נפש בשיקום פסיכולוגיה של אנשים עם מוגבלות מאת ד"ר אייל חלד, מרצה באוניברסיטת אריאל. מאת: שרית יוכפז

לקראת הוצאתו לאור של ספר חדש-

נפש בשיקום פסיכולוגיה של אנשים עם מוגבלות מאת ד"ר אייל חלד,

מרצה באוניברסיטת אריאל.

"כשנפגשתי לראשונה עם הפרופסור שראיין אותי לתואר השני בפסיכולוגיה, סיפרתי על עצמי והוא אמר: "אז אתה נמצא בין שני עולמות – זה של הרואים וזה של כבדי הראייה". לא בטוח שאתה יודע איפה אתה שם את עצמך. כל החיים שלך ראית את עצמך כשייך גם לעולם הזה וגם לעולם השני, של בעלי הלקות."

הוא צדק, ואף שלא גילה לי משהו שלא ידעתי קודם, ניסח את הדברים בצורה שטלטלה אותי".

ד"ר אייל חלד אינו מרכיב משקפיים ולא משתמש בשום אביזר אחר שעשוי להעיד על כ שנולד עם לקות ראייה, שמקורה בבעיה תורשתית אשר יוצרת ניוון בעצב הראייה במוח. מוגבלותו מקבלת משנה תוקף כשמתוודעים לעיסוקו, פסיכולוג שיקומי ונוירופסיכולוג מומחה-מדריך, המנהל את השירות הפסיכולוגי במערך השיקום הנוירולוגי בביה"ח תל השומר, מרצה באוניברסיטת אריאל ובעל קליניקה פרטית. במהלך עבודתו עוסק רבות בצפייה בהתנהגות בני אדם ובהקשבה להם, ומטפל במטופלים עם מגוון פגיעות ומוגבלויות, התפתחותיות ונרכשות.

בספרו החדש "נפש בשיקום" מתאר ד"ר אייל חלד את דרכם של מבוגרים וילדים המתמודדים עם מגבלה פיזית או מנטלית, אשר דורשת מהם להסתגל מבחינה רגשית לקושי. הוא עושה זאת מנקודת מבט ייחודית של טיפול פסיכולוגי, המסופר על ידי פסיכולוגיים שיקומיים שונים. זהו ספר, שלראשונה, מכניס את הקורא לתוך חדר הטיפול ופותח צוהר לתוך נפשו של אדם עם מוגבלות. חדרו של המטפל השיקומי נפתח, על מגוון נושאים: על ההתמודדות, על ההסתגלות, על המשפחות, על הייאוש, על התקווה. ההצצה החד פעמית אל תוך עולם של חיים עם מגבלות מראה שתמונת ההתמודדות אינה כה פשוטה למרות שהיא כל כך נפוצה במדינה כמו ישראל. ויותר מזה – הקריאה המרתקת מעלה את התובנה כי התיאורים המובאים בספר – הם במידת רבה הסיפורים של כולנו. זה ספר חשוב – למטפלים, מטופלים, ואלו שנמצאים סביבם.

הספר מביא מקרים אמיתיים ומתארים את התהליך הנפשי שעוברים מטופלים כחלק מהתמודדותם. אם זה גולן שנפצע קשה במלחמת לבנון השנייה ומתמודד עם ההשלכות של פגיעת ראש, או נדב בן ה10 עם לקות אורתופדית שמונעת מרגלו להתפתח הנאבק על מקומו בין בני כיתתו או אם זאת רינה המתמודדת עם חזרתה של מחלת סרטן השד וחוסר הוודאות בנוגע להמשך חייה.

בספר התייחסות נרחבת גם להעמקה עיונית בעולם השיקום בכלל, ובעולם הטיפול הנפשי-שיקומי בפרט. המחבר מנסה להבהיר את ייחודיותה של ההשקפה השיקומית, תהליכים נפשיים בתגובה למוגבלות, כיצד תופסת החברה אנשים עם מוגבלות, וגם מעט על מאפייני העבודה הפסיכולוגית השיקומית.

השילוב בין האישי והעיוני, מאפשר התבוננות עמוקה על מקטע הטבוע עמוק בחברה הישראלית – התמודדות עם מגבלה, ועל כוחה של הנפש האנושית לשאת את הקשה ביותר ולמצוא תקווה בתוך העצב והייאוש.

אבל המהות והליבה של הספר, היא המאבק ההרואי, היומיומי, הכואב והלא זוהר – המאבק הסיזיפי של אנשים שגופם ונפשם נפגעו והם צועדים לאט לאט בדרך, עוד יום, עוד חודש, עוד שנה, וכל יום הוא ניצחון מחדש.