מודעות לסרטן צוואר הרחם (17-22/2021) האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים נתונים מעודכנים על התחלואה והתמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל
מנהל מחלקה גניקולוגיה אונקולוגית בתל השומר-תמונה באדיבות אתר תל השומר.
אני רוצה להודות לו אישית על הצלחת חיים . רופא מלאך.שירבו כמותו בישראל.
שיעור הנשים בגיל 54-35 אשר ביצעו בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות עומד על 51.5% בלבד, כך על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנים 2018-2016 שפורסמו לאחרונה.
למרות שהבדיקה בסל, שיעור הנבדקות נמוך במיוחד בקרב נשים ממעמד
סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם. הוא נפוץ יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ובישראל הוא נפוץ פחות.
זיהום בזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא גורם הכרחי להתפתחות המחלה. גורמי סיכון מוכרים נוספים הם עישון וזיהום בנגיף ה-AIDS.
הכללת החיסון נגד פפילומה בשגרת החיסונים הלאומית עשויה לתרום, בטווח הארוך, למניעה ראשונית של המחלה. מניעה שניונית של המחלה, כלומר גילוי נגעים טרום סרטניים (דרגה III) או גילוי סרטן חודרני של צוואר הרחם בשלב מוקדם, מתאפשרת באמצעות בדיקת משטח תאים מצוואר הרחם (משטח Pap) או בדיקת נוכחות נגיף הפפילומה(HPV test) . (פרטים נוספים על הבדיקות בהמשך.)
פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "שיעור ההיארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו) של סרטן חודרני של צוואר הרחם בישראל נשמר יציב בעשורים האחרונים (2017-1996) . עם זאת, חלה עלייה בשיעור ההיארעות של נגעים טרום-סרטניים דרגה III, המצביעה בין היתר על עלייה בביצוע בדיקות משטח פאפ מ-48.1% בשנת 2014 ל-51.5% בשנת 2018. בדיקת פאפ כלולה בסל הבריאות אך היא בדיקת סקר שאינה מוצעת באופן יזום לכלל הנשים בגיל מסוים. מסיבה זו פלח נכבד מאוכלוסיית היעד המרכזית – נשים בסיכון גבוה – אינו מכוסה כראוי".
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "האגודה למלחמה בסרטן קוראת לכל המערכות לפעול להגברת המודעות ולהגדלת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה. על פי תוצאות המחקרים הרבים שפורסמו עד היום, ניתן לצפות כי החיסונים ימנעו את מרבית השינויים הטרום-סרטניים בדרגה גבוהה, וכך ייהפך החיסון לאמצעי המניעה העיקרי כיום נגד סרטן צוואר הרחם. אם נגדיל את שיעור ההתחסנות, נוכל להוביל לירידה משמעותית במספר מקרי הסרטן".
ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית: "בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור בפניה של נשים לצורך ביצוע בדיקת פאפ. שיעור הנשים שביצעו פאפ כבדיקת סקר ב- 3 השנים האחרונות עלה מ-48.1% ל-51.5% ושיעור הנשים שלא ביצעו פאפ ב-5 השנים האחרונות ירד מ-39% ל-34.8%. אולם לצערי שיעור הסיקור הינו עדיין נמוך ובמיוחד בשכבה החברתית-כלכלית החלשה. בנוסף, שיעור ההיענות לחיסון כנגד וירוס הפפילומה, הניתן חינם לבנים ובנות בבי"ס, עדיין נמוך ועומד על פחות מ-60%. מהיכרותי עם מטופלות, הן לא מקבלות מידע מרופאי המשפחה ורופאי הנשים שגם אם לא חוסנו בגיל בי"ס עדיין מומלץ ואפשרי לקבל את החיסון במסגרת קופ"ח עד גיל 45"
מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי:
בשנת 2017 אובחנו בישראל 248 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ו-717 נשים עם נגע טרום סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם. שיעורי ההיארעות, הן של סרטן חודרני והן של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם, היו גבוהים יותר בנשים יהודיות ואחרות בהשוואה לנשים ערביות. בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018) של היארעות סרטן חודרני בצוואר הרחם, נמצאת ישראל במקום נמוך יחסית (33 מ-36).
מהלך המחלה כולל פגיעה באפיתל צוואר הרחם, והתקדמות מנגע שפיר לנגע טרום סרטני (דרגה I עד III) ולאחר מכן לסרטן חודרני. חלק לא מבוטל מהנגעים בצוואר הרחם עוברים נסיגה עצמונית (ספונטנית), כלומר, נעלמים מעצמם ולא הופכים לסרטן חודרני.
בקרב נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של צוואר הרחם בין 2012-2017, גיל האבחנה הממוצע היה 54 שנים ביהודיות ואחרות ו-50 שנים בערביות. מבחינת מגמות, התחלואה הייתה יציבה ללא שינוי מובהק במשך כל התקופה בשתי קבוצות האוכלוסייה.
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם בשנת 2017 היו גבוהים מהשיעורים שנצפו בשנת 1996.
במהלך שנת 2017 נפטרו 81 נשים בישראל מסרטן חודרני של צוואר הרחם. אין פער גדול בין שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם בין נשים יהודיות ואחרות לבין נשים ערביות. הגיל הממוצע בעת הפטירה מסרטן צוואר הרחם בשנת 2017 בישראל היה 65 שנים בנשים יהודיות ואחרות ו-58 שנים בנשים ערביות. בהשוואה בינלאומית, למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם נמוכים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018), שיעורי התמותה בישראל נמצאים בטווח הבינוני: מתחת למחצית המדינות ומעל למחציתן האחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה