פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש המועצה
הלאומית לביטחון תזונתי, בקריאה לפוליטיקאים: "גלו אחריות, ילדים רעבים אינם
עניין של ימין או שמאל, אל תתנו לעשרות אלפי משפחות ליפול בין הכיסאות, כנסו את
ועדת הכספים עוד השבוע, הקצו תקציב לפני שיהיה מאוחר מדי".
בעקבות הפלונטר הפוליטי
לא תוקצב המשך המיזם לביטחון תזונתי, במסגרתו קיבלו משפחות נזקקות סלי מזון בשווי
מאות שקלים בחודש; "המשמעות של הפסקת הסיוע היא חזרה למעגל הבטן הריקה והחשש
התמידי האם יהיה כסף להאכיל את המשפחה", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.
המיזם לביטחון תזונתי, פרויקט סיוע חיוני במזון
לכ-11 אלף משפחות נזקקות, עומד להיסגר בימים אלה עקב הפלונטר הפוליטי. במידה ולא
יוקצה תקציב למיזם לפני פיזור הכנסת, מאות אלפי ילדים יישארו רעבים. מדובר בסיוע
בסך מאות שקלים בחודש למשפחה - הן בסכום כספי לרכישת מזון, והן בחלוקת סלי פירות,
ירקות ומזונות ארוזים, בדגש על מוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה. הפרויקט פעל מאז שנת
2016 באמצעות תקציב שהעמיד משרד הרווחה, בשיתוף תרומות שגייסה עמותת "אש"ל
ירושלים – כולל חב"ד" ובהשתתפות עמותת "לקט". היקף הסיוע
השנתי עומד על כ-60 מיליון שקל בשנה – כשליש מתוכו מקופת המדינה והיתר מתרומות
שמגייסות העמותות. באוגוסט האחרון אמור היה להיערך מכרז חדש לבחירת העמותה שתמשיך
בביצוע הפרויקט לעוד כשנתיים, אך בשל הכאוס הפוליטי הוא נדחה, והמיזם לא תוקצב
מעבר לדצמבר 2019.
"יש אנשים רעבים בישראל, והם החלשים והשקופים ביותר
בחברה", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.
"המשמעות של הפסקת הסיוע עבורם היא חזרה למעגל הבטן הריקה, ולחשש התמידי האם
יהיה כסף להאכיל את המשפחה. גם אם לא מדובר ברעב נוסח מדינות עניות, זהו מעגל
מסוכן והרסני, שפוגע בעיקר בבריאותם של ילדים, נשים וקשישים, ובזכות לחיות בכבוד.
התוצאות של המצב הן ילדים שמגיעים לבית הספר ללא כריך, אימהות שמוותרות על ארוחות
כדי שיהיה לילדים, או קשישים שנאלצים לבחור בין קניית אוכל לבין תרופות".
על פי סקר של המוסד לביטוח לאומי משנת 2016, כמעט
כל משפחה חמישית בישראל (18%) סובלת מאי ביטחון תזונתי, מונח שמקובל לתיאור שגרת
חיים עם תחושת רעב או עם היעדר יכולת כלכלית סדירה לרכישת מזון. על פי נתונים אלה
מדובר בכ-250 אלף משפחות, בהן כ-352 אלף ילדים, כאשר כמחצית מאוכלוסייה זו אף סובלת מאי ביטחון תזונתי
ניכר. "בחינה על בסיס האמצעים של משקי בית שערכנו במועצה לביטחון תזונתי,
קובעת כי לכ-130 אלף משפחות אכן אין די הכנסה פנויה לרכישת מזון, לאחר הפחתת
תשלומי חובה למיניהם כמו דיור וחשבונות חשמל ומים", מוסיף צ'רניחובסקי.
לנתונים אלה מצטרפת קביעה של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, לפיה
למשפחות חמישון ההכנסות הנמוך בישראל – שבהן מספר הנפשות הגבוה ביותר וחלק ניכר
מתוכן נסמכות על קצבאות – אין מספיק אמצעים לרכישת מזון בריא.
על רקע מציאות עגומה זו יצאה לדרך התוכנית, שהיתה
הראשונה מסוגה לטיפול באי ביטחון תזונתי ובתזונה בלתי בריאה בקרב המשפחות החלשות
בישראל. המיזם, במימון משותף של משרד הרווחה ועמותת אש"ל ירושלים, נתן
מענה לכ-11 אלף משפחות, תוך התייחסות לערכו התזונתי של סל הסיוע: עם קליטת המשפחה
לתוכנית היא קיבלה כרטיס טעון בשווי 250 ₪ כל חודש, שאיפשר רכישת מזון (ללא טבק
ואלכוהול) ברשתות נבחרות ובחנויות מקומיות; מזון ארוז בשווי 125 ₪ וכן ירקות
ופירות שמקורם בהצלת מזון בשווי 125 ₪. בנוסף, התוכנית לוותה בסיוע במיצוי זכויות,
וכן בסדנאות בנושא תזונה וכלכלת משק הבית.
הערכה של התוכנית בקרב 968 נשאלים לפני הכניסה
לתוכנית וחצי שנה לאחריה, מצא כי הביטחון התזונתי של המשפחות עלה באופן מובהק, הן
באופן כללי והן בקרב כל אחת משלוש קבוצות האוכלוסייה שבו – יהודים לא חרדים, חרדים
וערבים. בנוסף נמצא כי שביעות הרצון מהחיים עלתה משיעור של כ-71% לפני הכניסה
למיזם לשיעור של כ-86% חצי שנה אחרי הכניסה למיזם, ובכך התקרבה לשיעור שביעות
הרצון בכלל האוכלוסייה. "נראה ששיפור זה לא יכול להיות מיוחס כולו רק לסיוע
החומרי הצנוע שהמשפחות קיבלו במסגרת המיזם -מאחר שגודל הסיוע מכסה את הצורך כולו
רק בקרב משפחות קטנות יותר- אלא, ואולי בעיקר, לכך שחשו לראשונה כי הם זוכים
להתייחסות למצבם ולטיפול מהרשויות", סיכם צ'רניחובסקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה