לרגל חודש המודעות לקידום המאבק בסרטן המעי הגס והחלחולת נתונים חדשים .מאת: שרית יוכפז

 לרגל חודש המודעות לקידום המאבק בסרטן המעי הגס והחלחולת

 

 משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מפרסמים נתונים חדשים

מאת: שרית יוכפז

 

שיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בשנת 2018 כמעט כפול (39.1%) משיעור המאובחנים בשלב מוקדם בשנת 2000 (19.1%).

בשנת 2018 נפטרו 1,223 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת.

ירידה מובהקת בתמותה בקרב המגזר היהודי ומגמה יציבה במגזר הערבי.

 

חשוב להזכיר: באוקטובר 2020 הנחה משרד הבריאות לבצע בדיקה לנוכחות תסמונת לינץ' בכל מי שנותח בשל ממאירות המעי הגס או הרחם והינו מתחת לגיל 70- חשוב במיוחד להגנה של  בני המשפחה.

מחקרים חדשים:
1. נטילת אספירין עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי גס בבעלי תסמונת לינץ'

2. דחייה בביצוע קולונוסקופיה לאחר ממצא לא תקין בבדיקת דם סמוי בצואה, מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה מהמחלה

קמפיין חדש של האגודה למלחמה בסרטן "תירוצים" הקורא לציבור מעל גיל 50 לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה,  תוך דגש שאם התקבלה תוצאה חיובית, חשוב לבצע בדיקת קולונוסקופיה שעשויה לגלות פוליפים בטרם הפכו ממאירים

 

לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס והחלחולת, המצוין בישראל ובעולם בחודש מרץ, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן חושפים את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן המעי הגס בישראל.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "תוכנית הסריקה הלאומית שיזמה האגודה למלחמה בסרטן יחד עם משרד הבריאות, והמופעלת על ידי קופות החולים, מצליחה להעלות בצורה משמעותית את הגילוי המוקדם של המחלה בקרב קבוצת הגיל הייעודית, ובשל כך משפרת את סיכויי ההחלמה והריפוי, העומדים כיום על כ-  90%.
שנה אחר שנה הנתונים מוכיחים שמניעה וגילוי מוקדם הם הצעדים היעילים ביותר על מנת להפחית את הסיכון לסרטן, ולהגביר את סיכויי הריפוי.  מסיבה זו, היענות הציבור לנושא האבחון מוקדם יחד עם אימוץ אורח חיים בריא, שהוכח כמפחית סיכון לתחלואה ותמותה, היא חשובה מאין כמותה".

פרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות: "סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, גידול שפיר קודם במעי, מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות וגם אורח חיים המעלה את הסיכון לחלות, כגון השמנה, יושבנות, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול. עיקר התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2018 נצפתה בגיל המבוגר, ובשיעורים הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל של בני 75 ומעלה".

להלן עיקרי הנתונים המעודכנים לשנת 2018:
(מוצגים נתונים לאומיים לגבי סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת ביחד. בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לשנת 2018, והוא העדכני ביותר נכון להיום.(

בשנת 2018 היה סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת הסרטן השני בשכיחותו בישראל בכלל האוכלוסייה, אחרי סרטן הערמונית בקרב גברים יהודים, סרטן הריאה בקרב גברים ערבים וסרטן השד בנשים יהודיות, ערביות ואחרות (נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת). 
בשנה זו אובחנו בישראל 3,095 מקרים חדשים של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת;
1,606 (52%) גברים - מהם 1,424 (89%) יהודים ואחרים ו-182 (11%) ערבים;
1,489 (49%) נשים - מהן 1,326 (89%) יהודיות ואחרות ו-163 (11%) ערביות.
2,314 (75%) מחולים אלה אובחנו עם סרטן חודרני של המעי הגס, והשאר עם סרטן חודרני של החלחולת.

שיעורי היארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו):

סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת הוא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר. שיעורי ההיארעות עולים מאוד מגיל 50, והם הגבוהים ביותר מגיל 75 ומעלה.
בשנת 2018 הגיל החציוני בעת האבחנה היה 70 בגברים ובנשים, בקבוצת יהודים ואחרים; 65 בגברים ערבים; ו-60 בנשים ערביות.

בניתוח המגמות על פי קבוצות גיל נמצא כי:
בקרב יהודים ואחרים בני 34-20, ההיארעות הייתה יציבה במשך כל התקופה, 2018-2000; בנשים נצפתה עלייה מובהקת בתקופה המקבילה בכ-7.0% לשנה, מדובר בתוספת של 16 יהודיות בנות 34-20 כלומר עליה של 2 חולות חדשות ל- 100 אלף.

בקרב יהודים ואחרים בני 49-35, ההיארעות הייתה יציבה בשני המינים.

בקרב יהודים ואחרים בני 74-50, בגברים ההיארעות הייתה יציבה בשנים 2000-2007 וירידה מובהקת בין 2018-2007 ב-4% לשנה. בנשים, לעומת זאת, נצפתה ירידה מובהקת של כ-3% בשנה במשך כל התקופה

בקרב יהודים ואחרים בני 75 ומעלה, בגברים נצפתה יציבות בין 2003-2000, ולאחר מכן ירידה מובהקת של כ-4% לשנה (2018-2003). בנשים נצפתה ירידה מתמשכת במהלך כל התקופה, בקצב משתנה: כ-2% לשנה בין השנים 2008-2000, וכ-4% לשנה בין השנים 2018-2008. (תרשימים 3א' = גברים ו-3ב' = נשים).

בקרב ערבים בני 34-20, המגמות היו יציבות בשני המינים.

בקרב ערבים בני 49-35, ההיארעות עלתה באופן מובהק בגברים (כ-5% לשנה בממוצע) ובנשים (כ-3% לשנה) במשך כל התקופה. חשוב להדגיש שמדובר בתוספת של 10 חולים ערבים בגילאים שבין 39-35, ו- 14 נשים ערביות בגילאים שבין 49-35  לשנה.

בקרב ערבים בני 74-50, ההיארעות הייתה יציבה בשנים 2008-2000, וירדה בכ-3% בגברים ובכ-4% בנשים בשנים 2018-2008. –

בקרב ערבים בני 75 ומעלה, השיעורים היו יציבים במשך התקופה.

בישראל הופעלה בשנת 2005 תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. התוכנית מתבססת על בדיקות דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד גיל 74 בבעלי סיכון ממוצע למחלה, ועל קולונוסקופיה במי שנמצאים בסיכון מוגבר למחלה. בדיקות אלה מאפשרות זיהוי והסרה של נגעים שפירים במעי הגס והחלחולת (שהם בעלי פוטנציאל להתמרה סרטנית) כמו גם גילוי מוקדם של נגעים סרטניים.

 

שיעור המאובחנים בשלב מחלה מוקדם בשנת 2018 היה כפול מהשיעור בשנת 2000 (39.1% לעומת 19.9%), ושיעור החולים שאובחנו עם מחלה גרורתית ירד מ-14.6% בשנת 2000 ל-9.0% בשנת 2018 - מגמות אלה משקפות ככל הנראה עלייה בשיעור השימוש בבדיקות הסריקה לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת במסגרת התוכנית הלאומית, וכן עלייה במודעות למחלה.

על פי התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה, שיעור בני 74-50 בישראל שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה אחת לפחות בשנה הקודמת או קולונוסקופיה ב-10 השנים האחרונות היה 65% בשנת 2018 (64% בגברים ו-66% בנשים). שיעור זה גבוה מהמדווח לשנת 2014 (58%) או לשנת 2016 (59%), ומייצג עלייה בביצוע הבדיקות.

