שרה לנגזם מטפלת במוח 1 לחיים חדשים .מאת: שרית יוכפז

 ראיון עם שרה   לנגזם מטפלת בשיטת מוח אחד לחיים חדשים 

מנחת הורים ויועצת רגשית בשיטת מוח 1

בוודאי אתם רוצים להצליח  בחיים, מתאמצים, מנסים להיות יעילים ועם כל זאת מרגישים תקועים?

ואולי סובלים  אתם מחוסר בטחון עצמי ומחפשים דרכים כיצד להעלות את דימוי העצמי שלכם?

ובכלל, יתכן שאתם סובלים מכאבי גב חוזרים ונשנים, דלקות בדרכי השתן ועוד כאבים וחוליים שחוזרים על עצמם שוב ושוב?

ואם לא אתם אז אולי הילד שלכם מתקשה בלימודים וסובל מהצקות מצד חבריו לכיתה?

בקיצור: ההתנהלות היומיומית שלנו לוקה בחסר, אבל למה שנשלים עם המציאות הקשה הזאת?

בואו ונכיר לכם את שיטת הטיפול הקרויה "מוח אחד", בעזרתה תוכלו לרכוש כלים ומיומנויות שיעזרו לכם להצליח בחיים.

כמה נדוש , כמה קלישאי. מי לא יבטיח לכם הבטחה כזאת? גם אני חשבתי ככה עד שחוויתי על בשרי טיפול ב"מוח אחד" והרגשתי בתוצאות המופלאות של השיטה. חקרתי אותה בשביל להבין איך יתכן שהיא הביאה מזור למאובי בצורה כל כך טובה ומהירה ובהמשך גם למדתי אותה ועכשיו אני עוזרת לאחרים  לשנות את חייהם לטובה.

אז אסביר לכם איך עובדת השיטה, ואז תבינו בעצמכם למה זה לא קלישאי אלא שינוי אמיתי.

הגוף שלנו היא מכונה פלאית. ועליה עולה עוד המוח הפלאי שלנו.

המוח הזה, מרגע היווצרו והיותו ברחם אימו, מתחיל לאגור זכרונות וחוויות.

כל דבר שקורה לאדם, כל חוויה שהוא עובר , גם טרם היוולדו, נרשמים בזיכרון שלו. כלומר , בגיל 0 מתחיל הילד לקבל רשמים מהסביבה שלו. מגיע הוא לכל מיני מסקנות על העולם בעקבות חוויותיו שלו ושל אימו מקטנות ממש. וכך בונה הוא לעצמו מערכת אמונות שילוו אותו בהמשך החיים לטוב ולרע. מערכת אמונות כגון, האם העולם הוא מקום טוב, בטוח או מקום עויין שאי אפשר לתת בו אמון ועוד. הגיע עלי ילד שיצא לעבוד על מתח שהוא חווה ביום לידתו. ספרה האימא, שהילד נלקח לניתוח מיד אחרי הלידה.

ובחזרה לזכרונות:

בהמשך הזכרונות מועברים ומאוכסנים בחלק האחורי של המוח.

הזכרונות האלו יורדים כאילו למחתרת ומסתתרים בתת המודע.

אז איך עובד הזיכרון שלנו:

יש את המודע ויש את התת מודע.

המודע פועל כאן ועכשיו עד 30 יום אחורה.

יש פעילות שונה בין המודע לתת מודע.

כשהמודע רואה גלגל הוא יודע שהגלגל שייך לאוטו.

כשהתת מודע רואה גלגל הוא הולך למאגר השכרונות שלו ומחפש אירוע בעבר בו היה גם צורה של הגלגל ואז הוא מעלה את הרגש שחווה האדם באירוע של אז. כי זה עלינו לדעת שבכל אירוע בחיים המוח מחפש במאגר הזכרונות אירוע דומה למה שקורה עכשיו ואז משחזר את מה שהרגשנו בעבר. לכן מובן למה ב 95 % מהזמן אנחנו פועלים ומתפקדים על בסיס זיכרון היסטורי, זיכרון העבר, המאוחסן בחלק האחורי של המוח.רק ב 5% אחוז מהזמן אנו פועלים על פי בחירות הווה.

החוויות שחווינו אותם כשליליים בילדותינו, אם כן, משפיעות עלינו עד עכשיו ומכתיבות לנו את צורת תגובותינו. כלומר דפוס ההתנהגות הראשון נקבע בגיל צעיר מאוד מחוויות שחווינו כילדים/ תינוקים/ עוברים.

אותן חוויות משפיעות גם על הבריאות הגופנית שלנו מאחר שהמח משתמש בגוף הפיזי כמערכת רמזורים באמצעותו הוא מתריע על בעיות רגשיות שלא פתרנו אותם עד היום. במצב של כאבים ומחלות זה ברוב הפעמים הנפש שמדבר מתוך הגוף, מתריע וזועק לעזרה דרכו.

