינלאומי GCCR, בהובלת פרופ' ניב. כמו כן, בדיקות אובייקטיביות חוזרות ונשנות של חושי הטעם והריח ניתן לבצע עצמאית ותוך השתתפות במחקרים שונים, כולל מחקר שמבוצע על ידי ה-GCCR".
חשוב לציין כי בבתי חולים שונים בארץ, כולל בהדסה, קיימות כיום מרפאות post-COVID, שמרכזות טיפול בחולים שממשיכים לסבול מתופעות קורונה ארוכות טווח.