כאשר מתגלה דם סמוי בצואה, מקבל הנבדק הפניה לביצוע חיוני והכרחי של בדיקת קולונוסקופיה ללא תשלום במסגרת סל הבריאות. הבדיקה המיועדת גם לאנשים מגיל 40 שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, ולהם מומלץ לבצע אותה כל חמש שנים או על פי המלצת הרופא. אם במהלך בדיקת הקולונסקופיה מתגלה ממצא שפיר במעי הגס, ניתן להסירו עוד לפני שהתפתח לסרטן.

 

מגמות עתיות בהיארעות:

ביהודים ואחרים, מאז 1996 עד 2005 נצפתה יציבות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת בשני המינים; לאחר מכן נצפתה ירידה מובהקת של 4% בגברים ו-3% בנשים בשנה. 

בערבים, מאז 1996 ועד 2008 בגברים ו-2006 בנשים, חלה עלייה מובהקת (בשיעור שנתי של 4% בגברים ו-6% בנשים) בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה יציבות בגברים וירידה מובהקת (כ-2% בשנה) בנשים. 

בניתוח המגמות לפי קבוצות גיל, נצפתה מגמת ירידה מובהקת בקבוצת היעד לבדיקות הסריקה (בני 74-50) בשתי קבוצות האוכלוסייה. בנשים יהודיות בנות 34-20, ובגברים ובנשים ערבים בני 49-35, נצפית עלייה בהיארעות בין 2018-2000.

שיעורי תמותה מסרטן המעי הגס:

בשנת 2018 נפטרו 1,223 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת.
שיעורי התמותה ביהודים ואחרים בשנת 2018 היו 9.7 ו-7.0 בגברים ובנשים, בהתאמה.
בערבים היו שיעורי התמותה המקבילים 8.3 ו-6.2 בגברים ובנשים, בהתאמה.

מכלל התמותה מסרטן, סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגורם השני בשכיחותו לתמותה מסרטן בישראל ואחראי למקרים הבאים:
11.2% מכלל התמותה מסרטן, אחרי סרטן הערמונית, בקרב גברים יהודים ואחרים. 
8.4%  מכלל התמותה מסרטן,  אחרי סרטן הריאה, בקרב גברים ערבים.
10.4% מכלל התמותה מסרטן, אחרי סרטן השד וסרטן הריאה בקרב נשים יהודיות ואחרות.
10.6% מכלל התמותה מסרטן, אחרי סרטן השד בקרב נשים ערביות. 

עיקר התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2018 נצפתה בגיל המבוגר בכל קבוצות האוכלוסייה, כאשר שיעורי התמותה עולים מאוד מגיל 55, והם הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75 ומעלה.

בשנת 2018 הגיל הממוצע והחציוני (הגיל שמחצית החולים נפטרו לפניו ומחציתם לאחריו) בעת הפטירה מהמחלה היה, בהתאמה, 75.8 ו-77.9 בגברים יהודים ואחרים, 77.6 ו-80.4 בנשים יהודיות ואחרות; 66.8 ו-67.7 בגברים ערבים, 65.0 ו-66.4 בנשים ערביות.

מגמות עתיות בתמותה:
ביהודים ואחרים, גברים ונשים, נצפית ירידה מובהקת בתמותה במשך כל התקופה 2018-1996. בערבים, גברים ונשים, המגמה יציבה במשך כל התקופה בגברים ערבים 65.0; ובנשים ערביות 66.4.

בהשוואה מול מדינות העולם שיעור ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל גבוה מעט מהשיעור העולמי הממוצע, ונמצא במקום ה-56. המדינות עם שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר הן הונגריה, סלובקיה, נורבגיה והולנד. עם זאת, בהשוואה עולמית של שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת, שיעור התמותה בישראל היה נמוך יחסית, מקום 69, וזהה לשיעור התמותה העולמי הממוצע. המדינות עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הן סלובקיה, הונגריה, קרואטיה ומולדובה.

מצ"ב קישור לדוח המלא של משרד הבריאות.

