מדי יום מאובחנות בישראל כ-16 נשים עם סרטן השד
חודש המודעות הבין-לאומי 2025: כל מה שחשוב לדעת על סרטן השד בישראל
לקראת חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן השד, שיצוין באוקטובר, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים, מחקרים מהעולם בתחום התזונה והמלצות בריאות מעודכנות לציבור הנשים בישראל הכוללות גם בדיקת דם לנשאות גנטית לנשים בריאות ממוצא אשכנזי ואתיופי.
סרטן השד הוא מחלת הסרטן השכיחה בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2025 יאובחנו בישראל כ-5,730 נשים עם סרטן השד, שהן כ-16 מאובחנות חדשות המתגלות מדי יום, וכ-1,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה.
על פי תחזית הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בעוד כ-20 שנה, כלומר בשנת 2045, עתידות להיות מאובחנות כ-6,900 ישראליות עם סרטן השד וכ- 1,900 חולות כנראה ימותו מהמחלה.
על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה מכלל הנשים. עיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50. בכל שנה שיעור הגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כאחוז אחד, רובם המכריע מעל גיל 50.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "ככל שסרטן השד מאובחן בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90% שכן הגילוי המוקדם מאפשר לשנות את מהלך המחלה. מספר הנשים המחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם והשיפור בדרכי הטיפול. מגיל 50, חשוב מאוד להקפיד על ביצוע ממוגרפיה בכל שנתיים. נשים שיש במשפחתן סיפור משפחתי של סרטן שד, חשוב מאוד שיעדכנו את הרופאה המטפלת על כך, שכן המידע אינו נמצא באופן אוטומטי בתיק הרפואי. כיוון שסיפור משפחתי עלול להוביל לסיכון מוגבר לחלות, מומלץ לנשים אלו התחיל מעקב רפואי בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר".
יצוין כי ב-1 בספטמבר נכנסה לסל הבריאות בדיקת דם לאיתור נשאות מוטציה בגן BRCA גם לנשים ממוצא אתיופי. על פי ההמלצה המעודכנת חיוני לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (חלקי או מלא) ולנשים אתיופיות לבצע בחינם בקופת החולים, בדיקת דם פשוטה לאיתור הנשאות למוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2. נשים נשאיות נמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, אך השתתפות בתוכנית מעקב לנשאיות ושימוש בדרכי מניעה שונות, כמו ניתוחיים מניעתיים, יכולים לצמצם את הסיכון לחלות, להעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם במקרה של מחלה, ואפילו למנוע את ההתפתחות המחלה. על פי הדוח השנתי של הקונסורציום הישראלי שהוקם ופועל בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, מעקב על פי ההמלצות יכול למנוע כ-280 מקרים של סרטן השד והשחלות מדי שנה בישראל.
בהערכה כללית, כמיליון ישראליות זכאיות לבדיקת הסקר, מתוכן (על פי נתוני הלמ"ס) כ-47,000-42,000 נשים ממוצא אתיופי.
דנה פרוסט, מנהלת מחלקת הסברה, מידע וקידום בריאות באגודה למלחמה בסרטן, הוסיפה כי: "הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25%. התוכנית הלאומית היא לנשים מגיל 50 אחת לשנתיים. אך בנות 45 ומעלה יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגיל זה ולשקול לבצעה. לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) או ממוצא אתיופי, חיוני לבצע בדיקת דם לגילוי מוטציה בגן BRCA שניתנת לביצוע חינם דרך קופות החולים. מי שנושאת מוטציה בגנים אלה נמצאת בסיכון מוגבר מאוד לחלות בסרטן השד והשחלה ולכן חשוב לאתר את הנשאות בגיל מוקדם ולהתחיל להשתתף מגיל 25 בתוכנית מעקב ומניעה אשר יכולה להפחית את הסיכון לחלות".
המלצות מומחי האגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד:
· בכל גיל - הכירי את שדייך. אם גילית שינוי כלשהו, גוש, הפרשה מהפטמה או ציור ורידים מוגבר, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
· בכל גיל - לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) או ממוצא אתיופי מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגן BRCA 1,2 גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.
