מחקר משותף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת הרווארד: תזונה ים תיכונית ירוקה מקדמת פי שניים את הטיפול בכבד שומני/ מאת: שרית יוכפז

 מחקר משותף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת הרווארד:

תזונה ים תיכונית ירוקה מקדמת פי שניים את הטיפול בכבד שומני

 

תזונה ים תיכונית ירוקה מכפילה את קצב אובדן השומנים בכבד יותר מאשר דיאטות בריאות אחרות ומצמצמת את המצאות מחלת הכבד השומני (הלא-אלכוהולי, NAFLD) במחצית,

כך עולה במחקר MRI קליני ארוך טווח שערכו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמיתיהם מאוניברסיטת הרווארד.

 

ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת הבינלאומי  Gut. על פי כתב העת המוביל, מחלת הכבד השומני (הלא-אלכוהולי) משפיעה על 25-30% מהאנשים בארצות הברית ובאירופה. שומן מעל  5% בכבד (כבד שומני)  עלול לגרום לעמידות לאינסולין, סוכרת מסוג 2, סיכון למחלות לב וכלי דם, כמו גם ירידה במגוון המיקרוביום הבריאים במעיים וחוסר איזון מיקרוביאלי. עד כה לא נמצא מענה תרופתי לטיפול בכבד שומני ועל כן, הטיפול הכללי שמוצע כיום הינו ירידה במשקל, הפחתת צריכת סוכרים פשוטים ושומן רווי וצמצום צריכת אלכוהול.

המחקר הבינלאומי בראשות פרופ' איריס שי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר ענת יסקולקה-מאיר וצוות חוקרים נרחב, הוא הראשון להציע את התזונה ים- תיכונית הירוקה כאסטרטגיה ספיציפית ואפקטיבית אף יותר מהתזונה הים תיכונית המסורתית לטיפול בכבד שומני. בתזונה הירוקה הוכפלה כמות הפוליפנולים. פוליפנולים הינם פיטוכימיקלים הנוצרים עי צמחים בלבד לצורך הגנה עצמית והם משמשים כנוגדי חימצון, נוגדי דלקת , ולמערך שלם של פעולות החיוניות לבריאות האדם. בתזונה זו הופחתה למינימום צריכת בשר אדום ומעובד וכללה אגוזי מלך (28 גרם ליום) ורכיבים ירוקים, עתירי פוליפנולים, כגון: 3-4 כוסות תה ירוק ליום ו- 100 גרם (קוביות קפואות ליום) של שייק ירוק מצמח המנקאי. מנקאי, צמח ירוק במים, עשיר בחלבון, ברזל, B12, ויטמינים, מינרלים ופוליפנולים.

"גילינו אסטרטגיה תזונתית יעילה יותר כטיפול במחלת הכבד השומני", אומרת ד"ר ענת יסקולקה-מאיר, חברת צוות המחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "לאור העובדה שישנם מעט מאוד טיפולים תרופתיים יעילים למחלה זו, אם בכלל, ניסוי זה עשוי להצביע על כלי תזונתי יעיל לטיפול בכבד שומני, מעבר לירידה במשקל".

ניסוי ה- DIRECT PLUS MRI נערך במשך 18 חודשים אינטנסיביים במרכז למחקר גרעיני בדימונה בקרב כ-300 עובדים בשנות החמישים לחייהם. העובדים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: הנחיות לתזונה בריאה כללית , הנחיות לתזונה ים תיכונית והנחיות לתזונה ים תיכונית ירוקה.  בנוסף לדיאטה, כל המשתתפים קיבלו משטר אימון גופני להקפיד עליו, כולל חברות חינם בחדר כושר. המשתתפים עברו סריקות MRI בכדי לכמת שיעור עודף השומנים בכבד   (IHF) בצורה מדויקת, לפני ואחרי הניסוי.

 

תוצאות ה- MRI הצביעו על כך שכל הנחיות התזונה הביאו להפחתה בכמות השומנים בכבד IHF)). עם זאת, התזונה הים- תיכונית הירוקה הביאה להפחתה הגדולה ביותר של שומן בכבד (כ- 39%), בהשוואה לתזונה הים תיכונית המסורתית (כ-20% ) ולהנחיות התזונה הבריאותיות (כ -12%). התוצאות היו משמעותיות בהתאמה לירידה במשקל.

התזונה הים-תיכונית  הירוקה הניבה ירידה דרמטית בכבד השומני. שכיחות  מחלת הכבד השומני (הלא-אלכוהולי) ירדה מ -62% בתחילת המחקר בקרב 300 המשתתפים לשכיחות של מחצית: -32% בקבוצת התזונה הים תיכונית הירוקה, לשכיחות של 48% בקבוצת התזונה הים- תיכונית ול -55% בקבוצת המשטר התזונתי הבריא הכללי.

כאשר בודדו החוקרים משתנים אחרים , נמצא שצריכה גדולה יותר של מנקאי ואגוזים והפחתה בצריכת בשר אדום או מעובד הם שהביאו לירידה המשמעותית ביותר בהיקף אובדן השומנים בכבד. נמצא שקבוצות התזונה הים-תיכונית היו בעלות רמות הפוליפנולים הגבוהה בגופם בתום המחקר . פוליפנולים ספציפיים יותר, שנמצאו באגוזים ובמנקאי, התגלו במידה גבוהה יותר בגופם של הנחקרים בקבוצה התזונה הים- תיכונית הירוקה. החוקרים משערים כי לפוליפנולים ולהפחתה בבשר אדום, תפקיד מרכזי בהפחתת שומן בכבד.

"במהלך השנים האחרונות אנחנו ואחרים בעולם חקרנו את מעלות התזונה הים-תיכונית לבריאות מערכות הגוף השונות  באמצעות ניסויים ארוכי טווח", סיפרה ראש צוות המחקר, פרופ' איריס שי, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב,  המשמשת גם כפרופסור נלווית באוניברסיטת הרווארד.  " ניתן להפחית בחצי את כמות שומנים בכבד על ידי אסטרטגיה של תזונה ירוקה-ים תיכונית בשילוב פעילות גופנית מתונה".

צוות החוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הציע את תפריט התזונה הים- תיכונית הירוקה, עם סיום מערך הניסויים הקליניים הקודמים שלהם: ה- DIRECT, ה- CASCADE וה -CENTRAL , בו נמצא כי בזרועות הניסוי בו היו יותר פוליפנולים ( דיאטה ים תיכונית לעומת אחרות, יין אדום לעומת יין לבן) הייתה השפעה דרמטית יותר על תוצאים בריאותיים.