 

הנחיות האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס:

• אנשים בסיכון רגיל (ללא תלונות על תסמינים וללא סיפור משפחתי) - מגיל 50 יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, על פי הסוג הנהוג בקופת החולים של המבוטח.
• אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן במעי הגס (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה) - ביצוע קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים, או על פי המלצות הרופא.
• אנשים בעלי סיפור משפחתי מוגבר, כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ' או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו - יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם בהקדם האפשרי לצורך בירור.
• אנשים בעלי גורמי סיכון אחרים, כגון מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה - יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל שבו יש לבצע קולונוסקופיה ותדירות הבדיקות.
• אנשים שאובחנו כחולים בסרטן המעי הגס - מומלץ שייבדקו לאיתור אפשרי של תסמונת לינץ', תסמונת סרטן תורשתית שכיחה הגורמת לסרטן המעי הגס. מידע זה במיוחד חשוב לבני משפחתם בדרגת קרבה ראשונה. (פרטים בהרחבה להלן).  

 

חשוב להזכיר: באוקטובר 2020 הנחה משרד הבריאות לבצע בדיקה לנוכחות תסמונת לינץ', 
בכל מי שנותח בשל ממאירות המעי הגס או הרחם והינו מתחת לגיל 70.

 

בכך קיבל משרד הבריאות את עמדת האיגודים המקצועיים: גסטרואנטרולוגיה, אונקולוגיה, גנטיקה והאגודה למלחמה בסרטן

משרד הבריאות קיבל את עמדת האיגודים המקצועיים גסטרואנטרולוגיה, אונקולוגיה, גנטיקה והאגודה למלחמה בסרטן והנחה לבדוק את הימצאות התסמונת בכל מנותח בשל ממאירות במעי או ברחם מתחת לגיל 70. להחלטה זאת משמעות עצומה עבור המטופלים ובני משפחתם. אחד מכל 30 בני אדם עם ממאירות במעי או ברחם יימצא נשא של תסמונת לינץ'. לרוב יש סיפור משפחתי של ריבוי ממאירויות של המעי הגס או הרחם, עם  מעורבות של בני משפחה רבים ובגילים צעירים, אבל ייתכנו גם מקרים שלא היה ידוע על סיפור משפחתי. 

לבדיקה לנוכחות תסמונת לינץ' במטופל עם ממאירות חשיבות עצומה, שכן  גידולים במטופלים עם תסמונת לינץ' רגישים לטיפולים אימונולוגיים, ולכן אבחון התסמונות יכול לשנות את מהלך המחלה ולא פחות חשוב - האבחון מאפשר איתור קרובי המשפחה עם נשאות הנמצאים בסיכון לסרטן מגיל צעיר, והאבחון מאפשר מעקב מתאים אחר המטופל ובני משפחתו ומניעת תחלואה ומוות מסרטן. 

לפי ההנחיה החדשה, מחודש אוקטובר 2020 כל מטופל שנותח בשל ממאירות המעי או הרחם מתחת לגיל 70,  ללא קשר לסיפור המשפחתי, ייבדק לחשד לתסמונת לינץ', בהתבסס על החומר הניתוחי. מטופלים אשר יימצאו חשודים בבדיקה של הפתולוג יתבקשו להשלים את הבירור הגנטי להימצאות תסמונת לינץ'.

החלטה זו מציבה בפני המערכת מספר אתגרים:  

·         היערכות המערכות בקופות החולים, בתי החולים ובכללם בבתי החולים הפרטיים, לבדיקה מהימנה לנוכחות תסמונת לינץ' בכל מקרה של חולה חדש שאובחן.

·         היערכות הרופאים המטפלים – כירורגים, גינקולוגים, אונקולוגים ורופאי המשפחה - לביצוע הבדיקה, לזיהוי התשובה הפתולוגית ולהפניית המטופלים בהם אותר חשד לתסמונת לינץ' להמשך בירור גנטי.