· בכל גיל – עדכני את הרופא/ה המטפל/ת בנוגע להיסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד.*
· מגיל 50 עד 74 - יש לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. אולטרה-סאונד משלים יבוצע בהתאם לצורך, לפי החלטת הרופא. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
· מגיל 45 עד 49 - נשים יכולות לפנות לרופא או לרופאה על מנת להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.
· גיל 75 ומעלה - ההחלטה אם להמשיך לבצע ממוגרפיה כבדיקת סריקה תתקבל באופן משותף בין האישה לרופא.
· המלצות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה - לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן (פירוט כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר האגודה). אישה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
* אחד מגורמי הסיכון הוא היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, חשוב להכיר אותה ולעדכן את הרופאה המטפלת על מנת להעריך את הסיכון האישי לחלות ולהתאים את המעקב הנדרש.
מסיכום ממצאי דוח הבקרה שנערך ביולי 2025 על התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד אשר הוקמה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות ויוצאת לפועל באמצעות קופות החולים עלו הנתונים הבאים: בין השנים 2016 ל-2022 בוצעו בישראל כ-350,000 בדיקות ממוגרפיה בשנה בקרב אוכלוסייה של 975 אלף נשים בנות 74-50. שיעורי ההשתתפות בביצוע בדיקת ממוגרפיה אחת לפחות במהלך שנתיים היו יציבים לאורך השנים 2016 עד 2019 ונעו סביב היעד - 70% ומעלה. בשנת 2020, שבה החלה מגפת הקורונה, נצפתה ירידה בשיעור ההשתתפות בבדיקות אל מתחת ליעד (69.2%), אך משנת 2021 עלה השיעור אל מעל היעד (71.1% בשנת 2021 ו-70.7% בשנת 2022).
שיעורי הביצוע של בדיקת סקר חוזרת על ידי ממוגרפיה אחת לשנתיים, בהתאם להמלצות, היו נמוכים מהיעדים שנקבעו, אך נמצאים במגמת עלייה. עוד עולה כי שיעורי ביצוע המשך בירור בתוך שישה חודשים מביצוע בדיקת ממוגרפיית סקר היו גבוהים פי שניים מהיעדים שנקבעו עבור בדיקות סינון ראשונות ופי שלושה עבור בדיקות סינון חוזרות, כאשר משכי הזמן עד לתחילת הבירור ועד לסיומו היו ארוכים מהיעדים שנקבעו. כמו כן, שיעורי הנשים שאכן אובחנו עם סרטן השד בתום הבירור היו לרוב נמוכים מהיעדים. מדדים אלו מרמזים על שימוש יתר בביצוע בדיקות שד נוספות, כדוגמת אולטרה-סאונד שד.
שיעורי גילוי סרטן השד היו גבוהים: גילוי סרטן חודרני בתוך שישה חודשים ממועד בדיקת הסינון נעו סביב 10-9 לכל 1,000 נשים לאחר בדיקת ראשונה, וסביב 6 ל-1,000 לאחר בדיקת ממוגרפיה חוזרת. שיעורי גילוי סרטן ממוקד בתוך שישה חודשים ממועד בדיקת הסקר נעו סביב מקרה אחד ל-1,000 נשים לאחר בדיקה ראשונה, וסביב 0.8 ל-1,000 לאחר בדיקה חוזרת.