זה נשמע כאילו הסיכוי לחיים טובים לא צלוי בך אלא באירועים שעברת כאשר עוד היית נתון לחסדים של הסובבים אותך, כלומר תינוק..... אם  אז גדלת בסביבה מיטיבה, מה טוב ומה נעים, ואם לא שפר עליך מזלך וגדלת בסביבה עויינת ובעייתי, אולי זמני מלחמה , יתמות, אז זה ילווה אותך כל החיים, ואין לך סיכוי להצליח . אז לא , ממש לא.

באמצאות שיטת מוח אחד 
אפשר להביא לשינוי בדפוסים השליליים שניהלו אותנו עד היום ע"י מציאת האירוע השלילי הראשון שנרשם בזיכרון שלנו, ובאמצעות שיטת מח אחד נלמד להסתכל על האירוע מזווית ראייה אחרת ולבחור דפוס התנהגות שונה. כך אנו מחזירים לעצמינו את יכולת הבחירה.

כי בכל זמן בחיים יש לנו יכולת בחירה להפסיק עם התנהלות מכשילה ולא מועילה, ולבחור לשנות את הסתכלותינו על האירועים ממקום שבו בגרנו וכבר בעלי יכולת. 

אנו אלו שאחראים לכל מה שמוחנו מייצר, גם אם זה נעשה מתוך בחירה לא מודעת או "חוסר ברירה", רק אנו יכולים לתת פקודה להפסיק משהו שקורה בחיינו, ולבחור בחירות חדשות.

אז כפי שאמרנו:

אירוע + רגש = התנהגות.

האירועים הראשונים מתרחשים ב- 7 השנים הראשונות לחיים. לא תמיד יש קשר ישיר בין האירוע בו נוצרה פקודה ליצור דפוס התנהגות לבין התגובה בהווה. זה תלוי בהקשר שהמוח עושה בין אירוע היום לאירוע בעבר.

לדוגמה: דפוס התנהגות שנוצר בגיל 5, אז ילדה מגיעה הביתה עם ציור של בית, האם אומרת שלא כך מציירים בית, הילדה מקבלת את הביקורת ונעלבת. אולי בהמשך הילדה לא תרצה לצייר יותר, לא תאהב את הציורים שלה, תזרוק אותם לפח.

דוגמה נוספת : בן אדם בוגר, פוגש את הבוס שלו, והוא מרגיש לא בנוח לפגוש אותו. הרבה פעמים קורה שמשהו אצל האדם שפוגשים מזכיר לנו מורה לשעבר או שכן שממנו סבל מרורים. ואז מתעור אצלו רגש כואב שהוא מנסה מיד להדחיק ומחפש לא לפגוש את האדם הזה שוב.

אז איך משחררים מתח כזה מן העבר, כך שהאדם יוכל להיות משוחרר במהלך חייו, לעבוד בצורה מיטיבה?  

על מנת לשנות דפוס התנהגותי שאנו מתנהלים איתו היום, יש למצוא את הפעם הראשונה שבה היתה תפיסה של האירוע, שנתנה את הפקודה לחוות את החוויה כפי שאנו חווים אותה.

ויש התוהים , בשביל מה לחזור לעבר? האם לא עדיף לשכוח, לעבוד על העתיד ולא לשקוע בעבר?

בוודאי שהמטרה היא לעבוד על העתיד להיות עם המבט קדימה, על הצלחתנו העתידית. אך כמו שלא נבנה אירוע חדש באולם מלוכלך ומלא תינופת מאירוע שהתקיים שם אתמול, אלא נגמור עם האירוע הקודם ע"י שננקה את הלכלוך וכך נוכל להתחיל עם כוחות מחודשים ומקום נקי לתכנן את האירועים העתידיים. אם אדם מרגיש שהוא לא מתקדם

 כפי שחשב , שחווה קשיים רגשיים, עליו קודם כל לגמור עם העבר שלא על מנת שיוכל להתקדם לעתיד נקי וטוב.

אז, איך  נוכל לדעת מהו אותו אירוע שהשאיר רושם כל כך חזק בחייו של האדם. האדם עצמו הרי לא זוכר אותו עכשיו. הוא כבר לא נמצא בזיכרון המודע. ואיך יבין הוא לגשת לתת מודע ולקבל ממנו את המידע?