·         על בני משפחות החולים להשלים את הבירור הגנטי, כדי להפחית תחלואה ותמותה.

 

לסיכום, האגודה למלחמה בסרטן מברכת על צעד חשוב זה עבור ציבור החולים ובני משפחתם, צעד שבכוחו למנוע תחלואה ותמותה, וקוראת למשרד הבריאות והקופות לדאוג ליישמו באופן המיטבי.

 

פעילות האגודה במהלך חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת

במהלך חודש מארס, חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת, תקיים

האגודה למלחמה בסרטן יום עיון אונליין לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם:

תאריך: יום רביעי, 10 במארס 2021

10.00-10.05 - דברי פתיחה: ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול, סגנית מנהל המערך האונקולוגי למחקר, מנהלת יחידת מחקרים קליניים, המערך האונקולוגי תל אביב ע"ש סוראסקי.

10.05-10.20 - גורמי סיכון מניעה וגנטיקה: ד"ר נירית ירום, מנהלת יחידת הכימותרפיה, המכון האונקולוגי, מרכז רפואי שמיר.

10.20-10.35 - הטיפול בסרטן מעי גס ממוקם: ד"ר עינת שחם שמואלי, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול, המערך האונקולוגי, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר.

10.50 – 10.35 - הטיפול בסרטן מעי גס מתקדם: ד"ר קטי שולמן, מנהלת מרפאה אונקולוגית מרחבית כרמל לין וזבולון, שירותי בריאות כללית.

11.05- 10.50 - תזונה וסרטן המעי: לימור בן חיים, דיאטנית קלינית, האגודה למלחמה בסרטן.

11.30- 11.05 - פאנל שאלות ותשובות.

 

קמפיין חדש של האגודה למלחמה בסרטן 

לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס והחלחולת הפיקה האגודה למלחמה בסרטן תשדיר רדיו וכן סרט המיועד להפצה בערוצי הדיגיטל: "תירוצים".
הקמפיין מעודד ביצוע בדיקות סריקה של אבחון מוקדם לסרטן המעי הגס, והופק בהתנדבות על ידי חברת הפרסום גיתם BBDO. בתשדיר נשמעים תירוצים שונים של אנשים שאינם רוצים לבצע את הבדיקה. בנוסף הקמפיין קורא לנשים וגברים מגיל 50 לבצע בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה, כדי למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס או לגלות אותו בשלב מוקדם. אם התוצאה חיובית התשדיר מזכיר כי חייבים להמשיך את הבירור בהתאם להמלצת הרופא. בנוסף הופקה מודעה לעיתונות עם אותם המסרים.

 

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג

מחקרים חדשים 

 

נטילת אספירין עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי גס בבעלי תסמונת לינץ'

תסמונת לינץ' היא תסמונת גנטית הקשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס ובסוגי סרטן אחרים, כגון סרטן הרחם. במחקר שפרסמו חוקרים בינלאומיים בכתב העת The Lancet ביוני 2020 נבדק אם צריכה קבועה וממושכת של אספירין מפחיתה את הסיכון ארוך הטווח לפתח סרטן מעי גס בקרב בעלי  תסמונת לינץ'.

במחקר השתתפו 861 בעלי תסמונת לינץ' בגיל 42 בממוצע מ-43 מדינות (אירופה, אוסטרליה-אסיה, אפריקה ואמריקה). הם חולקו אקראית לשתי קבוצות: 427 משתתפים נטלו מדי יום 600 מ"ג אספירין (2 כמוסות) ו-434 קיבלו תרופת פלצבו בתקופה שבין ינואר 1999 למרץ 2005. המעקב אחריהם נמשך 10 שנים בממוצע.