בשנים 2022-2021 עלה כי כ-40% מהנשים החלו בירור בתוך שבועיים מבדיקת ממוגרפיית סקר עם ממצא חשוד, לעומת היעד – 90%. 90% מהנשים החלו בירור בתוך 80 יום. כ-58% השלימו בירור על ידי הדמיה (ללא ביופסיית רקמה) בתוך חמישה שבועות מבדיקת ממוגרפיית סקר עם ממצא חשוד, לעומת היעד – 90%. 90% מהנשים סיימו בירור בתוך 108 יום. בנוסף, כ-68% מהנשים השלימו בירור על ידי ביופסיה בתוך שבעה שבועות מבדיקת ממוגרפיית סקר עם ממצא חשוד, לעומת היעד – 90%. 90% מהנשים סיימו בירור בתוך 104 יום. משך הבירור לאבחון סרטן שד חודרני היה קצר יותר - כ-75% מהנשים השלימו בירור באמצעות ביופסיה בתוך שבעה שבועות ו-90% סיימו בירור בתוך 90 יום.
-
מחקר חדש: צריכת שמן זית עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד
שמן זית, מרכיב מרכזי בתזונה הים תיכונית, עשיר בשומנים חד-בלתי רוויים ובפוליפנולים - חומרים שעשויות להיות להם השפעות מגינות מפני סרטן השד, אולם הדבר טרם נבדק מחקרית.
במחקר חדש בחנו חוקרים מאיטליה את הקשר בין צריכת שמן זית ובין הסיכון לסרטן שד בהתבסס על הנתונים של 11,442 נשים איטלקיות בגיל ממוצע של 55 ללא היסטוריה של סרטן, אשר מילאו שאלונים על הרגלי התזונה שלהן. על סמך התשובות שהשיבו המשתתפות הן סווגו לשלוש קבוצות: צריכה נמוכה של שמן זית (פחות מ-2 כפות ביום, כאשר כל כף מכילה 10 גרם שמן זית), צריכה בינונית (3-2 כפות ביום) וצריכה גבוהה (מעל 3 כפות ביום).
במעקב ממוצע של 13 שנים אירעו 295 מקרים של סרטן השד בקרב הנשים שהשתתפו במחקר. בניתוח התוצאות נמצא שנשים שצרכו שמן זית בכמות גבוהה היו בסיכון נמוך ב-29% לחלות בסרטן השד לעומת נשים שצרכו שמן זית בכמות נמוכה.
פילוח הממצאים לפי סוגי סרטן שד הראה שתוספת של כף שמן זית אחת ביום נקשרה לירידה של 68% בסיכון לסרטן שד שלילי להורמונים (– ER). כמו כן, נשים שצרכו כמויות גבוהות של שמן זית, בהשוואה לאלו שצרכו כמויות נמוכות, היו בעלות סיכון נמוך ב-46% לסרטן שד שלילי ל-2 HER.
החוקרים מסבירים כי שמן זית נחשב בריא בשל חומצות שומן חד-בלתי רוויות ופוליפנולים. חומרים פעילים אלה הם נוגדי חמצון בעלי השפעות נוגדות דלקת. ייתכן שהם מגינים גם מפני סרטן השד, ובמיוחד מפני הסוגים האגרסיביים יותר.
לסיכום, החוקרים מציינים כי אם יאוששו הממצאים במחקרים נוספים, רחבי היקף ואיכותיים, הם עשויים לתרום לעיצוב מדיניות בריאות הציבור שתקדם שילוב שמן הזית כחלק מאסטרטגיה תזונתית להפחתת הסיכון לסרטן שד.
המחקר פורסם בכתב העת European Journal of Cancer ב-24 במאי 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
מחקר חדש: הקשר בין תזונה מבוססת צמחים ובין הפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד
מחקר חדש של מדענים מהסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) וגופי מחקר נוספים בוחן את הקשר בין תזונה מבוססת צמחים ובין הסיכון לתחלואה בסרטן השד.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו מתוך המחקר האירופי הפרוספקטיבי לחקר סרטן ותזונה (EPIC), וכולל 258,343 נשים משבע מדינות באירופה, שעקבו אחריהן במשך חציון של 14.9 שנים. המשתתפות במחקר מילאו שאלונים שכללו שאלות על אורח החיים שלהן, לרבות הרגלי התזונה. מתוך התשובות הגדירו החוקרים שלושה מדדים לתזונה צמחית: מדד לכלל צריכת המזון הכולל תזונה צמחית (בריאה ופחות בריאה) ותזונה מהחי, מדד לתזונה צמחית בריאה ומדד לתזונה צמחית לא בריאה. תזונה צמחית בריאה כוללת מזונות כמו דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, שמנים מהצומח, תה וקפה. תזונה צמחית בריאה פחות כוללת מיצי פירות, משקאות ממותקים, דגנים מעובדים, תפוחי אדמה ומאכלים מתוקים. בנוסף, החוקרים הגדירו גם מדד של תזונה מהחי שכלל מוצרי חלב, ביצים, דגים ופירות ים, בשר ומוצרים אחרים מהחי. כל סוג תזונה קיבל ציון חיובי ושלילי, ועל סמך המידע שהופק מהשאלונים נקבעו מדדי התזונה של כל משתתפת ומידת ההיצמדות שלה לתזונה צמחית בכלל ולתזונה צמחית בריאה או לא בריאה בפרט.