אכן, בשביל להבין מה האירוע שגורם לו עוד עכשיו הרבה מתח, משתמשים ב"מוח אחד" בקשר החזק שקיים בין נפש האדם לגופו.  כאשר אדם חווה מתח , נותן אותו מתח את רישומיו בגוף. השרירים מתקשים, הגוף מתקשה. הנפש מדבר מתוך הגוף. ואכן , זהו תהליך של מחלה. בהתחלה המתח הרגשי גורם למתח בשרירים ובכל הגוף. בהמשך כאשר המתח מתמשך לאורך זמן , מופיעים גם כאבים, ובנוסף , עם הזמן, המערכות של הגוף שלא מסוגלות לעבוד בצורה מאוזנת, מפתחים מחלות.

כאמור, מערכת השרירים היא המערכת הראשונה שמגיבה למתח. ולכן ממנה נוכל לקבל מידע , ע"י שאחלת השאלות הנכונות, מתי התקיים האירוע שעדיין משפיע לרעה עלינו היום.

איך בודקים את השריר? 

מבקשים מהמטופל, אחרי שהעלה את הקושי עבורו הוא מחפש פתרון ואחרי שבררנו עוד פרטים חשובים למהלך הטיפול, להושיט את ידיו. את השריר בזרוע של האדם אנו בודקות ע"י שאני לוחצות על הזרוע בעדינות. כך המטפל מרגיש את התנגדות השריר של המטופל. שריר חזק משמעו אין מתח, שריר חלש לעומתו מצביע על מתח כשנשאלת שאלה ספציפית. ושם תיעשה העבודה.

בדומה לאדם  ששמע פיצוץ חזק ומרגיש פיק ברכיים, מחפש כיסא להישען עליו. זו תגובה אוטומטית לא רצונית ולא נתנת לשיטה, למתח שאדם חווה.

וכך השריר של האדם הוא בעצם מאפשר לנו לתקשר עם התת מודע, המכיל את כל הזכרונות, של האדם.

ומה קורה אם האירוע המדובר הוא מוכחש או הודחק.

ישנם אירועים שהאדם עבר אותם, והאדם הרגיש שהוא  לא יכול להכיל את האינפורמציה, אז המוח מתייק את האינפורמציה במצב של הדחקה או במצב של הכחשה.

איך נשחרר אירועים אלו?

גם ההדחקה וגם ההכחשה יבואו לידי ביטוי בהתחלה בכך שהאדם לא יזכור את האירוע.

כאשר זיכרון לא עולה, סימן שהאדם לא יכול להתמודד עם הנושא. אפשר לטפל בתסמינים מסביב. לא עושים מאמצים להעלות זיכרונות ב"מוח אחד". עובדים בנושא כאשר האדם מוכן לכך והזיכרון עולה.

אבל העבודה שנעשית מסביב לנושא משחררת את המתח שמסביב, מצמיח את האדם. האדם עובר תהליך של העצמה , של הורדת מפלס המתח, מה שיאפשר לו עם הזמן גם גישה לזכרון המודחק ממקום חדש ומכיל.

אחרי שעלה אירוע, מה נעשה אתו? הרי לא נשאיר את האדם עם הזכרון הכואב , באותו מקום שהיה בזמנו?

ל"מוח אחד" ארגז שלם של כלים איך לתקן את ההתרשמות שלנו מהאירוע שעלה.

אירוע שקרה לנו בעבר, לא נמחקת לעולם. מה שכן יכול להשתנות זה התפיסה שלנו את האירוע. אם, כילדים קטנים, בעת שהתקיים האירוע היינו ילדים קטנים חסרי ישע, חסרי יכולת לשלוט על המצב. כיום אנו כבר ברי יכולת, ברי יכולת לשלוט על המצב, מסוגלים להפסיק התנהלות לא נאותה מולנו, ולבחור להיות במצב שכן מיטיב איתנו, לבחור ולעשות את הפעולות הנכונות שיטיבו עמנו בכל מצב בו אנו נקלעים.

כי,האופן שבו אנו מגיבים בהווה (מודע) מתייחס באופן ישיר לבחירותינו בעבר (תת מודע), כאשר אירועים דומים התרחשו. אירועים אלו התבססו על סה"כ התנסויות החיים שלנו מרגע ההפריה (גוף).

כך נוכל אכן, לעבוד על עתיד טוב יותר, כי העבר כבר לא ישפיע עלינו.

אחד הכלים מתוך ארגז כליו של מוח אחד הוא בדיקת התכונות והיכולות שלנו, איתם נולדנו. מתוך ידיעה שאין תכונה לגמרי טובה או לגמרי רעה, אלא הכל תלוי באיך מתנהלים עם תכונה זו.  ניתן ללמוד את דפוסי ההתנהגות עם תכונותיהם, של אנשים לפי מבנה הגולגולת שלהם, דבר שמאפשר לנו לראות כיצד אנו מנצלים תכונות מולדות ואיזה תכונות אימצנו לנו במהלך השנים כתוצאה מחוויות חיינו, ולא בהכרח שהן משרתות אותנו. ברגע שאנו מבינים למה הגבנו לנושא בפעם הראשונה, כמו שהגבנו, יש לנו אפשרות לשנות דפוס זה.