מהמחקר עולה כי 40 משתתפים שנטלו אספירין (9%) חלו בסרטן המעי הגס לעומת 59 שקיבלו פלצבו (13%). בקרב החולים שפיתחו סרטן מעי גס לא הייתה עדות להבדל בשלב המחלה בין נוטלי אספירין לנוטלי פלצבו. נטילת אספירין בקרב בעלי תסמונת לינץ' למשך שנתיים לפחות,  הייתה כרוכה בהפחתה של 44% בסיכון לפתח סרטן מעי גס לעומת אי נטילתו. הסיכון המופחת הכרוך בנטילת אספירין נותר למשך כל תקופת המעקב, אך החל להתברר רק בחמש שנים לאחר תחילת נטילתו. נטילת אספירין לא נמצאה קשורה להפחתת הסיכון לחלות בסוגי סרטן אחרים הקשורים בתסמונת לינץ'.

החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בצריכת אספירין בקרב בעלי תסמונת לינץ', אם כי טרם נקבע המינון המיטבי מבחינת סיכון מול תועלת.

קישור למאמר המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673620303664

 

דחייה בביצוע קולונוסקופיה לאחר ממצא לא תקין בבדיקת דם סמוי בצואה, מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה מהמחלה

סרטן המעי הגס הוא מן הסרטנים השכיחים בעולם המערבי. בארץ ובעולם קיימת תכנית סריקה לגילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקה תקופתית לגילוי דם סמוי בצואה. ממצא חריג המתגלה בבדיקה מחייב בירור באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.במחקר חדש שפורסם בכתב העת Gastroenterology ב-2 בפברואר 2021, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בדקו את הקשר בין פרק הזמן החולף מקבלת התוצאה החריגה בבדיקת דם סמוי ועד לביצוע קולונוסקופיה לבין תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס.

המחקר בחן נתונים של 204,733 יוצא צבא בני 50-75, (גיל חציוני 61, רובם המכריע גברים), שקיבלו תוצאה חריגה בבדיקת דם סמוי לגילוי מקודם של סרטן המעי הגס בין השנים 2015-1999. מתוך הנבדקים 6906 אובחנו עם סרטן מעי גס ו-1709 נפטרו מן המחלה. נמצא, כי בהשוואה לביצוע קולונוסקופיה בתוך חודש עד שלושה חודשים מקבלת הממצא החריג, דחיית הבדיקה ב-15-13 חודשים היה קשור בסיכון מוגבר של 13% לחלות בסרטן המעי הגס, דחייה ב-18-16 חודשים בסיכון מוגבר של 25%, דחייה ב-21-19 חודשים בסיכון מוגבר של 28%, ודחייה ב-24-22 חודשים ב-26%.

הסיכון לתמותה בדחיית הקולונוסקופיה היה גבוה ב-52% בנבדקים שביצעו קולונוסקופיה רק כעבור 21-19 חודשים. כמו כן, דחיית הקולונוסקופיה הייתה קשורה לסיכון מוגבר לגילוי המחלה בשלב מתקדם: דחייה של 18-16 חודשים העלתה את הסיכון ב-33%, דחייה של 21-19 חודשים ב-51% ודחייה של 24-22 חודשים ב-66%.

החוקרים מציינים כי גילוי סרטן מעי גס בשלב מוקדם, קשור לטיפולים פחות פולשניים ולסיכויי הישרדות גבוהים של למעלה מ-90%, בעוד שבשלב מתקדם וגרורתי של המחלה הטיפולים מורכבים יותר וסיכויי ההישרדות הם פחות מ-15%. מכאן החשיבות המכרעת שבביצוע קולונוסקופיה במועד. החוקרים ממליצים לבצע את הבדיקה עד שישה חודשים ממועד קבלת התוצאה החריגה של בדיקת הדם הסמוי.

קישור לתקציר המאמר

בתשדיר הרדיו החדש של האגודה למלחמה בסרטן, ישנה התייחסות לנושא. שכן, קופות החולים בישראל דווחו שכ- 1/3 מהנבדקים שקיבלו תשובה חיובית לבדיקת הדם סמוי בצואה,  לא ה