מכלל המשתתפות במחקר, 10,805 אובחנו במהלך השנים עם סרטן השד, ונמצא כי בקרב נשים שצרכו יותר ממדד תזונה צמחית בריאה הסיכון לחלות בסרטן השד היה נמוך ב-11% לעומת נשים שמדד התזונה הצמחית שלהן היה נמוך יותר. כמו כן נמצא קשר בין צריכת תזונה צמחית כוללת (בריאה ופחות בריאה) ובין הפחתת הסיכון לסרטן שד, אם כי קשר זה חלש יותר. עם זאת, המחקר לא מצא עדות סטטיסטית מובהקת לכך שתזונה צמחית לא בריאה משפיעה על הסיכון לסרטן השד. עוד עלה מהמחקר שהקשר בין תזונה צמחית ובין סיכון מופחת לסרטן שד היה חזק יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר, אולם אחד ההסברים לכך הוא מדד מסת גוף (BMI) והיקף מותניים נמוך יותר.
החוקרים מסכמים שלמרות שנדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת את הממצאים באוכלוסיות אחרות, תוצאות המחקר מדגישות את התפקיד הפוטנציאלי של תזונה מבוססת צמחים, ובמיוחד תזונה בריאה מבוססת צמחים, במניעת סרטן השד. לממצאים השלכות על כל תת-הסוגים של סרטן השד, והחוקרים מדגישים את החשיבות הן של איכות המזונות הצמחיים והן של שמירה על משקל גוף תקין.
המחקר פורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology ביולי 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
נתוני סקר על סרטן השד שנערך בשנת 2024 בעקבות ה - 7 באוקטובר
על פי נתוני סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן אשתקד, מרבית הנשים הישראליות (86%) לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז ה - 7 באוקטובר, כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו של בדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרה-סאונד (30%).
בסקר נשאלו המשתתפות גם לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות. על פי התוצאות, כ-49% ידעו כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד, כ-42% סברו כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון. כ-30% ידעו כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד, ורק 20% ידעו כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.
כ-55% מהנשים העידו כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע מזון המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין, 27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.
באשר לסרטן השד במשפחה, אחת משש נשים (17%) ציינה שלה או לקרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת) היה או יש סרטן השד. כאשר מתייחסים גם לקרבה רחוקה יותר של סבתא או דודה, כמעט חצי (47%) מהמשתתפות ציינו שהיה או שיש להן מקרה של סרטן שד במשפחה. כ-69% ציינו שהן עדכנו את הרופא שלהן לגבי מקרי סרטן שד במשפחה. בקרב הצעירות (34-25) שיעור זה נמוך בהרבה ומגיע ל-56%. לעומתן 85% מהנשים בגיל 54-45 עדכנו את הרופא.
בסקר נבדקה גם רמת המודעות לבדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. כחמישית מהנשים היהודיות (22%) ציינו שעשו את הבדיקה, אחת מכל שש בערך (16%) מתכננות להיבדק. שיעור גבוה יותר (25%) מהנשים המתכננות להיבדק הן צעירות יותר, בגיל 34-25. המניעים העיקריים לבדיקה הם מוצא אשכנזי, המלצה של רופא והיסטוריה משפחתית - כשבמשפחה יש קרובה שחלתה.