בדרכים קוגנטיביות  אנו מעלים דברים לחשיבה מודעת וגם ע"י גירוי המערכת הסנסורית והעצבית.

עוד כלים מתוך ארגז הכלים של "מוח אחד"

מוח אחד אימץ לתוכו שימוש ברפואה הסינית.

הרפואה הסינית טוענת שלכל איבר אורגני יש ערוץ חשמלי בין האביר לקצות הגוף, הערוץ הזה נקרא מרידיאן.

על המרידיאן יש הרבה נקודות חשמליות שחלקן יושבות על הסתעפות עצבים וחלקן יושבים על הסתעפות של מערכת הלימפה.

יש כל מיני דרכים לעבוד עם המרידיאנים והנקודות:

 אם הולכים למרפא סיני הוא עובד באמצעות דיקור

שיאצו עובד באמצעות לחיצות.

טווינא עובדת באמצעות תנועה [פיזיותרפיה סינית]

והגין שין דו עובד במגע.

מאחר ואנו מבינים שבעור יש המון עצבים [דוגמא שקר יש עור ברווז] מה שנותן לי תחושה של קר וחם זה סנסורים בתאי עצב שבתאי העור ,מה נותן תחושת כאב זה תאי עצב, מה שאנו עושים בתרגילים זה מגרים את המערכת העצבית בכל מיני צורות

הרבה מהאיזונים הטכניים משלווים נקודות מהרפואה הסינית, פרחי באך, מהאווי פרחים ועוד.... לבין נשימה כיווץ והרפיה של שרירים.

יש גם תרגילי דניסון – מי שפיתח את התרגילים האלו היה נירולוג שעשה מחקר על הנושא של מעגלים חשמליים במוח הוא היה אדם דיסלקט שרצה לשפר את ההתנהלות שלו.

הוא אמר אם המוח הוא זה שמייצר תנועה, הוא רצה לבדוק איזה תנועה מפעילה את המוח.

התרגילים נעשים בצורה מסויימת כדי להפעיל אזורים במוח.

שיטת מוח אחד יעילה מאוד לשחרור מתח רגשי, לטיפול באלרגיות, זיכרונות מתאונות, בקשיי וליקויי למידה,  בצרידות, שחרור או הקלה של כאבים פיזיים, שיפור מערכות יחסים שונות, פוביות וחרדות, התמכרויות, כפייתיות, השמנה והפרעות אכילה, השגת יעדים.

השיטה מתאימה לכל הגילים.

דוגמאות:

אישה כבת 35, מורה במקצועה, שנתקעה בדיבור באמצע מסירת שיעורים.

הרופא אבחן יבלות על מיתרי הקול. לטיפול הקונבנציונלי אצל הרופא היא גם שילבה טיפול רגשי ששחרר אותה ממתח שהיא חוותה בגיל 12 , כאשר הוריה כעסו עליה בגין משהו שהיא לא עשתה אותו. היא רצתה לומר להורים ,אז , שהיא לא אשמה, אך נתקעה ולא אמרה,

בעזרת הכלים של מוח אחד, מתוכם דמיון מודרך, שחררנו את המתח על האירוע. מאז היא הצליחה למסור את השיעורים ברצף מבלי להתקע תוך כדי דיבור.

ילד כבן שנה ורבע שלאחרונה נדבק לאימו , לא מסכים לעזוב אותה, וגם לא להישאר עם אביו. התברר שחודש השני להריון עברה האימא ראומה של מלחמה. שחרור המתח שחרר את העולל מהדבקות לאימו. ומאפשר לו לשחק ברוגע עם אחיו.

אשה כבת 75. הגיל עושה את שלו. נדרש לה יותר מנוחה, הכוחות לא כמו שהיו וזה גרם לה להמון מתח ופחד. האירוע שעלה היה קשור לזמן בו היא שרתה בצבא, גיל 20 בערך. כפי שאמרנו הזכרונות נשארות אתנו עד 120 שנה, ההסתכלות עליהן, החוויה שמלווה אליהן, ניתנת לשינוי. הריפוי של החוויה שחרר אותה מהמתח עכשיו ושיפר מאוד את הרגשתה הכללית, והתנהלותה היומית/

"מוח אחד", מה הוא? הפקודה לחוות את החוויה כפי שאנו חווים אותה. 

0544663956

005446639000

0544663956

טטטטט0

טלפ

בואו ונכיר לכם את שיטת הk,tuo

השיטה מתאימה לכל גיל.

צרו קשר