בסקר נשאלו הנשים על תדירות הביצוע של בדיקת ממוגרפיה. על פי התוצאות, 71% מהנשים מעל גיל 50 מבצעות בדיקת ממוגרפיה באופן קבוע אחת לשנתיים. בקרב הנשים מעל גיל 50 שאינן מבצעות את הבדיקה באופן קבוע, 33% ציינו כי החסם לביצוע בדיקות קבועות הוא דחייה, למרות הידיעה שחשוב לבצע בדיקה זו, 15.5% ציינו שהן לא בקבוצת סיכון ולכן פחות מקפידות ו-14% דיווחו כי החשש מהבדיקה גורם להן לא להקפיד על ביצוע בדיקות ממוגרפיה קבועות.
הסקר נערך אשתקד ביוזמת ובמימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית הנשים בישראל בקרב 507 נשים בגיל 25 ומעלה.
השקעה במימון מחקרים כחול לבן בתחום סרטן השד
במטרה לקדם את חקר הסרטן בישראל, ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן בוחנת ובוחרת עשרות הצעות מדי שנה ומעניקה מימון למחקרים בקשת רחבה של תחומים, בהם לסרטן השד. מתוך מחקרים אלו פותחו שיטות חדשות לאבחון, לטיפול ולשיקום של חולי סרטן. למחלות הסרטן אין גבולות טריטוריאליים. הן פוגעות באנשים בכל רחבי העולם, כך שכל הישג במחקר כאן, הוא הישג של העולם כולו. ואכן, שיטות חדשות שפותחו מתוך מחקרים שנערכו בישראל מיושמות כיום בארץ ובעולם. בחמש השנים האחרונות העניקה האגודה למלחמה בסרטן 21 מלגות מחקר בתחום סרטן השד לחוקרים ולרופאים ממרכזי המחקר באוניברסיטאות ובבתי חולים ברחבי הארץ. המענקים ניתנו הודות לתרומות הציבור ולקרנות מיועדות.
-
האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור, מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כיו"ר האגודה למלחמה בסרטן בהתנדבות מכהן בשנים האחרונות פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר אגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר פועלים בשנים האחרונות בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות מאז הקמתה. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן.
למידע נרחב על אודות שירותי התמיכה והמידע בנושא סרטן השד, לחצו כאן, או התקשרו בשיחת חינם לטלמידע 24/7 לטלפון שמספרו 1-800-599-995. נשים שחלו בסרטן השד המעוניינות בתמיכה וסיוע או נשים המעוניינות להתנדב ולהצטרף למעגל התמיכה של 'יד להחלמה' של האגודה למלחמה בסרטן מוזמנות לפנות בטל. 1-800-36-07-07 או בלחיצה על הכפתור הוורוד באתר האינטרנט של האגודה.
====
מצורפות תמונות אילוסטרציה לשימוש חופשי ללא תמורה: האגודה למלחמה בסרטן. מצורפים קישורים לסרטונים בנושא סרטן השד:
נשאות למוטציה בגן BRCA1/2
https://youtu.be/NlPR7uH9blA?si=C8XNBFWAe480lWMg
ממוגרפיה מגיל 45
מה אעשה כשאהיה בפנסיה – ממוגרפיה
https://youtu.be/NDl052gSEp4?si=3O67DY2z-zvi2UM2
סרט טיפה – גילוי מוקדם לסרטן השד יכול להציל חיים
https://youtu.be/XcMpmI3E-bA?si=_Mq4uQgUkf1Kh1Tl
אל תתני לאף אחד לטשטש את מה שאת מרגישה
https://youtu.be/9Q6bNT6ml_0?si=zJEHb1smtJEYd_n_
בחודש אוקטובר, 2023 הואר באור ורוד בית הנשיא בירושלים ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן
לכנה להבדק מציל חיים.
